מאמרים קשורים
נפגשנו ב-30 באוקטובר, זה התאריך שבו נחתה שרון גל בלונדון לפני 22 שנה, כשהייתה בת 22. כשנכנסים לביתה יש הרגשה כאילו מבקרים בגלריית מוזיקה, שמלבד מגוון של תקליטים, תקליטורים ורמקולים בגודל של מקררים, ניתן לגלות גם כלי נגינה אלקטרוניים ישנים וחלקי כלים, כמו ליבת פסנתר. הדברים נמצאים שם גם בזכות בן זוגה לחיים, מושי הונן, בונה ומתקן גיטרות ומוזיקאי, שגם מופיע איתה בהרכבים שונים. במהלך חייה בלונדון היא יכולה לרשום לעצמה מספר הישגים לא מבוטלים, כמו הוצאת אלבום ב- 1996 עם להקתה בעבר – Mouth Crazy, תחת הלייבל של ת’ורסטון מור (מלהקת סוניק יות’). שנתיים אחר כך, הייתה אחת ממקימי הרדיו האמנותי של לונדון רבתי, ‘רזוננס’ FM104.5, שעד היום היא משדרת בו.
מה הרעיון מאחורי תזמורת הצעצועים?
מבחינתי הרעיון של משחק (Playfulness) מאוד חשוב. להרבה אמנים יש את זה ותהליך היצירה הוא מפרה ומעניין. אנשים, שאין להם ניסיון או גישה לעניין, רואים יצירה כמשהו חתום ואני מאמינה שיצירתיות יש לכולם ובתהליך ההתבגרות מרחיקים אותנו ממשהו שבאופן יסודי טבוע בנו.
איך זה התחיל?
לפני כשנתיים אצרתי מיני-פסטיבל של מופעי סאונד בדאלסטון. המקום היה מורכב מחללים קטנים, והרעיון היה לנסות ליצור מצב שבו כל חלל הופך לכלי נגינה. רציתי ליצור אפשרות שאנשים, שבאו כקהל, יוכלו להיכנס ולהשתתף ובכך לשבור את המחיצה שיש בין קהל למופיע. רציתי גם שהאנשים שהוזמנו להופיע ימשיכו לחקור. הרעיון היה לשלב מצבים, שבהם קבוצות יכלו לשתף פעולה באותה יצירה, אחת מהן הייתה ה-Toy Orchestra.
מה בדיוק קורה בתזמורת?
זוהי קבוצה מעורבת, שלא מכוונת לגיל או לשכבה מסוימת, ומיועדת למבוגרים ולילדים. התזמורת נוצרת בדמותם של משתתפיה ולכן בכל שילוב (של תזמורת) נוצרות סיטואציות קצת שונות. החומרים שאנשים מביאים איתם מכתיבים את המוזיקה, לפעמים הם מביאים צעצועים מוזיקליים ולפעמים אובייקטים שמשמיעים צליל ובהתאם לזה משתנה היכולת ליצור… המורכבות של היצירה מתרחשת עקב השינויים של הדברים הפשוטים, משהו שגם ילד בן ארבע יוכל להתייחס אליו וגם בן ארבעים, אם זה מוזיקאי או מישהו ללא רקע מוזיקלי.
שרון סיפרה שבשנות ה-80′ היא הופיעה בתל אביב בסצנת הלהקות של המועדונים הידועים באותה תקופה – ‘קולנוע דן’ וה’פינגווין’ ואף התראיינה לתוכנית מוזיקה בריטית בשם – ‘הטיוב’, שהגיעה ארצה לחקור את התופעה ב-1984. היא שירתה בתור עורכת מוזיקלית בגלי צהל והמשיכה להופיע ולעבוד עם נגנים ידועים כמו צוף פילוסוף, אילן לוקאץ’ ואף שרה קולות רקע לעופרה חזה ב-1986.
בשנותיה האחרונות בארץ חברת תקליטים ידועה הציעה לה להוציא אלבום עם שירים בעברית. אבל היא רצתה לשיר באנגלית וכעבור זמן מה, עם רוח נדודים בגבה, החליטה להגשים את חלומה ולעבור אל העיר הגדולה, בגיל 12 אמרתי שכשאגדל אסע ללונדון, היא נזכרת. בשנותיה הראשונות כאן היא התנסתה עם מספר להקות ובאותו זמן גם שידרה ברשת ב’ פינה שבועית על אירועים שקורים בלונדון, וגם כתבה ביקורות מוזיקה ל’הארץ’. מאז היא עברה עוד כמה גלגולים מוזיקליים וכיום הסגנון שבו היא בעיקר פועלת נקרא אימפרוביזציה חופשית. בסגנון זה ניתן לכלול גם את תזמורת הצעצועים ואירועים נוספים בהם היא משתתפת ומארגנת.
ליחצו כאן לפרטים נוספים במדריך התרבות.
לפרטים נוספים על שרון גל:
