קונסול ישראל בבריטניה, אבי קורן, הגיע ללונדון לפני כשנתיים, אחרי 33 שנה במשרד החוץ שם עסק במגוון תפקידים בארץ ובחול. בתפקידו האחרון היה קצין מנהלה לכל השגרירויות באפריקה ובאסיה, בכל הפריפריה של המזרח התיכון ואחראי על 24 קציני מנהלה וקונסולים בשגרירויות ישראל במקומות הללו. לאבי ולאשתו ג’ודי יש שלושה ילדים בוגרים בארץ, שתי נכדות ועוד אחת בדרך.
“פעם לונדון לא הייתה אטרקטיבית בעיני” הוא מתוודה. “פעם ראשונה נחתתי בלונדון ב-1977 הייתי ילד בן 22, מאבטח צעיר באל על, והיינו מגיעים לאובר-נייטים. ואם זה היה נופל על סופשבוע גם הייתי הולך למסיבות אבל לא ממש התחברתי לעיר הזאת”. אחרי ששירת פעמיים בוינה באוסטריה, ופעמיים בשוויץ, יחסו לבירת הממלכה השתנה כשהגיע, לדבריו, לפני כחמש שנים מג’נבה עם הבן שלו לצפות במשחק של צ’לסי ופתאום גילה לונדון שונה, יותר קוסמופוליטית, חיה ותוססת – ובשנתים האחרונות הוא אומר שממש התאהב בעיר הזו.
למרות התקופה הקשה והסגרים הרבים הצליח אבי לנצל את הזמן לתחביב הרכיבה שלו. “אפשר לומר ש’חרשתי’ את לונדון וסביבותיה. כאשר אינני רוכב אני מטייל רגלית בכל לונדון רבתי ונהנה לגלות פינות, רחובות ושכונות שעליהם אפשר לקרוא, כמו בית הכנסת העתיק, בוויס מרקס, השוכן במזרח העיר”. הוא מספר שהוא רוכב כ-40 ק”מ בממוצע והולך כ-20 ק”מ ברגל בממוצע בכל פעם. “אשתי אוהבת ריקודי עם, אבל השנה הזו הייתה מחוסרת פעילות בלונדון לצערנו”.
הרבה מהישראלים פה לא תמיד יודעים להבחין בין עבודת השגריר והקונסול. אולי בגלל שבצפון אמריקה למשל, הקונסול הוא גם נציג מדיני. אולם בבריטניה, בעוד שתפקידו של שגריר הוא לייצג את מדינת ישראל ולנהל את הקשר עם הממשלה וגורמי מפתח בבריטניה, תפקיד המחלקה הקונסולרית בשגרירות הוא לתת שירותים לאזרחים ישראלים הנמצאים בבריטניה ולזרים.
במה הם מתעסקים ביומיום
“אנו עוסקים במתן שירות בתחומי האחריות של רשות האוכלוסין וההגירה, שירותים נוטריוניים, הוצאת תעודות רשמיות ישראליות, קשר עם מוסדות ממשלתיים ישראליים כגון משרד הביטחון, ביטוח לאומי, העברת נפטרים לישראל, וזו רק רשימה חלקית שלא כוללת את מתן הסיוע לישראלים הנמצאים במצוקה מכל מיני סיבות”, מסביר קורן לקוראי עלונדון. ” יש לנו מדדי שירות בהם הקונסוליה צריכה לעמוד. לא עובר אפילו סוף שבוע אחד שאני לא נדרש לטפל בישראלים שנעצרים בבריטניה או מסורבי כניסה בנמל התעופה, אנשים שאיבדו מסמכי נסיעה וצריכים באופן דחוף לחזור לישראל, או אנשים, שלא עלינו, נפטרו וצריך להעבירם לקבורה במהירות בישראל”. הוא מספר שהרבה מעצרים נגרמים בשל ישראלים שמביאים לפה את צמח הגת שבישראל הוא חוקי לשימוש אבל לא בבריטניה והם פשוט לא מודעים לכך”.
