אמן סיני המושיב את ערפאת המת על כסא גלגלים הנע באיטיות ברחבי האולם ומתנגש קלות בעגלות הנכים של מנהיגי עבר אחרים. מי האימפרסריו שמסוגל להעלות הפקה כזאת? בלונדון יש רק אחד. הוא עונה לשם צ’ארלס סאצ’י ולאחרונה הוא פתח גלריה חדשה, סאצ’י גאלרי, כשערפאת המת על כסא גלגלים היא רק אחת העבודות מעוררות המחשבה שמוצגות בה.
לחובבי הפרסום השם ‘סאצ’י אנד סאצ’י’ אומר אחד ממשרדי הפרסום הידועים בעולם. בין לקוחותיו הראשונים נמנו חברת התעופה הישראלית ‘אל על’ והמותג התפוזים הישראלי ‘ג’אפה’. את המשרד ייסדו שני אחים יהודיים יוצאי עיראק, צ’ארלס ומוריס, שמשפחתם עזבה את בגדאד בעקבות ה’פרהוד’, פוגרום, שבוצע בקהילה ב-1941. השם האקזוטי, שבנקל ניתן לחשוד בו בנטיה לשפה היפנית, הוא שיבוש קל של שם משפחתם המקורי, סעאתי, המעיד שעיסוקה המקורי של משפחתם היה שענות.
בניגוד לנורמות של עולם הפרסום צ’רלס סאצ’י שומר על אלמוניות מלאה. הוא מעולם לא העניק ראיונות לעיתונות ואינו מופיע בפומבי. הוא לא נחך בחנוכת בית הכנסת לצעירים חילוניים, Cool Shul, שהקים ב’מיידה ווייל’ עם אחיו, לזכרם של הוריו; לא נראה בפתיחת הגלריה החדשה שלו, שלפתיחתה, במוצאי יום כיפור, הוזמנו 2,500 אורחים; ולא בחברתה של אשתו השנייה, השפית-כוכבת נייג’לה לאוסון, בתו של מי שהיה פעם שר האוצר בממלכה. יש הטוענים כי דווקא בפתיחת הגלריה הוא הסתובב אינקוגניטו בין המוזמנים, מאופר ולבוש כאדם אחר. אולם לא איש כצ’רלס סאצ’י יקח על עצמו את הסיכון שיזוהה. יתכן שהוא נהנה לקרוא על עצמו בעיתונות, אולם הוא לא ייחשף בפניה. הסאצ’ים צופים
במעשי ידיהם מהצד.

עוד כשעמד בראש סוכנות הפרסום החל סאצ’י לרכוש עבודות אמנות מודרנית, תוך התרכזות ביצירותיהם של אמנים בריטיים צעירים, שהפכו בעזרת מגע הקסם שלו, למצליחים, מוכרים ועשירים. טרייסי אמין פתחה בפנינו, בתיווכו, את חדר השינה שלה ודמייאן הירסט, שהתגלה עי סאצ’י, מכר לפני מספר שבועות עשרות מיצירותיו בלמעלה מ-100 מיליון פאונד, בדיוק ביום שבו בורסות העולם התמוטטו. הירסט מכר גם עגל זהב משומר בפורמאלין תמורת 11 מיליון פאונד. סאצ’י רכש ממנו כריש בפורמלין כשהוא עוד היה אלמוני וערך העבודה בהתאם. כך משלבים עסקים ואמנות.
צ’ארלס סאצ’י, שפרש מעסקי הפרסום עם אחיו, אחרי שמכרו את הסוכנות והפכו למיליארדרים, פתח את הגלריה הראשונה שלו ב-1985 בסנט ג’ונס ווד במחסן שחלליו הגדולים הפכו לסימן ההיכר שלו. הגלריה הייתה פתוחה לציבור הרחב פעמיים בשבוע, לפני שנדדה לאתר אחר, סמוך לגשר ווסטמינסטר. המעבר הנוכחי נעשה אחרי התגוששות עם בעל הבית. הגלריה החדשה, תחנה שלישית בשרשרת, היא יהלום ארכיטקטוני, חלומו של כל אדריכל. היא הוקמה במה שהיה בסיס צבאי בצ’לסי, בתחילת קינגס רואד והיא תהפוך לאחת מנקודות הציון החשובות ביותר בלונדון ולחלק ממסלול החובה של כל תייר מצוי.

התערוכה הראשונה מפתיעה ומתאימה לאופיו הפרובוקטיבי של צ’ארלס. תחת הכותרת המהפכה נמשכת היא מציגה אמנות סינית בת זמננו. סאצ’י החל לאסוף עבודות מודרניות בסין, רבות מהן אינן יכולות להיתלות בסין עצמה, לפני מספר שנים. הוא לא חיפש מציאות, אלא רכש את המיטב על פי טעמו האישי. לאמן צ’אנג שיוגאנג הוא שילם שני מיליון פאונד עבור שתי עבודות. גם ליו ווי, ז’אנג הואן, פנג יו וסאן יואן שילם סכומים נאים עבור עבודותיהם. אל תתפלאו אם בעתיד הלא רחוק הם יהפכו לכוכבים זוהרים בשמי אמנות העולם.
התערוכה משתרעת על פני 13 חדרים בעלי חללים עצומים, והמוצגים בה יאפשרו לכם לתהות, לפחות חלקית, על עולמו של בעלי הגלריה: חרא של כלב, חמור מפוחלץ המבצע אקט מיני בגורד שחקים ידוע בשאנחאי, דגם של אישה עירומה בגודל משאית. יהיו שיטענו כי מאז ומתמיד היה סא’צי אימפרסריו של אמנות ג’אנק, אך גם מקטרגיו הגדולים ביותר יודו כי הפעם הוא שיחק אותה, אולי לא כל כך בזכות מה שהביא מסין, כמו האכסניה אותה הוא הקים מכספו. באולם קומת הקרקע משייטים להם על כסאות גלגלים 13 טיפוסים מזדקנים, כמה מהם כבר מתים, המסמלים את מנהיגי העולם לשעבר, בהם שני ערבים בכאפיות, אחד מהם, במדים, נראה לחלוטין כמו יאסר ערפאת. רק סאצי מסוגל להביא לנו את המחזה המרנין הזה ההופך כבר עתה לאטרקציה המרכזית של ה’מהפכה הנמשכת’.
אם אתם מחפשים הקשר מזרח תיכוני המתינו למיצג הבא שיגיע כולו מן האזור. במחסנים כבר נצברו עבודות של אמנים עיראקיים, איראניים, סוריים ולבנוניים. הם מוגדרים כצעירים זועמים ואינם יכולים להציג את יצירותיהם בארצות מוצאם, אותם עזבו. אמן עיראקי, מציג את המלחמה במערומיה ואמן איראני מציג עירום במצב רוח מלחמתי. אחמד אל סודאני, שברח על נפשו ממשטר סדאם, ומכר שישה מציוריו לסאצ’י. חאלד אל קארים, אף הוא מעיראק מכר אף הוא לסאצ’י כמו שני האחים חריזאדה מאיראן ובנוסף עליהם דינה אל חדיד מסוריה. כולם מתגוררים היום בגולה האמריקאית. בגולה אבל לא כמעט במחתרת, שהוא המצב המועדף על צ’ארלס סאצ’י, נצר למשפחת שענים בגדאדית, שבמהלכו של סיפור חיים מדהים הפך לאספן האמנות גדול והחשוב והמשפיע ביותר באי הבריטי.
סאצ’י גאלרי פתוחה מדי יום 10:00-18:00, הכניסה חופשית



































