אני כותבת בלשון נקבה על מנת לחסוך במילים, אבל גם כי הרוב המכריע שהגיע לכנס היו נשים. מכיוון שהאוזן שלנו לא רגילה לתיאור גוף שלישי בלשון נקבה – חשוב לי לתת את הדיסקליימר שנכחו כמובן גם גברים בכנס.
תרגיל הסיכום במפגש הראשון שהנחתה מיכל גוטמן היה עוצמתי ביותר, ותרם לחיבור החזק של כל הנציגות בכנס שנמשך על פני סוף שבוע שלם; עמדנו במעגל, החזקנו ידיים וכל אחת אמרה במילה אחת מה זו עבורה קהילה. עבור רובנו זו הייתה המילה “בית”. ופתאום הבנתי שאני לא היחידה שמרגישה ככה. השיתוף הקהילתי הוא הכוח המניע לעשייה של רובנו, ואנחנו בעצם בונות קהילה כדי לייצר לנו בית – מקום שמקבל אותך כמו שאת, מקום שבו את מבינה איך הדברים עובדים, את מדברת את אותה שפה מילולית ואותה שפה של ערכים, וזה המקום אליו את חוזרת כל הזמן כשאת צריכה שמישהו ירים אותך.
כי אחרי הכל כולנו נמצאות במקום זר שבחרנו לחיות בו מסיבות שונות, אבל השדות הזרים בהם אנחנו מנהלות קרבות שקטים ויומיומיים, לפעמים מתישים את הנפש. אז את התחושה החזקה הזו אני לוקחת איתי מהכנס: כולנו יחד אוחזות ידיים, כדי לספר סיפור משותף של בניית הדבר שהכי קרוב לבית, והוא קהילה ישראלית שמהווה עבורנו את הקשת שב”ענן” (הסבר על “קהילת ענן” בהמשך).
זהות מרחפת
פאנל בהנחייתו של העיתונאי דיויד סטברו המתגורר בשבדיה, בנושא יחסה של מדינת ישראל כלפי ישראלים בעולם, היווה אבן דרך בשיח בשל המונח: “קהילת ענן”. מדובר בישראלים ובישראליות עם זהות המרחפת בין בית באירופה לבית בישראל ולבין קהילות וירטואליות, מה שהופך את משמעות ה”ענן” למונח כפול שהדהד ודייק עבורנו את רגשותינו המעורבים בנושא.
אחד הדברים המשמעותיים בכנס עבורי היה להכיר נשים מדהימות שמנהלות קהילות באנגליה, כמו החבורה המקסימה מ”אלומות” קיימברידג’, וגם ההזדמנות לפגוש בלייב את מי שאני מכירה רק וירטואלית מזה זמן, כמו קרן מנשה, מקהילת ריצ’מונד, ודניאל טובקין שהוא ראש הצופים במנצ’סטר. ובאמת מאנגליה הגיעה נציגות מגוונת של מנהלות קהילות וזו הזדמנות מצויינת להציג בפניכם את המשלחת הזו ואת העשייה שלה.
נועם ריף – נציג הצ”ע (ההסתדרות הציונית) בבריטניה שהעביר סשן בנושא עידוד מעורבות קהילתית וכיצד מייצרים מרחב בו חברי קהילה מרגישים נח לקחת בו חלק. הצ”ע קמה כדי לחזק את הקשר והזיקה של היהודים באשר הם למדינת ישראל ולציונות. בשנים האחרונות קמה מחלקה ייעודית שעוסקת בחיזוק הקשר עם הישראלים שחיים בתפוצות, חיזוק זיקתם לישראל, הפיכתם לנכס, ושינוי התודעה בישראל בהתאם. הפעילויות שהמחלקה עושה כוללות הפעלת בתי-עם לחינוך בני הדור השני, פעילויות תרבות ועוד.
הצופים ועוד
טל ונטורה – שליח תנועת הצופים באירופה וגרעין צבר שמושבו בלונדון, הגיע לכנס עם ראשי השבטים שלהם נציגות באירופה – לונדון, מנצסטר, ג׳נבה, פורטוגל ואמסטרדם. בסמינר דיברנו על שבט הצופים כגוף מאחד לקהילה.
דניאל טובקין – ראש שבט הצופים “גשם” ממנצ’סטר, הגיע עם רעות טל-אור, ראשת שבט פורטוגל, טל ברלינסקי ראש שבט אמסטרדם והרכזים הצעירים שלו דנה ורון, מיכל ישראל ודנה לוי. להיות ראש שבט הצופים הוא תפקיד התנדבותי בקהילה, ומגלם בתוכו את ערכי התנועה. תפקידו לאפשר ולהרחיב את פעילות השבט במסגרת הקהילה הישראלית, לשמש כנציגה מול הגורמים השונים (בתי הכנסת, בתי הספר, צופים מקומיים והרשויות). ראש השבט נושא באחריות הבטיחותיות והכלכלית של ניהול השבט ולקיום תקין, יעיל והולם דרך הרכזים והמדריכים,
ארי רוטנברג – מנכ”ל ומייסד שותף של ארגון “שלנו” הגיע עם יובל דולב, מנהלת האירועים של הארגון. “שלנו” זו קהילה ישראלית בלונדון המעודדת תרבות ישראלית וזהות יהודית. הם מארגנים מפגשים, טיולים, פעילויות התנדבותיות, ארוחות שישי ועוד.