אבי מספר שהשנה האחרונה הייתה שנה מאתגרת במיוחד תחת מגבלות קשות של מגפת הקורונה. הן מגבלות של הרשויות הבריטיות והן מגבלות של הרשויות בישראל, מבחינת התו הסגול והאפשרות לקבל קהל. הקהילה פה היא קהילה חמה שמבקרת הרבה בארץ, בגלל שמדינת ישראל הטילה מגבלות על הכניסה לארץ, הדבר פגע באנשים רבים והצורך לתת מענה דחוף לאנשים שנזקקו להגיע לארץ יצר לחץ עצום על הקונסוליה, במיוחד לאור השינויים התמידיים בהנחיות הממשלתיות, לדבריו. “אנחנו נקודת המגע של מדינת ישראל עם האזרחים הישראלים הגרים בחו”ל וחשוב לנו שירגישו שמדינת ישראל עוזרת להם”, הוא מדגיש.
“ההנחיות נקבעות על ידי רשות האוכלוסין במשרד הפנים ומפורסמות באתר שלהם. השגרירות פועלת על פי ההנחיות מהארץ ומפרסמת את המידע הרלוונטי ללונדון באתר האינטרנט של הקונסוליה. אנחנו מבטיחים תשובה לפונים תוך שבעה ימי עבודה. אולם, אנו מבקשים להתעדכן באתר על מנת להבטיח טיפול מהיר ויעיל ולהימנע מתכתובת ארוכה – שימו לב שצריך להגיש את הבקשות לפי ההנחיות המפורשות המתפרסמות באתר. יש הרבה בקשות ומצבנו לעומת נציגויות אחרות בעולם יחסית טוב, אני מבין את הלחץ של אנשים שממתינים, את התסכול שלהם. לפני המגפה הבריטים לא היו צריכים ויזה, והמשמעות של מתן אישורי כניסה הוא בעצם דומה לאשרה”.
בזמן הראיון הוא מצהיר שעומדות בפניהם כרגע 900 פניות של אזרחים זרים שרוצים להגיע לארץ, והם מתחייבים מענה תוך שבעה ימי עבודה. מהירות הטיפול, לדבריו, תלויה באופן בו הם קיבלו את המסמכים, כפי שמוסבר באתר של הקונסוליה. “אל תשלחו סתם מיילים ותצפו לתשובה מהירה”, הוא מבקש. “התשובה והאישור תלויים במה שנקבל”. ואם נבהלתם ממספר הפניות שהוא ציין, אז הוא מספר שקולגות שלו בניו-יורק הראו לו שהם מטפלים כרגע ב-2200 פניות במקביל…
ילדים חייבים להכנס לארץ עם דרכון ישראלי, על תנאי
היקף הבקשות הגובר כולל הפעם גם ילדי ישראלים שמחזיקים באזרחות זרה בלבד, מה שלא היה כלול בהסדרי כניסת ילדים עד כה. “יש חוק במדינת ישראל שקובע כי מי שנולד לאזרח ישראלי הוא אזרח ישראלי גם אם לא רשמת אותו”, אומר אבי. “ועלייך לדווח לרשויות ולרשום אותו תוך 30 יום במרשם האוכלוסייה. עכשיו, הרבה ישראלים במיוחד בחו”ל לא עשו זאת. או שהיה להם נוח או שחששו, שלא בצדק, מנושא הצבא – ובמקרה של נישואים מעורבים יש גם מצב שבן הזוג לא היה מוכן. אנשים שלא רשמו את ילדיהם במשך שש, או תשע או אפילו 15 שנה, נזעקים פתאום כשאי אפשר להכנס לישראל, ואז מהר מהר הם רוצים לבוא ולרשום. רישום קטין נעשה בנוכחות הורה, וצריך לקבוע תור ואין לנו תורים פנויים. ומאחר ויש הגבלות פיזיות בבניין לקבלת קהל”, מציין אבי, “יוצא שהם צריכים לחכות לתור באוגוסט”.
הוא מדגיש שזו הנחייה ממשרד הפנים, לא החלטה מקומית, ואנשים לא מבינים את זה ולכן עובדי הקונסוליה נחשפים על בסיס קבוע להשמצות ולעלבונות. “כדי להתמודד עם כמות הפניות החלטנו לפתוח את הקונסוליה בשני ימי ראשון. והיה לנו מקרה של הורים שלא רשמו את בתם שנולדה לפני 20 שנה, ההורים בינתיים נפרדו, האב הישראלי חזר לישראל והילדה שנמצאת כאן לא יכולה לקבל דרכון ולהגיע לאירוע משפחתי בארץ כי ההורה הישראלי חייב להגיע פיזית לקונסוליה או ללשכת רשות האוכלוסין בישראל”. (אגב, לשואלים, בני ישראלים שנולדו בבריטניה אינם מעבירים אוטומטית אזרחות לילדיהם, דור שלישי. לפחות לא דרך הקונסוליה וזה רישום שיוכל להיעשות רק בארץ).
“ישראל שונה מבריטניה לגבי חובת רישום אזרחיה. לאחרונה בפגישה שהייתה לנו פה, קיבלנו מושג על השוני הזה. בגלל שבבריטניה אין מרשם אוכלוסין, אין תעודות זהות, אין תעודות רווקות, ואין רישום, אין להם מאגר אוכלוסין, ואין ביקורת יציאה מבריטניה. חלק מהאזרחים פשוט לא רשומים בשום מאגר נתונים. אם הוא לא צריך את שרותי ה-NHS – אדם יכול לחיות בבריטניה לנצח בלי שאף אחד יודע עליו”, הוא מספר. “ויותר מזה, היה לנו מקרה שהגיע אזרח בריטי עם שישה דרכונים ובכל אחד מהם היה לו שם שונה”.
ובעקבות מפגש של מייקל גוב בארץ לא מזמן, “כולנו ממתינים לפתיחת פרוזדור אווירי ירוק מבריטניה ואז תהיה הדרך לתיירים סלולה, גם לבריטים שאין להם קשר לישראל, ויתכן שהדיון הזה בקרוב לא יהיה רלוונטי. אין כרגע הסכם בין מדינות ולכן תעודת מתחסן בריטית עדיין לא מוכרת בארץ, אבל אם תעשו בדיקת נוגדנים אחרי חיסון או מחלה והיא תהיה חיובית, תוכלו לצאת מבידוד, והנוהל כולו נמצא באתר משרד הבריאות הישראלי”, הוא אומר.
אבי מסביר שהקשר לקהילה חשוב להם מאוד. “אנחנו נקודת המגע של מדינת ישראל עם האזרחים הישראלים הגרים בחו”ל וחשוב לנו שירגישו שמדינת ישראל עוזרת להם. בבריטניה בכללותה ולונדון בפרט כמות רבה ומגוונת, של קהילות וכמות גדולה של אזרחים ישראליים. זאת, בניגוד למקומות אחרים בהם שירתתי, ויש פה את “הבית הישראלי” שנציגתו שליחת משרד הקליטה, וזה תפקידה”.
תהיו סבלניים. ככה לא תדברו עם קונסול אמריקאי
אבי מבקש להעביר מסר לישראלים בבריטניה, “בבקשה תהיו סבלניים ובעלי אורך רוח. כולנו בקונסוליה עושים הכל על-מנת לתת שירות מיטבי לכולם במסגרת המגבלות החלות עלינו וההנחיות המתקבלות מהארץ. לעיתים הצוות סופג יחס בלתי הולם מהפונים, אך אנחנו משתדלים להעניק את המיטב. אנחנו מקבלים גידופים שקונסול אמריקאי למשל, לא היה סופג מצד אותם אנשים… הזמנים אינם זמנים רגילים ואנחנו מקווים שבקרוב יקלו על הנחיות הכניסה לישראל”. הוא מסביר שגם מבנה הקונסוליה מצומצם ומתוך שלוש עמדות קבלת קהל רק שתיים מאויישות בגלל הריחוק שנגזר עליהם.
ולשאלת מיליון הדולר, כמה ישראלים מתגוררים בבריטניה, הוא עונה ש “לפי הערכות יש בבריטניה כ-300,000 יהודים רבים מהם מחזיקים גם באזרחות ישראלית למרות שמעולם לא חיו בישראל. לכן יש קושי רב לדעת כמה ישראלים שוהים בממלכה, וההערכות הן מאד לא מדויקות אולי 60,000 ישראלים, ואולי פחות או אפילו יותר.
*בעקבות לחץ ישראלים במיוחד מארה”ב, שונה החוק בימים האחרונים לאחר הראיון, לטובתם של ישראלים שרוצים להגיע עם ילדיהם, ועכשיו הם יוכלו לעשות זאת בהתחייבות לרישום תוך 60 יום מיום חזרתם מהארץ, ולא תהיה אפשרות נוספת להגיע לארץ על דרכון זר אחרי 30 בספטמבר 2021.
פנייות לקונסוליה באמצעות האימייל: consular2@london.mfa.gov.il
אולי תאהבו לקרוא עוד ראיון בלעדי לעלונדון עם שגרירת ישראל בלונדון:
https://alondon.net/new-site/ציפי-חוטובלי-שגרירת-ישראל-בבריטניה/
