בשנת ג’תקטו (במאה השלישית לפנהס), זימן אליו תלמי המלך 70 מחכמי ישראל ופקד עליהם לתרגם את התורה ליוונית. חכמי ישראל נאלצו, בחוסר חשק מופגן, למלא את הפקודה. במהלך מאה השנים הבאות, שקדו חכמי יוון על לימוד התורה מתרגום השבעים והתפעלו מאוד מחכמת התורה. מאידך, הם לא השכילו והסכימו לקבל את הקדושה שבתורה. הם אמצו בחום לחיקם את המצוות שהן בגדר משפטים או דינים הגיוניים (כמו המצוות שבין אדם לחברו), וגם מצוות הקשורות לאירועים (כגון שבת, פסח וכדו’). אך את המצוות שהן חוקים מעל ההיגיון – הם לא הסכימו לקבל בשום אופן. איך ניתן להבין, באמצעות השכל, מצווה כמו טהרה במקווה?! אדם נטמא (מה זה בכלל…?), ונטהר כאשר הוא נכנס לבריכה.
היוונים נלחמו בעם ישראל נגד ההבנה שהתורה והמצוות הם חוקים אלוקיים ולא בהכרח הגיוניים. מסיבה זו טימאו היוונים את השמן ולא שפכו אותו, בכדי להוכיח שאת הקדושה והטהרה שבתורה הם אינם מקבלים. לכן התרחש הנס, על ידי כך שמצאו פך של שמן טהור החתום בחותמו של כהן גדול. נס זה הדגיש את הקדושה והטהרה שבמצוות.
זהו המסר של חנוכה עבורנו – חשוב מאוד לזכור שבמצוות שאנחנו מקיימים ישנה קדושה. שמירת השבת, היא לא רק מנוחה הגיונית של יום שבתון, כפי שחשבו היוונים, אלא זוהי מצווה המחברת ומקשרת את מקיים המצווה עם מצווה המצווה – בורא העולם ומנהיגו.
על ידי הדגשת הקדושה שבתורה ובמצוות, ובמיוחד בימי החנוכה, אנו מפיצים אור וקדושה בעולם כולו, ומקרבים אותו לגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, אז יואר העולם כולו באור הגאולה.
מאמרים קשורים
הכותב הוא שליח חבד בהנדון. ניתן לפנות אליו בשאלות בנושא יהדות. התשובות עשויות להתפרסם בעלונדון. מייל: rabbidk@gmail.com
