לונדון ממשיכה לבסס את מעמדה כבירת התרבות העולמית, ותחילת 2026 מסתמנת כעונה עשירה במיוחד לחובבי אמנות, היסטוריה ודיוקן עכשווי.
1. Samurai, 3 February – 4 May 2026, The British Museum:
התערוכה במוזיאון הבריטי מציעה צלילה מעמיקה אל עולמם של הסמוראים- הלוחמים האגדיים של יפן, דרך שריונות חרבות, הדפסים וחפצים טקסיים, נחשף הקשר בין מלחמה, קוד מוסרי ואסתטיקה, מעבר להיבט הצבאי. התערוכה מדגישה את הסמוראי כדמות תרבותית ורוחנית, שהשפעתה ניכרת עד היום בעיצוב, בקולנוע ובתרבות הפופולרית.
התפיסה הרווחת כיום לגבי הסמוראים נשענת על מציאות היסטורית מורכבת הרבה יותר מזו שמצטיירת בדמיון הפופולרי. מעמד הלוחמים המובחן – הבושי – החל להתגבש ולצבור כוח פוליטי ביפן החל מהמאה ה־11. אולם בתקופה ארוכה של שלום, שהחלה בשנת 1615, התרחקו הסמוראים משדה הקרב והפכו למעמד עילית חברתי, שכלל גם נשים. הגברים שבקרבם עיצבו את מנגנוני השלטון, כיהנו כשרים וכביורוקרטים, ורבים מהם בלטו כמנהיגים בתחומי המלגה והאמנויות – כפטרונים, משוררים וציירים – בעולם שבו עיסוקים אינטלקטואליים היו חשובים לא פחות מהחרב.
בסוף המאה ה־19 בוטל מעמדם התורשתי של הסמוראים, וערכי האבירות שיוחסו להם בדיעבד התעצבו למיתוס הבושידו – “דרך הלוחם”. קוד חדש זה, שהדגיש פטריוטיות והקרבה עצמית, שימש כלי אידאולוגי בתקופת ההתפשטות הקולוניאלית והתוקפנות הצבאית של יפן. במהלך המאה ה־20 נבנתה בהדרגה המיתולוגיה המודרנית של “הסמוראי”, בין היתר דרך המפגש בין יפן לעולם, כאשר דימויים אידיאליים של הלוחמים ההיסטוריים זכו לפופולריות גוברת בקרב מבקרים זרים.
סיפור התפתחותם של הסמוראים נפרש באמצעות פריטי לחימה מרהיבים, כמו שריון הקרב ששלח טוקוגאווה הידטאדה לג׳יימס השישי והראשון, לצד חפצי יוקרה כגון משחק מסתורי של מומחיות בבשמים. התערוכה מציגה גם את השפעתם המתמשכת של הסמוראים על התרבות החזותית העכשווית — ממערך לבוש של לואי ויטון בהשראת שריון יפני ועד משחק הווידאו הפופולרי Assassin’s Creed: Shadows, המבוסס באופן חופשי על ההיסטוריה.
זוהי תערוכה רחבת־היקף המציעה מבט כן וישיר על הגברים והנשים האמיתיים שאותם אנו מכנים “סמוראים”, מן הקרבות של ימי הביניים ביפן ועד לנוכחותם הבולטת בתרבות הפופ העולמית של ימינו.
התערוכה נפתחת ב -3 בפברואר 2026 ותוצג עד 4 במאי 2026
מיקום: המוזיאון הבריטי:
כתובת: Great Russell Street, London, WC1B 3DG
לרכישת כרטיסים: https://www.britishmuseum.org/exhibitions/samurai
כרטיסים החל מ- £17 למבוגר, כניסה חינם לחברי המוזיאון
שעות פתיחה: יומי 10:00-17:00, שישי עד 20:30
© The Trustees of the British Museum
John C. Weber Collection. Photo © John Bigelow Taylor.
