גבי שלא מצא עניין בעבודה החליט לעזוב ולהצטרף לרוני בלונדון. החברה של רוני עסקה בשידרוג מחשבים ישנים ומכירתם ברווח נאה. אבל לשניהם היה עוד עניין משותף אחד: שניהם רצו להתעשר ומהר. לגבי הייתה תוכנית מוכנה בראש והוא היה זקוק לשותף בו יכול היה לבטוח. וכך, תוך כמה שבועות הם היו מוכנים לצאת לדרך. רוני השיג התקן שיכול לקרוא פרטים מכרטיסי אשראי, שניתן להרכיב בכספומט ולהסוותו – ושהלקוחות לא יבחינו בו. מתקן אחר, לקבלת הפרטים שהוא שולח, הותקן במחשב נייד. שעות בעבודה היו נוחות: משבע וחצי עד עשר בבוקר שעות העומס בתנועת הלקוחות. מקום העבודה: תחנות אנדרגראונד ברחבי לונדון. לכל אחד מהם היה צוות עובדים: בעיקר מהגרים ממזרח אירופה, זריזי ידיים. פעולת ההתקנה הייתה מהירה, שתי דקות לכל היותר. גבי ישב באותו זמן, עם המחשב הנייד, ברכב מסחרי שכור שחנה בקרבת מקום. אחרי שהתקן הקריאה הונח, רוני הצטרף לגבי בוואן. כשניגש הלקוח הראשון לכספומט להוציא מזומנים – כל המידע שעל הכרטיס המגנטי שלו, כולל המספר האישי הסודי, הועבר מיד למחשב של גבי, ותוך כמה שניות רוני העתיק אותו לכרטיס אשראי ריק, למעשה הוא שיכפל את כרטיס האשראי של הקורבן התמים, שהמשיך לעיסוקיו מבלי שחשד במאום. בשעה 10:30 רוני שלח את העובדים להסיר את ההתקנים מהמכונות.
אז התחילה החגיגה האמיתית רוני וגבי פקדו כספומטים ברחבי העיר ושלפו מזומנים ללא הפרעה.
תוך כמה שבועות השתנו אורח חייהם וסגנון הבילויים שלהם וגם של העובדים. מסיבות שמפנייה, נערות ליווי, ובגדי מעצבים הפכו להוצאה מוכרת.
בוקר אחד, בשעה 7:45 פנה מנהל סניף בנק מסויים להוציא כסף מהכספומט. הוא שם לב כי שלושת הגברים שעמדו בתור לפניו שעסקו בפעילות חשודה. כשהתרחקו הוא החליט לבדוק את המכונה וגילה את ההתקן. שלושת הגברים הבחינו במעשיו, הם ניסו לקחת ממנו בכוח את המכשיר. התפתחה קטטה כשבסופה הם נמלטו לאחר שמישהו הזעיק את המשטרה בידיים רקות.
השוטרים לקחו את ההתקן למעבדה ואחרי עבודה מאומצת הצליחו לזהות עליו טביעת אצבעות. טביעת האצבעות הועברה מיד למחשב המשטרתי הארצי שהכיל מאגר של טביעות אצבעות שנאספו מזירות פשע שונות. המחשב עורך השוואה בין טביעות האצבע לטביעת אצבע של אנשים שנעצרו עי המשטרה.
לילה אחד, כשישה חודשים לאחר אותו אירוע נעצר גבי באשמת נהיגה בשיכרות אחרי שיצא ממסיבת הוללות סוערת. הוא לא ידע שזו הייתה גם התחלת הקץ. המחשב המשטרתי זיהה את טביעת האצבעות שנלקחה ממנו בתחנת המעצר עם זו שנלקחה מההתקן. המשטרה ערכה מעקב אחריו ואחרי אורח חייו עד שנאספו מספיק פרטים מרשיעים סביבו, למרות שגם הוא וגם רוני כבר מזמן לא פעלו בשטח היו להם פועלים שעשו את העבודה בשבילם.
המושבעים במשפט, שנערך בבית המשפט המחוזי, החליטו להרשיע את שניהם באשמת קנוניית הונאה. אבל המשטרה לא הצליחה להוכיח את היקף מעורבותם, והם קיבלו רק שנתיים מאסר. אחרי שמונה חודשים הם השתחררו בשל התנהגות טובה, ובגיל 24 הם החליטו לפרוש לגימלאות, ומאז מתגוררים באילת.
(כל מה שנאמר בכתבה זו אינו יכול לשמש כעצה מקצועית חוקית. כל מקרה שונה לגופו, ויהיה מוערך בהתאם. תוכן הדברים מבוסס על סיפורים אמיתיים. השמות והפרטים שובשו כדי למנוע זיהוי).
הכותב הוא עוד בחברת בינז-כהן, ומומחה במשפט אזרחי ופלילי.
בינז-כהן מטפלים בישראלים בבריטניה.
ניתן להתקשר ליאיר כהן: yair@bainscohen.com
