יש פנייה מצד שלוש חברות המבקשות לטוס טיסות סדירות לארץ מסביר שמוליק בן-טובים, הציר הכלכלי בשגרירות ישראל והכוח המוביל מאחורי המהלכים האחרונים, במיוחד עם החברה הבריטית השנייה בגודלה, בי.אם.איי ((BMI. הם פנו למשרד התחבורה הבריטי, ומשרד התחבורה הבריטי פנה באמצעותנו למשרד התחבורה בארץ, למנהל התעופה האזרחית ומתנהל מומ במסגרת הסכמי התעופה בין שתי המדינות. ההסכמים הקיימים בנויים על בסיס הדדיות. כך שאם נניח, בי.אם.איי תקבל רשות לטוס לארץ מהית’רו בנוסף לבריטיש איירווייס – אז כנראה חברה ישראלית נוספת תיכנס לקו בנוסף לאל על. כמובן שזה לא ככ פשוט… לכן הדיונים.
איזו עוד חברה ישראלית עשויה לטוס להית’רו?
ארקיע או ישראיר, שכרגע אין להן עמדות בהית’רו. כמובן שאצלנו מקבלים בברכה את העניין בקו ובתנועה לארץ, שיעזרו לתיירות וגם לעסקים, ומקווים שכשתהיה יותר תחרות המחירים יירדו, כי המחירים כרגע הם…
בשמיים?
מאמרים קשורים
כן, בהחלט בשמיים תרתי משמע. אנחנו כשגרירות וגם כמדינה לא אוהבים את המצב, ומי שחי פה ורואה את התחרות מול יעדים אחרים והמחירים למקומות מרוחקים מישראל קשה לו להבין את זה. לכן מעורבים – חוץ ממשרד התחבורה, שהוא הכתובת החוקית – גם שר התיירות, בוג’י הרצוג שנפגשתי אתו ועם אנשי בי.אם.איי בחודש שעבר בלונדון – וגם משרד האוצר דוחף. אנחנו מקווים שבינואר ייפתח מומ בין הצדדים, פה או בארץ, ונקווה שיהיו בשורות טובות.
כמה זמן אתה מעריך עד לטיסה ראשונה?
זה תלוי ברצון טוב של שני הצדדים. תיאורטית לפחות, אפשר לגמור מומ כזה בכמה שבועות.
עוד לפני פסח?
אני לא יודע. באמת קשה לדעת.
אתה לא אומר שזה בלתי אפשרי?
זה לא בלתי אפשרי. אם באמת רוצים אפשר. מבחינת בי.אם.איי – אפילו מחר בבוקר!. יש להם את הציוד המתאים וכל מה שצריך לטיסה כזאת. יש פנייה מצד עוד שתי חברות קטנות: טומסון פלאיי, חברת צ’רטר שמוכנה להיכנס לטיסות סדירות. היום יש להם כבר טיסות סדירות ממנצ’סטר לאילת, והם רוצים להיכנס גם לקו לבן גוריון, וחברה נוספת שנקראת אלטריוס, שמפעילה בעיקר טיסות סחר וגם מוכנה להיכנס לטיסות סדירות. הן כנראה יטוסו משדות תעופה קטנים יותר, מגטוויק או מלוטון.
והמחירים?
אי אפשר עוד לדעת
נקבל עודף ממאה פאונד?
בשלב הראשון תהיה תחרות ואולי המחירים יירדו ב-50 או במאה פאונד. אבל ממש לואו קוסט – רק כשייכנסו חברות כמו ריינאיר ואיזי ג’ט.
מה קורה עם המיסים? זה נטל שמייקר מאוד את הטיסות?
אחרי נאום התקציב אתמול בפרלמנט (6 בדצמבר. ע.ק), בו הודיע גורדון בראון על העלאת המחירים של מיסים לטיסות בינלאומיות, שזה 40 פאונד לטיסות ארוכות ו-10 פאונד לטיסות קצרות זה יילך ויחמיר גם בגלל הירוקים ואיכות הסביבה וכן הלאה… המגמה בעולם היא שמחירי הטיסות יורדים ומחירי המיסים עולים.
ויש סיכוי לסבסוד מצד מדינת ישראל?
מדינת ישראל כבר מסבסדת במידה מסויימת את כוחות הביטחון. אבל אם היא תעזור גם לחברות זרות בתחום הביטחון זה יכול להיות משמעותי. זו הוצאה גדולה בטיסה לארץ.
עוזי גפני, מנהל משרד התיירות בבריטניה, נשמע די אופטימי. כדי שחברות תעופה זולות יטוסו לארץ הוא מסביר, ישראל צריכה הסכם תעופה עם השוק המשותף . גם חברות כמו איזי ג’ט לא ערוכות לטיסות ארוכות וצריך למצוא שדה תעופה באירופה. לריינאיר יש שדה כזה ליד מילאנו. השיטה לפיה הן טסות היא כמו אוטובוס עם חניות קצרות. הן לא עוסקות במטענים כבדים ולא בשיטות הביטחון שיש בארץ. יש להן עניין, אבל זה סיפור לטווח של שנתיים, שלוש לפחות.
