לרוב האומנים או הלהקות הגדולות יש בדרך-כלל שני אלבומים שבאופן מסורתי המעריצים שלהם חלוקים בדעתם על איזה הוא הטוב ביותר. במקרה של לו ריד, אלו ‘טרנספורמר’ מ-1972 – שכולל את שלושת הלהיטים הגדולים ביותר שלו: ‘פרפקט דיי’, ‘ווק און דה ווילד סייד’ ו’סאטלייט אוב לאב’ – ו’ברלין’ העגמומי שיצא בעקבותיו בשנת 1973.
הקיץ, צפוי ריד לתת אולי אינדיקציה להעדפה האישית שלו, כשיגיע לאירופה לסיבוב הופעות בו יבצע את האלבום ‘ברלין’ במלואו. את האלבום יבצע ריד כשהוא מלווה בלמעלה מ-30 נגנים, כולל סקציות של כלי מיתר וכלי נשיפה ומקהלת ילדים. בלונדון, הוא יופיע במתכונת הזאת בשני ערבים רצופים בהאמרסמית’ אפולו, ב-30 ביוני וב-1 ביולי.
‘ברלין’ הוא אלבום שאין דומה לו לא בקאנון של ריד עצמו ובכלל בתולדות מוזיקת הרוק. ‘טרנספורמר’, שקדם לו, היה האלבום הראשון שלו שהצליח מסחרית. כל ארבעת האלבומים של ריד עם ‘מחתרת הקטיפה’ מכרו מעט מאוד, ואלבום הסולו הראשון שלו (לו ריד מ-1970) אף איים לחסל לו את הקריירה באופן סופי. להקלטות ‘טרנספורמר’, שהיה במידה רבה צ’אנס האחרון, הצמידה חברת התקליטים לריד את דיוויד בואי, אחד המעריצים הגדולים שלו, שביחד עם מיק רונסון מ’העכברושים מהמאדים’ היה אחראי על ההפקה והעיבודים. בואי ורונסון, שהיו באותה תקופה בשיא ההצלחה של ‘זיגי סטארדאסט’, המציאו את ריד מחדש ככוכב גלאם-רוק, והצליחו בהפקה עשירה ופופית (יחסית כמובן) להבליט את המלודיות שתמיד הייתה טמונה בשירים שלו אך לא באופן שהקל על הקהל הרחב להבחין בה.
כשהגיע הזמן לעבוד על ‘ברלין’, הצניחה חברת התקליטים לפרוייקט את בוב אזרין (לימים מפיק האלבום ה’חומה’ של פינק פלויד), שבדיוק באותה תקופה עבד עם כוכב גלאם אמריקאי אחר אליס קופר. הרעיון היה להמשיך בקו המסחרי של ‘טרנספורמר’, ולהקלטות, ששוב פעם נעשו בלונדון, גויסו מיטב נגני התקופה, ביניהם, ג’ק ברוס מלהקת ‘קצפת’ וסטיבי ווינווד שני אמנים מצליחים בזכות עצמם.
לו ריד חשב אחרת. ‘ברלין’ מגולל את סיפורם של ג’ים וקרוליין, שני ג’אנקים שנפגשים בעיר החצויה, מתאהבים, מולידים ילדים, ממשיכים לצרוך הרואין, הוא מתעלל בה, הרשויות לוקחות ממנה את הילדים, היא מתאבדת, והוא נשאר לבד. מוזיקלית, למרות שהאלבום היה עשיר בתזמורים של כלי מיתר וכלי נשיפה, האווירה שלו בהתאם לסיפור המסגרת הייתה חורפית, אפלה ומצמררת. אזרין, שהיה בסהכ בן 23, לא הצליח לכפות את ההוראות מלמעלה ונסחף עם ריד לפרוייקט מאתגר מוזיקלית ונפשית, כשהשיא מגיע בשירThe Kids , בו כלולות קריאות מאמי קורעות-לב של הילדים שנלקחים מאמם – קטע כמעט בלתי אפשרי להאזנה.
האלבום התקבל בזמנו באכזבה עי הקהל והמבקרים כאחד, והיה לכשלון מסחרי צורב. אולם, כמו אלבומים קלאסים רבים אחרים, מצבו השתבח עם הזמן, וכיום הוא נחשב לפסגה אומנותית ואבן דרך בתולדות מוזיקת הרוק. לאוזניים של ימינו שכבר שמעו הכל הוא אפילו לא כזה קשה.
שבת-א’ 30/6-1/7. 19:00. £30-£60.
Hammersmith Apollo, Queen Caroline St, W6
Tel: 020-8748 8660
Tube: Hammersmith