2. Lucian Freud: Drawing Into Painting, 12 February – 4 May 2026, National Portrait Gallery
תערוכה חדשה וראשונה מסוגה בבריטניה תחשוף את לוסיאן פרויד דרך עבודות הנייר שלו. התערוכה, המאגדת 170 רישומים, תחריטים וציורים, חלקם מוצגים לראשונה, בוחנת כיצד הרישום נותר מרכזי עבור אחד מגדולי הציירים הפיגורטיביים של המאה ה-20 לאורך הקריירה שלו.
מהסקיצות המוקדמות של שנות ה־30 ועד הרישומים וההדפסים המאוחרים — ותציג כיצד הרישום היה הלב הפועם של יצירתו. התערוכה תכלול גם ציורים מרכזיים שידגימו את הדיאלוג המתמשך בין הנייר לקנבס.
התערוכה תחקור כיצד, למרות שפרויד ידוע בעיקר כצייר, ניתן לעקוב אחר כמה מהשינויים המשמעותיים ביותר באמנותו דרך הרישום שלו. פרויד צייר באובססיביות מגיל צעיר, ונקודת המוצא של התערוכה היא הצטברות מרתקת של רישומי ילדות, 48 פנקסי סקיצות, מכתבים וציורים לא גמורים המרכיבים את ארכיון לוסיאן פרויד בגלריה הלאומית לפורטרטים. מסמכים חיים ועובדות אלה חושפים את תהליכי החשיבה של פרויד לאורך הקריירה שלו, המכילים לא רק רישומים מסוגים שונים, אלא גם פרטים מוזרים ומוטיבים חוזרים, מספרי טלפון החל מלוח הגז ועד לאצולה הבריטית, טיוטות מכתבי אהבה, טיפים להימורים ומחשבות על ציורים. רישומים רבים המוצגים בתערוכה הם חומר שלא נראה קודם לכן מארכיון עשיר זה.
עבודתו של פרויד התפתחה בשנות ה־40 לרישומי תצפית ליניאריים מדויקים להפליא, שזכו להערכה רבה מצד מבקרי התקופה. בהמשך הפנה פרויד את עיקר תשומת ליבו לציור ואימץ גישה חופשית ורופפת יותר למדיום, בין היתר בהשפעת ידידותו הקרובה עם פרנסיס בייקון.
מאמצע שנות ה־50 ועד שנות ה־70 היה הציור מוקד יצירתו, בעוד שהרישום נסוג לעמדה אינטימית ופרטית יותר — לעיתים קרובות כפעילות צדדית במחברות סקיצות. התערוכה מדגישה את הדיאלוג בין הרישומים לציורים, ומראה כיצד השתמש פרויד ברישום לא רק ככלי הכנה, אלא כאמצעי חיוני להתבוננות, לחקירה ולהעמקת ההבנה של המודלים שלו.
רק באמצע שנות ה־70, כאשר ציורו הגיע לבשלות מלאה, שב פרויד לעסוק ברישום באופן אינטנסיבי. בשנת 1982, לאחר הפסקה של 34 שנים, חזר גם לתצריב — מדיום שראה בו “צורת רישום” נוספת, המאפשרת לו להמשיך ולחדד את מבטו.
🖼️ חשיבותה של התערוכה
• זו התערוכה הראשונה של פרויד ב־ National Portrait Gallery מאז הרטרוספקטיבה הגדולה ב־2012.
• היא מציעה פרספקטיבה חדשה על עבודתו: לא רק הציור המוכר, אלא גם התהליך, ההכנה, והחומריות של הרישום.
• עבור חוקרי אמנות, סטודנטים וחובבי פרויד — מדובר בהזדמנות נדירה לראות את האמן ואת פועלו “מאחורי הקלעים”.
מיקום National Portrait Gallery, St Martin’s Place, Londo:
• לרכישת כרטיסים: https://www.npg.org.uk/whatson/exhibitions/2026/lucian-freud-drawing-into-painting#dates
• כרטיסים: החל מ־£23 למבוגר; כניסה חינם לחברי המוזיאון
• שעות פתיחה: יומי 18:00–10:30; שישי ושבת עד 21:00
canvas, © The Lucian Freud Archive. All
Rights Reserved 2025 / Bridgeman Images.
