אלטה ווייב (באנגלית Elta Wave, ובמקור אלה נחמד גל מירושלים) עברה בין ערים שונות בישראל עד שהבינה: “אני פשוט רוצה לצאת לעולם”, ואז לפני חמש שנים עברה ללונדון. כיום היא ממוקמת בקמדן ונכנסה חזק לסצנת ההופעות החיות בעיר.
מה תוכלי לספר על סצנת המוזיקה בלונדון?
“הרבה מוזיקאים שאולי לא שמעתם עליהם מצליחים לחיות ממוזיקה. יש פה עבודה במוזיקה. אולי לא תמיד מוזיקה מקורית, אבל מוזיקאי יכול לחיות פה כמוזיקאי”.
מה המקום הכי שווה שהופעת בו כאן?
“הופעתי ב-A Day for Amy עם Amy Winehouse Foundation בשוק קמדן, על המדרגות מתחת לפסל שלה. כל המדרגות היו מלאות באנשים שאהבו את המוזיקה שלה ותחושת האחדות שמוזיקה מביאה הייתה נוכחת וזה בעיניי הכי שווה שיש”.
יש לך המלצות על מקומות בעיר?
“קשה למצוא אותי באיזשהו מקום אחר מהופעות חיות. תמיד יש משהו מעניין וייחודי בהם. אני אישית מעדיפה מקומות אינטימיים וקטנים, כמו The Gladstone Arms ליד תחנת בורו (Borough), שתמיד מרגיש לי כמו בית”.
אלטה ווייב בהופעה חיה בלונדון:
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
“פלורנס אנד דה מאשין עם שילוב של The Doors”
אלטה ווייב הוא שם הבמה של אלה וגם של הלהקה שלה. “השוו אותנו לפלורנס אנד דה מאשין עם שילוב של The Doors”, היא מספרת על סגנון המוזיקה שלהם. “לדעתי, זה פאנק (Funk)-בלוז-פופ, עם סול ווקאלס. כל עוד יש מסר במילים, וזה מזיז למישהו משהו בפנים – עשיתי את שלי”.
איך נוצרה הלהקה?
“עבדתי כטכנאית סאונד לבערך 500 הופעות בשנתיים האחרונות – בלי להגזים. כל הופעה חיפשתי מישהו שיכול להתאים, וכשפגשתי את אד (Edward Abela) הקלידן, ידעתי שזה הסאונד שחיכיתי לו. הוא עבד עם אדם (Adam Ward) בלהקות קודמות ומיד התחברנו. המתופף כרגע הוא שותפי לחיים (Seph Dunks), שהכרתי פה בלונדון. עברנו המון ביחד, החל מנגינה ברחוב ועד לעבודה באולפנים ובהופעות חיות. הוא החבר הכי טוב שלי”.
איך אתם עובדים על השירים?
“את כל השירים כתבתי והלחנתי עם אקורדים, ואז הבאתי את השיר למוזיקאים שלי. יש מספיק מרחב לכל אחד מהם לבטא את עצמו, ככה שבסוף כל חזרה היו לנו שניים-שלושה שירים מסודרים. זה תוצר כייפי, כי כל אחד מהמוזיקאים שאיתי הוא מולטי אינסטרומנטליסט ויוצר בפני עצמו. הייתה פעם אחת שעזבתי את חדר החזרות לשנייה, וכשחזרתי כולם החליפו ביניהם כיסאות… הם מבינים מוזיקה והלחנה בצורה כוללת, ובנוסף, הם מבינים מה אני מתכוונת כשאני אומרת דברים כמו Bring up the guns!!”.
על מה את כותבת שירים?
“על הדבר שהכי חשוב לי – השירים שלי הם Eco-active ונכתבו במטרה להניע אנשים להגיב בפעולה לשינוי האקולוגי. הכדור בידיים שלנו ורק אנחנו יכולים לשמור עליו”.
מה הצעד הבא שלכם?
“כרגע אנחנו מופיעים עם מספיק חומרים לאלבום. אבל לאט-לאט נשחרר כל סינגל לכשעצמו או כ-EP. כרגע אנחנו מחפשים שותפים לדרך – להקות שעושות סיבוב הופעות באירופה, מנהל, ושיתופי פעולה. ההופעה הבאה היא ב-2 באוגוסט, 20:00, ב-Elephant & Castle Safestay Hostel. כולם מוזמנים להגיע!”.
“מצאתי ויזת עבודה בלונדון כטכנאית סאונד, דבר שבדיעבד שינה את חיי”
מה הביא אותך ללונדון?
“חשבתי בהתחלה ש-LA זה המקום לעשות מוזיקה. אבל בעקבות הלימודים ברימון (שבסוף לא סיימתי), הכרתי אנשים מדהימים מלונדון, ובזמנו היינו במהלך מבצע ‘צוק איתן’. משכתי את כל הקשרים שהיו לי ומצאתי ויזת עבודה בלונדון כטכנאית סאונד, דבר שבדיעבד שינה את חיי. למרות שלא ידעתי אז. בלונדון הייתה תחושה של שלום מסביבי שלא הכרתי לפני. כולם שווים לכולם, קסם שלא רציתי לעזוב. לונדון לפני הצבעת הברקסיט הייתה רוטטת ממוזיקה חיה בכל פינה. זה הרגיש כאילו רק חיכו שאני אגיע ואתחיל מחדש פה”.
מה השתנה לאחר ההצבעה?
“אני זוכרת את היום שאחרי. כולם היו עם עיניים אדומות ברכבת התחתית. לא ידענו מה זה אומר ולאן זה ייקח אותנו. המחירים עלו וכל המדינה פתאום התעסקה בדבר אחד בלבד. כתבתי על זה את השיר Love 4 Breakfast, שכולו משחק מילים. אבל בתכל’ס, אני מאמינה שעם מספיק אהבה משני הצדדים נצליח למצוא איזושהי עסקת ביניים”.
מה החווייה הכי מטורפת שקרתה לך בלונדון?
“החווייה הכי מטורפת שלי הייתה כשגרתי במשך שנתיים עם תשעה איטלקים בבית אחד בווילסדן גרין, עם חדר אמבטיה אחד ומטבח אחד. בסוף השנה הראשונה כבר הבנתי איטלקית ובשנה השנייה כבר היינו כמו משפחה. זה היה אחד המקומות היותר הזויים שגרתי בהם ועם הכי הרבה השראה Ever”.
פרטים על ההופעות הקרובות בדף הפייסבוק של אלטה ווייב.
