חדשה זה עניין יחסי
את בטח חדשה בלונדון, כמה זמן את פה? זו שאלה שאני נשאלת הרבה בשנה וחצי האחרונות ע”י ותיקי וותיקות הקהילה הישראלית. כשאני עונה שאני פה 20 שנה נפערות העיניים בהלם. מה? איך יכול להיות? איפה היית כל הזמן הזה? איך זה שרק עכשיו שמעתי עליך?! התשובה הפשוטה והמשעממת היא שהייתי בבית וגידלתי את שלושת ילדיי ובמקביל גם עבדתי. אני לא צריכה לספר להורים שבינכם שהשילוב של טיפול בילדים קטנים ללא משפחה תומכת מסביב וכשרק בני הזוג בתוך האירוע הזה מנסים במקביל גם לבנות לעצמם קריירה במדינה זרה – הוביל לכמה שנים טובות שלא הייתה לי שום אנרגיה להוציא את הראש החוצה ולהתערות בקהילה המקומית, למעט במקרים חריגים בהם הוצאתי את עצמי להופעה של שלמה ארצי (פעמיים).
מי פותח עסק של רילוקיישן לאנגליה בקורונה?
רק בשנה וחצי האחרונות התוודעתי ממש למועדון העסקים IBC. זה לא שלא שמעתי עליו, שמעתי. אפילו התראיינתי לתפקיד האדמין אי אז לפני הרבה שנים כשילדיי היו פיציים וחיפשתי משרה חלקית, אבל הרבה מים עברו בנהר מאז וגדלתי, התפתחתי ובעיקר גדלו ילדיי, מה שאיפשר לי לחשוב על העתיד המקצועי שלי ולהפנות משאבים לפתיחת עסק (בשיא הקורונה! (שנותן שירותי ייעוץ ותמיכה ברילוקיישן לאנגליה.
למרבה הפתעתי, הרעיון של העסק היה כמו להתפרץ לדלת פתוחה והוצפתי בפניות )תודה לאל שזה לא היה פְלוֹפּ( מה שדחף אותי החוצה מאזור הנוחות שלי ביג טיים, כי מהר מאוד הבנתי שהלקוחות שלי זקוקים להרבה מאוד שירותים תומכים שקשורים ברילוקיישן שאין ביכולתי לספק להם. וכך יצאתי לעשות נטוורקינג עם הקהילה הישראלית כדי למצוא נותנות ונותני שירות איכותיים וטובים שארגיש בנוח להפנות אליהם לקוחות.
אני? פמיניסטית?
דבר נוסף קרה כשפתחתי את העסק שלי; קיבלתי וואחד סטירה שהעירה את הנמרה הפמיניסטית שלא ידעתי שקיימת בי. שמתי לב שכמעט כל הלקוחות שלי שעברו כזוג (עם או בלי ילדים) היו גברים שהייתה להם עבודה או לימודים שלשמם הם עשו את המעבר, ושהנשים שלהן )ברובן( נוטשות מאחור קריירות שלקח להן שנים לטפח ועכשיו צריכות להתחיל מאפס לבנות את עצמן במדינה זרה, בשפה זרה, בתרבות שונה ולעיתים עם הכשרות או תעודות שאינן מתקבלות בבריטניה. אז עשיתי קצת מחקר בנושא וגיליתי שזו לא תופעה שמאפיינת רק ישראלים, אלא שהנתון העולמי הוא 80% של הרילוקיישנים שיוצאים לפועל הם עבור ההתקדמות המקצועית של גברים !
אז חברתי לשתי נשים מופלאות, ליאת שומן ואפרת שמש אידלסון, ויחד הקמנו את קהילת מאוחדות בממלכה בפייסבוק – פלטפורמה לנטוורקינג ולקידום מקצועי ועסקי של נשים ישראליות בממלכה.
נטוורקינג במועדון העסקים. צילומים: דאג דלגליש, דנה אבן חן
קפיצה קוואנטית
העבודה שלי במאוחדות בממלכה תפסה את עיניה של מי שלימים תהפוך להיות שותפתי המושלמת לניהול המועדון – ענת קורן (כן כן אותה ענת קורן המו”לית והעורכת הראשית של עלונדון(, וכך גויסתי להיות חברת הנהלה ולאחר מכן למנהלת בשיתוף.