Photo © National Portrait Gallery, London.
Lent by a private collection, courtesy of
Ordovas.
3. Encounters: Giacometti x Lynda Benglis, Barbican Level 2: 12 Feb 2026 – 31 May 2026
התערוכה מקיפה כמעט מאה שנות יצירה, ומציגה עבודות במגוון חומרים — ברונזה, קרמיקה, גבס, אבן צבועה ונייר בעבודת יד. בין היצירות ניתן למצוא עבודות איקוניות של אלברטו ג’קומטי, ובהן חצי אורך של גבר (1965) ו-אישה עם מרכבה (1943–45).
לצד ג’קומטי מוצגות כמעט שלושים עבודות חדשות של לואיז בנגליס, שלא נראו מעולם בציבור. אלו יצירות בעלות צורות אורגניות ומתפתלות, עשויות נייר בעבודת יד המתוח על רשת עוף, ומעוטרות בשילובים של “נצנוצים יצוקים”, צבעי אקריליק, צבעי מים, טמפרה ופחם. העבודות, שנוצרו בין 2014 ל־2020, הוצגו עד כה רק בסטודיו של בנגליס בסנטה פה, ניו מקסיקו — והתערוכה בברביקן מאפשרת לראשונה לראותן מחוץ למרחב האישי של האמנית.
מאז שנות ה־60 זכתה בנגליס להכרה בזכות הצורות החופשיות והאנרגטיות שלה — יצירות שהן בעת ובעונה אחת שובבות, חצופות, אורגניות ומופשטות. החיבור העמוק שלה לחומר ולתהליך היצירה מהדהד גם בעבודתו של ג’קומטי. בתערוכה Back to You הדיאלוג בין שני האמנים מתעורר לחיים, כאשר גלריית הברביקן הופכת למעין חלל סטודיו משותף, שבו החומר, המחווה והצורה מנהלים שיחה מתמשכת.
שני האמנים חולקים עניין עמוק בגוף האנושי, והוא עובר כחוט השני בעבודותיהם. שניהם עובדים ישירות בידיים, ובכך יוצרים מתח מרתק בין פיסול לציור, בין שקט לתנועה.
בעוד דמויותיו של ג’קומטי נראות לעיתים מוחלשות ושבריריות, חדורות תחושת ריחוק, בדידות וחרדה — פני השטח של בנגליס מעוררים תחושות של עור, בשר ועצמות, וחוגגים את הכוח, החושניות והחיוניות של הגוף.
העבודות של שניהם משלבות איכויות של עדינות וארעיות לצד תחושת עודף או חוסר משקל, ויחד הן יוצרות שיחה חזקה על מה שמחבר בין בני אדם — במיוחד בזמנים של אי־שקט, שינוי וחוסר יציבות.
ג’קומטי (1901-1966) היה צייר ופסל שוויצרי, נחשב לאחד הפסלים החשובים והמשפיעים ביותר באירופה במאה ה־20. הוא מזוהה במיוחד עם פסליו הארוכים והדקים, שמותחים את גבולות הצורה האנושית ומעניקים לה איכות כמעט רוחנית. חלק מיצירותיו החזקות ביותר נוצרו בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה — אותה תקופה שבה נבנה גם מרכז הברביקן. עבודותיו של ג’קומטי נתפסות לעיתים כתגובה ישירה לטראומה, לכאב ולהרס שהותירה המלחמה. דרך הדמויות השבריריות והמתוחות שלו הוא הציע מבט חדש על מהות האנושיות, על פגיעוּת הגוף ועל מצבה של הנפש הקולקטיבית בעידן של חוסר ודאות.
לינדה בנגליס (ילידת 1941) היא פסלת ואמנית חזותית אמריקאית הידועה במיוחד בזכות ציורי השעווה ופסלי הלטקס והברונזה היצוקים שלה.
