הבנקים ברחבי תבל יוכלו לבצע המרה של שקלים למטבעות זרים, חברות ופירמות ישראליות יוכלו לשלם בשקלים בהמחאות, או לבצע העברות בין בנקאיות שיתבצעו בארץ בשקלים לטובת לקוחותיהם בחול. זו אינה חובה אלא זכות של הלקוחות אם ירצו בדבר, כך שלמעשה פירמות ישראליות ואנשי עסקים ישראלים יוכלו לבצע את כל מערך התשלומים והסליקה בארץ, ואלה יכובדו על ידי לקוחותיהם בחול.
סליקת ההמחאות, וההעברות הבין-בנקאיות יבוצעו באמצעות שני הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, כאשר ברקע ישנו גיבוי של מערכת הסליקה החדשה של בנק ישראל. תהליך הפיכת השקל למטבע בר המרה החל בתחילת שנות ה-2000, עם שיחרור הדרגתי של חסמים ומגבלות על השקל. ההליך קיבל תנופה עם מינויו של סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל במאי 2005. ביוני 2006 הגיעו לישראל בהזמנתו של סטנלי פישר, ראשי בנק CLS, לביצוע בדיקה של מצבה המוניטרי של ישראל. בביקור הוצבו שני תנאים אחרונים לצרוף השקל למטבעות בני המרה: הפעלת מערכת סליקה RTGS – שבוצעה ביולי 2007, והעברת חוק תשלומים וסליקה, שהתקבל בכנסת בפברואר 2008. המהלך הסתיים אתמול בהצלחה.
בצעד יוצא דופן, ההודעה מתפרסמת על ידי ה-CLS באופן גלובלי בו זמנית ב-4 מקומות בעולם. השעה שנקבעה לפרסום ההודעה היא חצות לפי השעון הבינלאומי (גריניץ’). במקביל לפרסומה בלונדון בחצות ובישראל בשעה 02:00 תתפרסם ההודעה גם בארהב ובמכסיקו.
המערכת הבינלאומית CLS, הסולקת כל יום כ-500,000 עסקות בערך כולל של כ-4 טריליון דולר. המשמעות היא הורדה משמעותית של סיכון הסליקה הכרוך בעסקות המרה מטבעית (עם זאת אין שום השפעה על סיכונים אחרים בתחום עסקות מטח כמו סיכון שעח). בנוסף להורדת סיכונים וחיזוק היציבות של המערכת הפיננסית, כניסת השקל ל-CLS צפויה לשפר את הנזילות והיעילות, לחזק את הקשר בין השווקים בישראל לשוקי חול, להביא הזדמנויות חדשות לעסקים ולמשקיעים בישראל ובחול ולשיפור במעמד של הבנקאות הישראלית בעולם.
כניסת השקל למערכת CLS היא צעד חשוב בשדרוג התשתית הפיננסית בישראל, ומשפרת מאוד את המסחר הבין בנקאי במטח. ביצוע ההמרות מתבצע בזמן אמת, בניגוד למערכות הישנות בהן הפעולות מתבצעות בתום יום העסקים.
