חשבתם שעולם המשחק פה הוא רק זוהר וכוכבים? קראו על כך מנקודת מבטם של חמישה שחקנים ישראלים בלונדון שלוקחים בשתי ידיים כל הזדמנות שנקרית בדרכם.
לצד אלטון ג’ון ובראד פיט
יש מסורת בשנה א’ ב’בית צבי’ – לארגן קבוצה של סטודנטים ולנסוע ללונדון, מספרת נועה בודנר (30+), ראינו הצגות ומחזות זמר, וכשחזרנו, הבנתי סופית שזה מה שאני רוצה לעשות. ולעשות את זה כאן בלונדון. בגיל 26 היא התקבלה לרויאל אקדמי אוף מיוזיק למסלול של מחזות זמר, ואחרי הלימודים החלה לקבל תפקידים ללא תשלום כדי למלא את קורות החיים. הפריצה שלה הגיעה כשקיבלה תפקיד קטן בסדרה רומא, שדרש מהשחקנית הקרבה לא קטנה: הייתי צריכה לגלח את הראש לחלוטין. זה היה משבר פסיכולוגי רציני, אבל גם כיף ואתגר גדול. מאז היא ממשיכה לשלב בין חייה כמוזיקאית ושחקנית, החל מסיבוב הופעות עם אלטון ג’ון ועד בילוי של חודש על הסט עם בראד פיט בצילומים לסרט World War Z, שם גילמה חיילת ישראלית שהורגת זומבים. בין לבין היא בתיאטרון, עושה ג’ינגלים לפרסומות ומופיעה כזמרת ג’אז. בלונדון העוגה כל כך גדולה שאפשר להתקיים מהפירורים, היא אומרת אך מציינת שהמקצוע רחוק מלהיות זוהר. את אף פעם לא יודעת מאיפה יבוא הג’וב הבא. כל רגע זה להיות או לחדול. אבל אי אפשר להפסיק… לא סתם קוראים לזה חיידק המשחק אם יש לך את זה, אתה חולה.
ראיתם אותה: World War Z, Rome, Sleeping Beauty.
בקרוב תופיע: במסיבת יום העצמאות של הבית הישראלי ובערב עם השחקן-מוזיקאי רובין באנרג’י (The Loft, 8/5).
שלחה מכתבים במקום אודישנים
כששואלים את אוריון בן, בת כמה היא, לוקח לה שנייה לענות. כל אודישן אני משנה את הגיל. תלוי מה התפקיד. הרומן שלה עם לונדון התחיל לפני 12 שנים. לא באמת ידעתי מה אני רוצה, אבל החלטתי לעבור לכאן עם חברה ולנסות להתקבל לבית ספר למשחק. בסוף התקבלתי, אבל לא הצלחתי להרשות לעצמי את הלימודים. אחרי כמה שנים של לימודים בקולג’ מקומי וחלטורות תיאטרון ופרסומות, היא קיבלה מלגה ללימודים בבית הספר למשחק באוקספורד. מהיום הראשון אמרו לנו שנהייה מובטלים והמשיכו להגיד לנו את זה לאורך כל התואר. זה נשמע אכזרי, אבל הגישה הזו היא מה שבסופו של דבר גרם לי ללחוץ ולהשקיע ולקבל עבודות וסוכן. בתום הלימודים, במקום ללכת לאודישנים בן החליטה לכתוב מכתבים לשחקנים, מפיקים ובמאים שהיא מעריכה. לא ביקשתי עבודה, כתבתי מהלב כמה נהניתי מהעבודה שלהם. אחד המכתבים הגיע למפיקה שבדיוק באותו זמן התחילה לעבוד על הצגה. המפיקה התלהבה מהמכתב והזמינה אותה לאודישן. קיבלתי תפקיד קטנטן, אבל הקאסט היה מדהים ומשם קיבלתי סוכן. מאז הדרך נסללה עבורה וכיום היא מחזיקה בסוכן אנגלי, בנוסף לאחד בלוס אנג’לס ואחד בישראל.
ראיתם אותה: Skins, Call the Midwife.
בקרוב תופיע: סרט אימה בשם Agravoy ואולי בסדרה חדשה של FOX.