אם חשבתי שהעסק שלי נתן קפיצה עצומה לנטוורק שלי, אז מאוחדות בממלכה לקח אותי שלב אחד נוסף שריגש מאוד ושגרם לי לחשוב שמיקסמתי את השוק הישראלי בלונדון, כי כמה עוד אנשים יש פה שאני יכולה להכיר? אז זהו, שיש עוד מלא!!! ושום דבר לא הכין אותי לקפיצה הקוואנטית אל עבר א.נשים מוכשרות ומוכשרים שבחיים כנראה לא הייתי פוגשת אלמלא המועדון.
אוצר אנושי
שמעתם פעם על המושג שש דרגות של הפרדה? המושג הזה הוא בעצם תיאוריה מעולמות הסוציולוגיה/ פסיכולוגיה חברתית שאומרת שכל שני בני או בנות אדם בעולם מקושרים ביניהם ע”י חמישה אנשים אחרים לכל היותר. מושג שנטבע על ידי סופר והוגה דעות יהודי הונגרי, אלברט בראבשי.
התאוריה הזו לא הוכחה מדעית אף פעם (עד כמה שידוע לי לפחות) למרות שבעידן הרשתות החברתיות יש האומרים שזה ירד משש דרגות לארבע, וכיוון שמועדון העסקים קיים כבר 26 שנה (הוא אשכרה חוגג יומולדת 26 עכשיו ביום העצמאות! קולולוש!) הוא לקח אתו את הקשרים מלפני הרשתות החברתיות אל העולם של היום, ומה שיש לכם גבירותיי ורבותיי זה אוצר אנושי מהלך ומדבר של קשרים וניסיון שאין לתאר!
מועדון עסקים או מועדון נטוורקינג קהילתי
אחרי שנה של ניהול בה עשינו אירועי נטוורקינג, אירוע טד בו למדנו על קריפטו ובלוק צ’יין והומור במקום העבודה, שמענו הרצאה של חתן פרס נובל, נפגשנו עם הנספח המסחרי בבית השגרירה, הספקנו להיות פעמיים בכנס של כלכליסט, הרמנו כוסית בבית הלורדים ובאצטדיון טוטנהאם בכנס של הג’רוזלם פוסט, נפגשנו לאירוע מיוחד ביום השואה, אירחנו את מיה טבת דיין ואת מירה עווד, היינו באירוע גאלה של הטכניון, בהופעה של דני רובס לארגון מנה – מאיר פנים, ותרמנו למסיבת יום העצמאות ה־75 שתבוא עלינו לטובה – אפשר לומר שאנחנו לא רק מועדון נטוורקינג אלא אנחנו כנראה הגוף היחיד בלונדון שנותן לחבריו וחברותיו 360 מעלות של תרבות, חברה וקהילה מקצועית ישראלית.
יש למה לצפות
שנת הפעילות של המועדון מתקרבת לסופה וכך גם קדנציית הניהול של ענת ושלי. אנחנו לא הולכות רחוק, אנחנו נשארות בהנהלה אך כבר לא נעמוד בראשה בשנה הבאה. אנחנו מבטיחות שהמועדון ימשיך לעבוד ולייצר אירועים ומפגשים עבור הקהילה וכבר יש תוכנית בקנה למיזם מדהים עבור סטודנטים שיצא לפועל, ושיתופי פעולה עם ארגונים נהדרים נוספים. בקיצור יש למה לצפות.
It’s all about you
דבר אחד ברור לנו מכל העשייה שלנו זה שהקהילה שלנו זה אתם, ותודה לכל אחד ואחת מכם על מה שהבאתם אל המפגשים. אם זה כישורים, ניסיון, חיוך, חיבורים, עזרה, תמיכה, הומור, הכלה – ולמרות שזה לא תמיד היה קל, קהילה בונים באהבה, או לא בונים בכלל!
*רוצים להצטרף כחברים למועדון, מעוניינים לקחת את שרביט הניהול? כתבו לנו ל־ hamoadon@ibc.london