קרן מנשה – רכזת אירועים במרכז הקהילתי היהודי בריצ’מונד. המרכז הוקם לפני כחמש שנים כדי לאגד חגים ואירועים יהודיים ותרבותיים באיזור דרום מערב לונדון, שעכשיו כוללת פעילות מיוחדת עבור הישראלים באיזור, כמו לימוד עברית לילדיהם.
נטלי בר דויד פרנקל – נציגת ה”חממה” של מכון קהילות מהולנד, שתומכת בפרוייקטים הקשורים בחינוך יהודי פלורליסטי וישראלי, עבור משפחות ישראליות בתפוצות. יחד עם לירון פרל ברשדסקי, המתגוררת בברצלונה – הן דואגות לגשר על הפער בין ילדי התרבות השלישית, לבין הסבים והסבתות בני הגיל השלישי. המונח ילדי התרבות השלישית (TCK- Third Culture Kids) למי שלא מכירה, נטבע לראשונה ע”י החוקרים ג’ון ורות יוסים בשנות ה-50 על מנת לתאר את ילדי ארה”ב שעובדים ומתגוררים מחוץ לארץ מולדתם, כאשר התרבות הראשונה מתייחסת לתרבות ממנה הגיעו ההורים, התרבות השניה היא התרבות של המקום בו מתגוררת המשפחה והתרבות השלישית היא השילוב של שתי התרבויות הראשונות.
שקד ניר, הלן בוצ’ומנסקי, ענת מסיג מרכוס ונעמי פרידמן שמואלוף מקהילת “אלומות” – קהילה שיתופית לדוברי עברית בקיימברידג’, שמפעילה בימי א’ פועל בית חינוך ותרבות לילדים ובני נוער. בחגים הם נפגשים לאירועי קהילה מושקעים ובערבים מארגנים מפגשי העשרה ופנאי למבוגרים.
מאוחדות בממלכה המאוחדת
ואנוכי, דנה אבן-חן – על שני הכובעים שלי; מנהלת שותפה של “מועדון העסקים הישראלי-לונדון“, ומנהלת שותפה ב”מאוחדות בממלכה”. מועדון העסקים, IBC הוא “האב” לנטוורקינג מקצועי בעברית בלונדון, מארגן מפגשים קהילתיים ותרבותיים מעשירים עם דוברות ודוברים מעולים מתחומים שונים, מזה 25 שנה.
מאוחדות בממלכה היא פלטפורמה המאגדת קהילת נשים ישראליות בבריטניה מכל קצוות הספקטרום – אמהות, רווקות, סטודנטיות, מגייסות והד האנטריות, לבניית רשת קשרים שעוזרת להן להתקדם בתחום עיסוקן. הקהילה נפגשת לאירועי נטוורקינג ומאפשרת פירסום ושיווק עסקים של חברות הקהילה, פרסום משרות ואירועים נוספים התומכים בהתפתחות מקצועית ועסקית של נשים בממלכה.
בכנס השתתפו גם ציונה קניג מאיר, מנכ”לית משרד התפוצות, וגוסטי יהושוע ברוורמן, ראשת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות בהצ”ע, שהנחו סשנים מרתקים בנושא מנהיגות קהילתית אדפטיבית ופריצת חומות בעולם של ניהול קהילות.
קבלת שבת ליברלית ומרגשת שניהלה הרבה אושרת מורג וארוחת שישי כמיטב המסורת הישראלית – תרמו לחיבורים ולשיחות עמוקות אל תוך הלילה על סיבות המעבר האישיות של כל אחת ועל עשייה חברתית וקהילתית. הכנס ננעל ביום ראשון לאחר סיור מרתק בנוסח “חפש את המטמון” באמסטרדם שם למדנו על ההיסטוריה היהודית של המקום (שזה לא רק אנה פרנק מסתבר).
הכנס היה פרי יוזמה משותפת של גופים התומכים בפעילות הישראלים באירופה: מוזאיק יונייטד, משרד התפוצות, המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות (הצ”ע), הקהל, קרן פינקוס לחינוך יהודי בתפוצות, ICE- Israeli Community Europe ומכון קהילות, והוא הכנס הראשון שיצא תחת המטריה של שת”פ בין הארגונים הללו.
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על ישראלים באירופה:
