העובד הישראלי מאנגלז ומפוצץ עסקאות בחו”ל

מחקר שנערך לאחרונה בנורבגיה חושף כי 40% מהמנהלים בחברות גדולות הפסידו עסקאות גדולות עם לקוחות זרים בשל כישורי אנגלית לקויים.

מנהלים אלה אף הודו כי בשל רמת האנגלית שלהם הם נמנעים מהרחבת העסק לארצות אחרות, וכתוצאה מכך הם מוותרים על הכנסות פוטנציאליות גבוהות.

אחת ממסקנות המחקר היו שהנורבגים סבורים שרמת האנגלית שלהם טובה יותר ממה שהיא באמת.

מצבם של הנורבגים אינו שונה בהרבה ממצבם של ציבור העובדים בישראל. עסקאות בינלאומיות רבות מתפספסות בגלל כישורי אנגלית לקויים של עובדים, ועסקים רבים יכלו להגדיל משמעותית את הכנסותיהם במידה והיו משקיעים בשליחת העובדים שלהם לקורסים באנגלית.

שלושת הטיפוסים של העובד המצוי

זיו מחלקת את העובדים בשוק העבודה בישראל לשלוש קבוצות:

1)עובדים שאינם יודעים אנגלית – נוהגים לאנגלז את העברית. אינגלוז משפטים בעברית גורם לדברים לצאת מהקשרם, יוצר אי הבנות מביכות ומכעיסות בצד השני. עובדים אלה נתפסים כלא מקצועיים ולא רציניים בעיני הצד השני.

2)עובדים שיודעים אנגלית אבל לא שולטים בה – עובדים אלה מסוגלים לנהל שיחה באנגלית או לשלוח מכתב באנגלית, אך תוך ביצוע טעויות קשות בניסוח. עובדים אלה עלולים לא להבין כהלכה טקסטים באנגלית, ובכך לגרום לטעויות קשות לחברה בה הם עובדים.

3)עובדים ששולטים באנגלית אבל לא ערים לניואנסים – עובדים אלה נהנים מרמת אנגלית גבוהה יחסית, אך הם אינם מבינים אנגלית מקצועית, וקשה להם להבחין במשמעויות השונות של המילים בשלל המדינות הדוברות את השפה. חוסר הידע הזה עלול לגרום לטעויות מביכות ולחוסר הבנה מתמשך בין החברה הישראלית לזרה עד לכדי פיצוץ העיסקה ולהפסדים רבים של כסף במקרים קיצוניים.

טעויות עובדים שעלולות לגרום לפיצוץ עסקאות

מיכאלה זיו מונה מספר סוגי טעויות נפוצות של שלוש הקבוצות האלה, שעלולות לעלות לעסק ביוקר:

סוף הדרך – עובדים שאינם שולטים באנגלית הנוטים לאנגלז כל הביטוי העולה בדעתם בעברית. מעבר להבניית המשפט הלא הגיונית ההפוכה מהאנגלית, עלולים עובדים אלה להביע התלהבות בביטוי your idea is the end of the road (סוף הדרך). הלקוח שאינו מצוי בסלנג הישראלי העכשווי עלול להבין כי הרעיון סתם את הגולל על מאמציו השיווקיים, ובעקבותיו נקלעו הצדדים למבוי סתום. אנגלוז נפוץ הרבה יותר, שנתפס כבוטות קשה, הוא הנוהג של ישראלים שאינם מצויים באנגלית להשתמש במילה what? בכל פעם שהם לא מבינים משהו. האינטונציה והמילה גורמים לצד השני לחשוב כי הוא אמר משהו חריג ומכעיס. על חוסר הבנה יש להגיב על פי רוב בביטויים כמו Sorry, could you repeat that? או ‘Could you say that again please?’.

טעויות כתיב – אי שליטה באנגלית מתבטאת גם בכך שהעובד לא מייחס חשיבות לכתיב. שמעתי לא מזמן על עובד בחברה מכובדת ששלח לעמיתו מייל ובו כתב Did you get my massage? במקום Did you get my message?. – במקרה הטוב זה עשוי להישמע מצחיק. במקרה הרע זה יכול להסתיים בתביעת העובד והחברה על הטרדה מינית! או למשל, כאשר עובד ישראלי שאינו בקיא באנגלית כותב לעמיתו: I will look for the document (אחפש את המסמך) במקום I will look over the document (אעבור על המסמך או אבדוק אותו) – למה הוא בדיוק מתכוון?

מאמרים קשורים

בריטניה צפויה לגל טרור חדש

בפעם האחרונה: תערוכת הקזינו ״אייס״ התקיימה בלונדון

עכשווי יותר מתמיד

חגיגה אירית אמיתית

ההבדל שבין דרישה לבין בקשה – גם עובדים ששולטים באנגלית, עשויים לטעות ולהפנות לצד השני משפט שנשמע להם סביר בעברית, אבל נתפס באנגלית כגס רוח ותוקפני.

כאשר עובד מתכוון לכתוב אני רוצה מידע לגבי…., הוא עשוי לכתוב I want information . משפט זה נשמע אגרסיבי מאוד. לעומת זאת, אם העובד היה כותב I would appreciate it very much if you could let me know…. הוא היה נתפס כאדם מנומס ונעים הליכות. התוקפנות בביטוי, יחד עם הדימוי הלא טוב שיש לישראלים בעולם, עלול לגרום לחברות רבות לא לרצות לעשות עסקים עם חברות ישראליות, למרות השירותים העדיפים שיש לחברות הללו על מתחרותיהן מחול.

ההבדל שבין משאלה להוראה – עובד ששולט באנגלית אבל אינו ער לדקויות שבשפה, יתקשה לעיתים להבין את הצד השני. אם לדוגמא נאמר לו על ידי הלקוח משפט כמו: Perhaps you could send me…. , עלול העובד להבין זאת כמישאלה ולא כדרישה ממשית. במקרה כזה עשוי העובד לא להזדרז למלא את מבוקשו של הלקוח, ולגרום לתסכול רב בצד השני.

לא אותה אנגלית בכל מדינה – האימפריה הבריטית שלטה עד לפני פחות ממאה שנה על חלקים נרחבים בעולם. האנגלית השתרשה במקומות רבים, וכתוצאה מכך התפתחו ניבים שונים, המשתמשים באותן המלים בדיוק, אך במשמעויות הפוכות לחלוטין. אם אתם מחפשים לרכוש תחתונים, ואם מפרסמים מודעה על 1000 pairs of pants, המכרז הזה יזכה לתגובה שונה לחלוטין באנגליה ובארהב. אם שלחתם את ההזמנה לארהב – תקבלו 1000 זוגות מכנסיים, אבל אם תשלחו את ההזמנה לאנגליה תקבלו 1000 זוגות תחתונים.

אם תזמינו מאנגלי קטלוג של purses תקבלו תמונות של ארנקי כסף, ואילו מארהב תקבל תמונות של תיקי יד של אשה.

על כן חשוב שהעובד יהיה בקיא בכל משמעויותיהן של מילים במדינה שעמה הוא מנהל יחסים עסקיים. חוסר התמצאות במשמעויות השונות של השפה האנגלית עלולה לגרום לעסק שלכם להפסיד זמן יקר ולעיתים גם הרבה מאד כסף.

כפל משמעות של מילים – למילים רבות באנגלית יש כפל משמעות. היעדר בקיאות במשמעויות של המילים עלול לגרום לטעויות קשות בביצוע עסקאות מעבר לים.

כך למשל עשוי הלקוח לבקש מכם במייל: I would like a certain consideration for these services.. לרבים מהעובדים לא יהיה ברור שאותו לקוח אינו מבקש התחשבות אלא הנחה.

לדברי מיכאלה זיו, קשה לאמוד את הנזקים הנגרמים לעסקים בישראל עקב חוסר ידע באנגלית, אך הם רחבים ביותר.

מצד שני, אין צורך שכל העובדים ידעו אנגלית על בוריה. יש להתאים את הידע של העובד, לצרכים של התפקיד אותו הוא ממלא אומרת זיו. הבעיה היא שלמעסיקים אין פעמים רבות זמן ומשאבים לבדוק את הידע האמיתי של העובד באנגלית, והם סומכים על מבחן הפסיכומטרי שלו, על תוצאות הבגרות שלו, ובמקרים חמורים יותר, על מה שרשם העובד בקורות החיים שלו. בכל מקרה, מציינת זיו כל האינדיקציות הללו לא יכולות להבטיח כי עובדים שיש להם בעיה בהבנת אנגלית לא יסתננו לעמדות מפתח בארגון.

מבחן TOEIC – להתאמת עובדים לתפקיד

לאחרונה החל מונהג גם בישראל מבחן לאנגלית מקצועית בקרב עובדים, אשר בודק את רמת ההבנה מקריאה ומשמיעה. המבחן מאפשר למעסיקים לדעת מהי רמת האנגלית האמיתית של העובדים, באילו תחומים הם חזקים ובאילו חלשים. כמו כן מעניק המבחן אינדיקציה מפורטת אילו תפקידים מסוגל העובד למלא, ולאילו הוא איננו מתאים ברמת האנגלית הנוכחית שלו.

מבחני TOEIC לציבור הרחב מתקיימים אחד לחודש בשעות אחר הצהריים.

טפסי הרשמה ומידע נוסף מתפרסמים באתר האינטרנט: www.english-center.co.il