מערכת המיסוי הישראלית עברה שינויים רבים במהלך השנים האחרונות. אחד הבולטים שבהם הוא המעבר משיטת מיסוי טריטוריאלית לשיטת מיסוי גלובלית המקובלת כיום בעולם הרחב. בנוסף, בשנת 2006 נכנס לתוקף החוק למיסוי נאמנויות (תיקון 147 לפקודת מס הכנסה). אך אלה הם רק חלק מהשינויים. במלאת 60 שנה להקמתה, ישראל תיקנה גם את פקודת מס הכנסה (תיקון 168) על מנת להעניק הטבות מס נוספות לעולים חדשים ותושבים חוזרים. מטרתו של התיקון הייתה לעודד יחידים לשנות את מקום מגוריהם, לעלות או לחזור לישראל, ובכך להגדיל את אוכלוסייתה ולחזק את כלכלתה.
התיקון האחרון מתייחס לשלושה סוגי תושבים:
א. עולים חדשים – אלה ההופכים להיות תושבי ישראל לראשונה בחייהם.
ב. תושבים חוזרים – המדובר ביחידים החוזרים לישראל לאחר שהייה של לפחות שש שנים עוקבות בחול. תקופת שש השנים מתייחסת לאלה שהיגרו מישראל אחרי ה-1 לינואר 2009.
ג. תושבים חוזרים ותיקים – המדובר באותם יחידים שחזרו להתגורר בארץ לאחר שהייה של עשר שנים רצופות בחול.
ללא קשר להגדרות אלה, ישנה הוראה המאפשרת למי שחזר ארצה בשנים 2008,2007 ו-2009 להיחשב כתושב חוזר ותיק, אם שהה בחול לפחות חמש שנים רצופות, במקום עשר שנים.
מהן, אם כן, ההטבות המובטחות למי שנמנה על הגדרות אלה?
עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים זכאים לפטור ממס על כל הכנסה ממקור זר. מדובר על כל צורות ההכנסה, פאסיבית או אקטיבית, רווח הון או תגמול כספי, אשר מושגים, או נוצרים, ממקור חיצוני לישראל למשך תקופה של עשר שנים. יתר על כן, אין מניעה שהנכס, מקור ההכנסה, יירכש טרם הגעת התושב החוזר, או העולה החדש, לישראל. הפטור חל גם אם הנכס נרכש לאחר ההגעה לישראל ובמשך אותם עשר שנים. זו הטבה משמעותית, ללא ספק.
ניהול ושליטה בתאגידים זרים
פקודת מס הכנסה מתייחסת לתאגיד כתאגיד ישראלי, אם ההתאגדות נעשתה בישראל וכן אם הנהלתו והשליטה בו נעשות מישראל. עולה חדש, אשר בבעלותו ובניהולו תאגיד זר המנהל מישראל פעילות עסקית בחול, עשוי לחשוף את התאגיד למיסוי ישראלי רק בגלל שינוי מקום המגורים שלו, כבעלים, לישראל. התיקון לחוק קובע אפוא כי תאגיד זר לא ייחשב כישראלי אך ורק בגלל העובדה שבעליו או מנהלו החליטו להתיישב בישראל. תיקון זה מאפשר לתאגיד הזר לנהל את עסקיו בחול מבלי להיות נתון למשטר המס הישראלי ומבלי שהכנסותיו על פעילויות אלה ימוסו בישראל. להבהרה מצויין בזה כי חריג זה מתייחס אך ורק לתאגיד זה המוחזק על ידי עולה חדש או תושב חוזר.
שנת הסתגלות
עולה חדש, או תושב חוזר ותיק, יכולים ליהנות משנת הסתגלות אחת שבה הם לא ייחשבו כתושבי ישראל לצורך חוקי המס. סעיף זה בחוק מאפשר לאותם פרטים להסתגל למקום מגוריהם החדש ולהחליט האם הוא רצוי להם. כדי להשיג הטבה זאת הלכה למעשה יש לעבור מספר תהליכים ולמלא טפסים שונים בקרב מספר משרדי ממשלה.
ומה באשר לתושבים חוזרים רגילים? תושבים אלה זכאים להטבות מס ביחס לנכסים שנרכשו בתקופת שהייתם בחול, תקופה בה לא היו תושבי ישראל, כולל:
1) פטור ממס על הכנסה פאסיבית מנכסים כאמור לתקופה של חמש שנים.
2) פטור ממיסוי על ריבית ודיבידנדים, שמקורם בניירות ערך שנסחרים בבורסות זרות ואשר נרכשו בתקופת השהייה בחול, במשך חמש שנים.
3) פטור ממס על רווחי הון מאותם נכסים פטורים לתקופה של עשר שנים, כל עוד אין הם משמשים אמצעי להעברת הון לנכסים בישראל, בין בעקיפין ובין במישרין.
תושבים זרים
נושא חשוב שיש לו זיקה לתושבים חוזרים בישראל הוא ההגדרה המעשית של תושבותם בישראל, אם יחליטו לעבור להתגורר בחול. הגדרת תושב זר על-פי פקודת מס הכנסה הינה:
1) לגבי תאגיד זר, הוא נותר כזה ולא ייחשב כאמור לתאגיד שמקום מושבו בישראל רק בשל העובדה שהבעלים או המנהלים בחרו להתגורר בישראל. הכרה זו תחול במשך עשר שנים מיום הגעת הבעלים או המנהלים לישראל.
2) אדם יחשב לתושב זר אם מיום עזיבתו את ישראל:
א. הוא בילה 183 יום בשנה בחול במהלך שנתיים
ב. אם במהלך שנתיים אלה מרכז חייו והווייתו היו בחול.
במקרה זה נושא מקום המגורים הופך מסובך יותר עקב מבחן מרכז החיים לפי פקודת מס הכנסה. מבחן זה הוא אמת המידה לחבות במס. בעוד שישנן הנחות משפטיות העומדות בבסיס מספר הימים שבילה האדם בישראל, אלה הן רק הנחות והמבחן הסופי הוא מרכז החיים, שהוא ספיצפי מאוד, עובדתי מאוד וכולל מספר משתנים מוגדרים שיש לקחתם בחשבון. במונח זה, מרכז החיים, הכוונה היא למקום שבו מקיים הפרט את עיקר קשריו המשפחתיים והחברתיים, כמו מקום מגוריו ומגורי בני משפחתו, בת זוגו וילדיו, הבעלות על נכסי נדלן, קשרים כלכליים, השתתפות בארגונים חברתיים ותרומה לקהילה ומספר עובדות נוספות.
חובות דיווח
עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים אינם חייבים בדיווח לרשויות המס על הכנסתם ממקורות זרים ונכסים בחול במשך תקופה של עשר שנים. פטור מדיווח זה חל הן על דוחות שנתיים והן על הצהרות הון.
הואיל ומקרים שונים עלולים להיות מסובכים למדי, מומלץ מאוד לקבל חוות דעת משפטית מגורם מוסמך לפני ההגעה לישראל, במקרה של עולים חדשים, ולפני העזיבה את ישראל, במקרה של ישראלים המשנים את מקום מושבם למדינה אחרת וזאת על מנת להבטיח כי קטעו את קשריהם עם ישראל ולא ייחשבו כתושבי ישראל לצורכי מס.
כל הנכתב בכתבה זו אינו יכול לשמש כעצה מקצועית וחוקית. כל מקרה שונה לגופו ויהיה מוערך בהתאם.