· התערוכה מהווה את החלק השלישי והאחרון בסדרה הבוחנת את הדיאלוג בין עבודותיו של ג’קומטי לבין אמנות עכשווית, ובה משתתפות מונה חטום, לינדה בנגליס והומה בהאבה. התערוכות יוצרות שיחה חיה בין יצירתו של ג’קומטי לבין עבודותיהם של האמנים העכשוויים, ומערערות על תפיסות פשוטות של השפעה ודמיון צורני. שלוש האמניות חולקות עניין בנושאים כמו מוות, זיכרון, טראומה, הגוף, אימה והומור — אך כל אחת מבטאת אותם באופן שונה ומובחן. החקירה המשותפת של שאלות קיומיות אלו יוצרת חיבור עמוק בינן לבין ג’קומטי, כאשר כל תערוכה מתמקדת במפגש בין יצירות טעונות רגשית לבין עולם פצוע ומטלטל.
Level 2, Barbican Centre, Silk Street, London EC2Y 8DS כתובת:
https://www.barbican.org.uk/whats-on/2026/event/encounters- לרכישת כרטיסים
giacometti-x-lynda-benglis
שעות פתיחה: יומי 10:00-18:00
כרטיסים החל מ- £11 למבוגר
4. Chiharu Shiota: Threads of Life Tue 17 Feb – Sun 3 May 2026, Hayward Gallery:
צ’יהארו שיוטה, אמנית יפנית־בינלאומית מהחשובות בדורה, הידועה במיצבי החוטים רחבי־ההיקף שלה, המשלבים גוף, זיכרון וחפצים יומיומיים לכדי חוויה מרחבית טוטאלית.
מהאמניות הבולטות בזירה הבינלאומית, ידועה במיצבים רחבי־ההיקף שלה, שבהם חפצים יומיומיים — נעליים, מפתחות, מיטות, כיסאות ושמלות — נלכדים בתוך רשתות צפופות של חוטי צמר- לרוב אדומים, שחורים או לבנים- המתפרשים על פני חללים שלמים. המרחבים שהיא יוצרת סוחפים, רגשיים ומלאי עוצמה, ונובעים לעיתים קרובות מחוויות אישיות שהאמנית מרחיבה לנושאים אוניברסליים כמו חיים, מוות וקשרים אנושיים.
העבודות שלה עוסקות בחיים ומוות, זיכרון אישי וקולקטיבי, קשרים אנושיים , תחושת שייכות וניכור, הגוף והעדרו.
התערוכה בגלריית הייוורד מציגה מבחר עבודות מרכזיות לצד פסלים חדשים בקנה מידה גדול, רישומים, תצלומים וסרטוני פרפורמנס מוקדמים. המיצבים משתרעים מהרצפה ועד התקרה על פני הקומה העליונה של הגלריה, ומגיבים באופן מרשים לאדריכלות הברוטליסטית האייקונית של המבנה — מה שיוצר חוויה אטמוספרית ומלאת נוכחות.
במסגרת התערוכה מזמינה שיוטה את המבקרים להשתתף במיצב “מכתבי תודה”, ולכתוב מכתבי הוקרה לאנשים שנגעו בחייהם. המכתבים מצטרפים למארג הרחב של זיכרונות, רגשות וחיבורים אנושיים שהעבודה מבקשת לעורר.
כתובת: Southbank Centre, Belvedere Road, London, SE1 8XX
לרכישת כרטיסים: https://www.southbankcentre.co.uk/whats-on/chiharu-shiota-threads-of-life/
כרטיסים החל מ- £19 , כניסה חינם לחברי המוזיאון
שעות פתיחה: שלישי-שישי 10:00-18:00
שבת: 10:00-20:00
ראשון: 10:00-18:00
ימי שני- סגור.
Calanit Laufer
www.calanitgallerytours.comHebrew Tours | English To
urs
Art | Photography | Teaching