שיחק חרדי וגם פלסטיני
דסטין הופמן אמר לי פעם שאם אתה מחכה לטלפון שיצלצל, אתה מת כשחקן, כך מסכם דניאל בן זינו (34) את ראייתו את המקצוע, אם אתה לא מרגיש שאתה יכול לעבוד בזה ורק בזה ב-100 אחוז אתה בצרה. את דרכו הוא התחיל דווקא בתיאטרון, בגיל 16, בהפקה של שייקספיר. לא הייתי כל כך מוצלח בבית הספר והסתבכתי הרבה בצרות. יום אחד, אחותי שאלה אותי מה הייתי עושה אם הייתי יכול לעשות הכל, ואמרתי לה שהייתי רוצה להיות שחקן. זה נטבע במוח שלי ומשם זה התגלגל. למרות שהוא רק חצי ישראלי, ואנגלית היא שפת האם שלו, בן זינו מוצא עצמו פעמים רבות מלוהק לטייפ-קאסט מזרח-תיכוני. שיחקתי יהודי בסרט של הבי.בי.סי, אדם חרדי ופלסטיני בהצגה, וב’סקינס’ שיחקתי ישראלי והייתי צריך לזייף את המבטא – פשוט חיקיתי את איך שבן דוד שלי מדבר. לשאלה אם הוא כבר מרגיש את ההצלחה, הוא עונה: אמש הייתי במסעדה ומישהו זיהה אותי. זה תמיד נחמד, זה אומר שאתה עובד.
ראיתם אותו: Skins, Strike Back.
בקרוב יופיע: Edge of Heaven.
מהצגת פרינג’ באדינבורו להודו
בגיל 28, ג’וש בקר (36) עזב הכול והגיע ללונדון ללמוד משחק. הלכתי ללימודים עם בני 18, אבל לא היה איכפת לי. אמרתי לעצמי שאם אני לא אגשים את החלום זה לא יקרה. אחרי הלימודים, הוא הופיע בעיקר בפרסומות וגם בהצגה שהגיעה לפסטיבל הפרינג’ באדינבורו ומשם התגלגלה להודו, ראו אותנו מפיקים של כנס בגואה והם הזמינו אותנו להופיע שם. זו הייתה חוויה הזויה. בקר עוד לא מתפרנס באופן מלא ממשחק, אבל נשאר אופטימי: אני עובד בחברה שמעסיקה שחקנים ומה שמעולה בעבודה הזו, זה שאתה עובד ‘פול-טיים’, אבל אתה תמיד יכול לצאת לאודישנים או ללכת לעשות עבודה קצרה ולחזור. לפעמים מקבלים הזמנה לאודישן יום מראש והעבודה הזו מאפשרת לי ללכת. גם יוצא לך להכיר שחקנים אחרים, שזה תמיד טוב. למרות שהוא מקבל אודישנים באופן כמעט שבועי, בקר עוד מחכה לפריצה הגדולה וממש לא ממליץ לאנשים ללכת בדרכו: אם יש משהו אחר שאתה יכול לעשות ותהיה מסופק ממנו – אז אל תגיע למשחק. מצד אחד, זה ממש כיף לשחק, אבל זה תחום מאוד קשה ומאוד תחרותי. יש בי צד שאומר שחבל שלא הסתפקתי בזה כתחביב.
ראיתם אותו: Secrets of Venus , Four for Jericho.
בקרוב יופיע: מקדם פיילוט לסדרת מוקומנטרי חדשה.
עם קצת עזרה מאנדרו לויד ובר
אם שנות ה-90′ תפסו אתכם בימי הנעורים, ספק אם פספסתם את תופעת השכנים של צ’יץ. כיכבו שם שמות גדולים, כמו נועה תשבי, יעל בר-זוהר ויהודה לוי, אבל גם שימי גוטמן (36), שהיה אז בן 14 בלבד. שם הבנתי את התשוקה שלי למחזות זמר ובחופשות הייתי נוסע ללונדון והולך לראות 7-8 הצגות בשבוע. אחרי הצבא הוא חזר לכאן בתקווה לכבוש את העיר בעצמו, בשלוש שנים סיימתי תואר במחזות זמר, ואחריו קיבלתי תפקיד בהצגה של המפיק האגדי אנדרו לויד ובר. הוא אהב אותי ועזר לי לקבל ויזת עבודה, וכך התחילה הקריירה. מאז הוא קיבל תפקידים בהצגות נחשבות, כמו אויטה, שיקאגו וריקוד מושחת, וכיום, הוא משחק דראג קווין ב-From Here to Eternity, מחזה חדש שעליו הוא מעיד בצער, שהוא די נכשל. למרות שגוטמן מצליח להשיג תפקידים בהפקות גדולות, הוא אינו חי על המשחק לבדו. קשה מאוד לשלם חשבונות עם תפקיד באנסמבל של הצגה. אפשר להתקיים, אבל לא מעבר, אז הוא משלים הכנסה גם כזמר וכיזם של פרויקטים. אני וחבר הקמנו את G’ZANG (שירה בציבור). זה משהו שמאוד חזק בישראל, אבל כאן כמעט לא קיים. מי שחושב שיש ניסים ונפלאות טועה ובגדול, מסכם גוטמן את עולם המשחק בלונדון. זו עבודה קשה ורוב הזמן אומרים לך ‘לא’. אבל כשסוף-סוף אומרים ‘כן’, זה שווה את הכול.
ראיתם אותו: Evita, Chicago, Dirty Dancing.
בקרוב יופיע: Cock-Tales.