אלפי בני אדם הצטופפו בכיכר טרפלגר ביום האחרון של חנוכה, כדי לחזות בראש העיר, קן ליווינגסטון, מדליק את השמש בחנוכיית הענק שהוצבה בה לראשונה בהיסטוריה. החנוכיה המפוארת, אותה תכנן הוארה בשלל צבעים מרהיבים שעמעמו את צבעי עץ האשוח הענק שניצב סמוך. היא התנשאה לגובה של 9.5 מטר, וליווינגסטון עלה על עגורן כדי להדליק את השמש, יחד עם הרב גרשון אוברלנדר, מנהל בית חבד הנדון, שנשא את הברכות והדליק את שאר הנרות. ליווינגסטון חילק מעות חנוכה (משוקולד) לילדים בין השאר גם לשני ילדיו הקטנים, טום (4) ומיה (3) שהגיעו לחגיגות בליווית האומנת היהודיה שלהם, רבקה. שירי החג הושמעו ברמקולי ענק ומקהלת גברים שרה מעוז צור. הרב אוברלנדר, יזם האירוע, סיפר שעלותו, כולל חלוקת 5,000 לביבות ו-5,000 סופגניות לעוברים ושבים בכיכר, הסתכמה בכ-60 אלף פאונד מכספי משלמי המסים בבירה.
ראיון עם קן ליווינגסטון בקבלת הפנים שנערכה בקפה טרפלגר בכיכר לאחר הדלקת הנרות.
האם זו הפעם הראשונה שהדלקת חנוכייה?
לא. בשנתיים האחרונות הצבנו חנוכייה בסיטי הול (בית העיריה), אבל במקרה הטוב יכלו לנכוח בהדלקת הנרות משהו כמו 200 איש. לכן רצינו הפעם לתת הזדמנות לכל יהודיי לונדון להשתתף וגם לכל לונדוני שאינו יהודי, אבל רוצה לבוא, לראות ולהבין. מה שקרה באירועים שערכנו בסיטי הול, זה שבכל שנה הם הלכו וגדלו. אני מסתכל פה מסביב ורואה אלפי אנשים, ואני משער שבעוד 5-6 שנים יבואו אפילו 20-30 אלף איש, היות והשמועה על כך תתפשט הלאה.
מה אתה יודע על סיפור החנוכה?
ובכן… שמעתי ב’טודיי פרוגרם’ (תוכנית הבוקר הפופולארית של רדיו 4 של הביביסי. ג’.כ), בשנה שעברה, כשהרב הראשי הסביר את זה. מדובר בזכות של בני אדם לחיות על פי איזו דת שהם בוחרים, וזה נושא שהינו לחלוטין רלוונטי גם כיום. אני חושב שלונדון מצליחה בגלל שרוב התושבים בה מקבלים את זכות הפרט לממש את אמונתו ולחיות על-פי אורח החיים שהוא בוחר. היכן שיש לך קהילות שאומרות לא אנשים חייבים לקבל על עצמם דת אחרת, בין אם זה היה לפני 2100 שנה כשהאימפרייה היוונית אסרה על היהודים לקיים את אמונתם, או בין אם זה חוסר הסובלנות של זרמים דתיים מסויימים התובעים שדתם היא האמונה האמיתית היחידה, אני חושב שדבר לא משתנה.
איך אתה רואה את העתיד של הקהילה היהודית?
בלונדון, כהצלחה מתמשכת… אם אתה מסתכל מסביב לעיר, קשה לראות משהו שהיהודים או התרבות היהודית לא תרמו לו במהלך 120-130 השנים האחרונות, מאז גל ההגירה הגדול של פליטים יהודיים מרוסיה הצארית, וזה ימשיך. הדינמיות והמעורבות של הקהילה היהודית עזרו לבנות את ההצלחה שלונדון היא כיום.
אתה מתכנן לבקר בישראל בקרוב?
לא הייתי בישראל כבר 20 שנה. בפעם האחרונה ביקרתי כאורח של מפם, כך שזה עלול להוות מזל רע למי שיזמין אותי בפעם הבאה.
איך העברית שלך?
טובה כמו הצרפתית, הגרמנית והרוסית שלי לא קיימת!
האם אתה יודע מה המשמעות של שמך Ken בעברית?
אני לא יודע מה המשמעות של שום דבר, אלא אם כן זה באנגלית, וגם אז זה צריך להיות בדיאלקט של דרום-לונדון.
ובכן Ken בעברית זה כן.
‘קן’ בעברית זה ‘כן’? טוב, בסדר.
את הראיון ערך ג’יימי כהן, כתב הרדיו האינטרנטי BYC.
צילומים: BLEND video and photography
