התערוכה כוללת כ-200 יצירות, ביניהן ציורים, רישומים ופסלים נדירים של אל גרקו, גוגן, גויה, ליאונרדו, מונה, פיקאסו, פיסארו, מאנה, רפאל, רמברנדט, רובנס, שילה ועוד. ראשיתו של האוסף הלאומי של הונגריה במאה ה-17 והוא הורחב באופן דרמטי בעת שלטונו של הנסיך ניקולאוס אסטרהזי בשלהי המאה ה-18. עליית הקומוניזם לשלטון, שמנעה כל גישה של חוקרים מערביים לאוסף, כמו גם היעדר רפרודוקציות, גרמו לכך שרבות מהעבודות באוסף לא היו מוכרות במערב וזוהי ההזדמנות הראשונה בה הן מוצגות.
התערוכה מאורגנת באופן כרונולוגי ומתמקדת במספר ז’אנרים: ציורי דת, פורטרטים, נופים (אימפרסיוניסטים ואקספרסיוניסטים כאחד), נושאים מיתולוגיים וטבע דומם. היא נפתחת בעבודה דרמטית ומונומנטלית – המזבח של סיינט אנדרו – שמתנשאת לגובה ארבעה מטר. היצירה, מ-1512, היא מפגן ראווה של עידון ומיומנות ומייצגת את אחד מרגעי השיא בפיסול עץ בהונגריה.
החלק הארי של התערוכה מוקדש לאמנות איטלקית וכולל פסלי ברונזה נדירים של ליאונרדו דה וינצ’י ואנדריאה ריצ’יו, כמו גם ציורי דת של מונטגננה ודה ורונה. הציורים, ברובם מהמאה ה-16 וה-17, מתמקדים בעיקר בסצינות מיתולוגיות ודתיות וכוללים עבודות של טינטורטו וברביירי.
אך מקומן של שאר האסכולות האירופאיות לא נפקד: האסכולה הצפונית מיוצגת על ידי קראנאך וואן הימסכרך, האסכולה הצרפתית בידי פוסן ודה לה הייר, הפלמית בידי רובנס וג’ורדן והאגף הספרדי המצויין בידי אל גרקו, גויה, דה ריברה, ומורילו. אחד החלקים היפים ביותר בתערוכה הוא האגף הכולל כ-80 רישומים של ליאונרדו דה וינצ’י, דירר, טייפולו ועוד. אלה נעים בין סקיצות מהירות ורישומי הכנה לציורים, כגון רישום הכנה לראשי שני חיילים בקרב אנגיארי של ליאונרדו, שהינו אחד הרישומים החשובים והמרשימים שהפיק המאסטר אי פעם, ועד לרישומים מפורטים.
אחת מנקודות השיא של התערוכה היא ציורו הנפלא של גויה שמתאר אישה נושאת כד מים, שבמשך זמן רב סווג בטעות כציור כפרי. האמת היא שהציור צוייר בין 1808-1812, בזמן המצור של נפוליאון על העיר סרגוסה, ומייצג את מאבקם של הספרדים לעצמאות. הוא מוצג לראשונה לצדו של הציור משייף הסכינים של גויה מאותה התקופה. ציור נפלא נוסף הוא ציורו של רפאל בתולה וילד עם סיינט ג’ון הבפטיסט מ-1508, שידוע בכינוי המדונה מאסטרזי. אוצרות מבודפשט הינה בהחלט פנינה נדירה שביקור בה מתקשה להכיל את העושר הטמון בכל כך הרבה יצירות מופת. מומלץ לקחת את הזמן ולא למהר, ואולי אפילו לשוב לביקור נוסף.
פרטים במדריך