מחקרה החדש של ד״ר אורלי קיים, חוקרת שפה ורטוריקה מהמכללה האקדמית בווינגייט, התפרסם השבוע בכתב העת של אוניברסיטת באת׳, Political Studies Review (זמין לקריאה עד 19/2). המחקר שלה מראה כיצד השפה בה השתמש דונלד טראמפ בבחירות האחרונות לנשיאות היא פשוטה באופן משמעותי מכל מתמודד אחר לנשיאות. תוצאות המחקר, מספרת ד״ר קיים, הפתיעו אותה. קיים, שכבר רגילה לחקור רטוריקה של מנהיגים, כמו ברק אובמה או הנשיאים האיראנים, לא תיארה לעצמה הפרשים כל כך קיצוניים במחקר מדעי. היא טוענת שלא מדובר רק בשפה פשוטה, אלא באסטרטגיה רטורית של טראמפ, שהשכיל לנצל את המגמה העולמית האנטי-פוליטית והאנטי-אינטלקטואלית לטובתו.
המחקר התחיל כשנה וחצי לפני הבחירות עצמן, כשאף אחד עדיין לא ציפה שטראמפ ייבחר בסופו של דבר. נבדקו בו כ-20 נאומים, ראיונות ועימותים טלוויזיוניים אקראיים של שישה מהמתמודדים המובילים לנשיאות מהמפלגה הרפובליקנית והדמוקרטית: הילארי קלינטון, ברני סנדרס, דונלד טראמפ, ג׳ב בוש, טד קרוז ומרקו רוביו.
בחלק הראשון של המחקר, נותחו התמלילים של כל מועמד באמצעות נוסחת פלאש-קינקייד (שבה משתמש בין השאר גם הצבא האמריקני). זו הדרך המקובלת לבדוק מהי רמת ההשכלה הנדרשת כדי להבין טקסט מסוים. תוצאות הניתוח הראו הפרש עצום בין רמת ההשכלה שנדרשת כדי להבין את השפה של טראמפ מול שאר המתמודדים. אצל טראמפ הרמה היא של בוגרי כיתה ד׳ בלבד (גילאי 9-10). וכדי להבין את שאר המתמודדים, למשל הילארי קלינטון, נדרשת השכלה של כיתה ט׳ (גילאי 14-15). שקלול של כל המתמודדים האחרים פרט לטראמפ, הראה שהרמה הממוצעת היא של בוגרי כיתות ח׳ – ארבע כיתות מעל טראמפ.
טראמפ “עקף” את כל הנשיאים
התוצאות הללו הראו שרמת השפה של טראמפ לא רק פשוטה באופן ניכר מכל מתמודד אחר לנשיאות בבחירות של 2016, אלא הפשוטה ביותר בכל ההיסטוריה האמריקנית. מחקרים קודמים הראו שרמת השיח של ברק אובמה, למשל, הייתה של בוגרי כיתות י״א. של ג׳ורג׳ בוש הבן – של בוגרי כיתות ט׳ (בדומה להילארי קלינטון).
במובן הזה, טראמפ מייצג הקצנה של מגמה ארוכת-שנים של “הפשטה” ברטוריקה של הנשיאים האמריקנים: מרמה של בוגרי אוניברסיטאות בימי הנשיאים הראשונים, ועד רמה של בוגרי בית ספר יסודי כיום. המגמה הזו נובעת קודם כל בגלל השינוי בקהל עצמו: ״נשיאים כמו ג׳ורג׳ וושינגטון או אברהם לינקולן דיברו לקהל של משכילים אליטיסטים, שהם היו עיקר בעלי זכות ההצבעה במאות הקודמות״, מסבירה ד״ר קיים. ״כיום, קהל המצביעים מורכב מכל שכבות האוכלוסייה וההשכלה (או חוסר ההשכלה), ונדמה שטראמפ השכיל להבין את זה טוב יותר מכל מתמודד אחר״.
מאפיינים נוספים של פשטות השפה
בחלקו השני של המחקר, נבדקו מאפיינים אחרים של פשטות השפה של כל מועמד. גם כאן התוצאות שהתקבלו מטראמפ נבדלו באופן ניכר משאר המתמודדים. אחת הבדיקות שבהן התוצאה של טראמפ הייתה שונה באופן קיצוני מכולם היא אורך המשפט הממוצע. בעוד שהילארי קלינטון, למשל, מדברת במשפטים שהאורך הממוצע שלהם הוא 19.99 מילים, אורך המשפט הממוצע של טראמפ נמוך ביותר מחצי – רק 9.91 מילים למשפט.
״אפילו המתמודד השני מהסוף אחרי טראמפ – ג׳ב בוש, מדבר במשפטים שהאורך הממוצע שלהם הוא 15 מילים, וזה מאפיין נוסף של פשטות השפה הממש קיצונית של טראמפ״, מוסיפה קיים. לדבריה, את הרעיון של בדיקת אורך המשפט הממוצע שאבה מספרו המצוין של אלבין לים ״הנשיאות האנטי-אינטלקטואלית״. במחקרו של לים, שחקר את כל נשיאי ארה״ב מג׳ורג׳ וושינגטון ועד ג׳ורג׳ בוש הבן, הוא מראה כיצד אורך המשפט הממוצע בנאומי הנשיאים ירד מממוצע של 50-60 מילים למשפט בימי וושינגטון לפחות מ-20 מילים במשפט בימי בוש הבן.
בדיקה מעניינת נוספת שנעשתה היא אחוז המילים המורכבות של כל מתמודד. ״מילים מורכבות״ הן מילים מרובות הברה (כלומר, מילים שיש בהן שלוש הברות או יותר). גם פה, באופן לא ממש מפתיע, הממוצע של טראמפ (רק 7.32% מילים מורכבות) היה הנמוך ביותר משאר המתמודדים, בעוד המתמודד עם אחוז המילים המורכבות הגבוה ביותר היה דווקא טד קרוז (12.35%) והילארי לא כל כך רחוקה ממנו עם 11.35% מילים מורכבות. טראמפ היה למעשה המתמודד היחיד שאחוז המילים המורכבות במלל שלו יורד מתחת ל-10%.
מה התוצאות הללו בעצם אומרות לנו?
לדברי ד״ר קיים, טראמפ מודע לחלוטין לכוח של שפה פשוטה, משפטים קצרים, חזרות על מילים ומושגים (׳סלוגניזציה׳), ותמצות רעיונות. זה משהו שהוא הביא איתו מעולם העסקים, ומאחורי ה״אסטרטגיה״ הזו יש גם לא מעט תועלת: לפי מדגמי השכלה לאומיים בארה״ב, 93% מאזרחי ארה״ב הבוגרים מסוגלים להבין שפה ברמה של כיתות ד׳-ה׳ (רמה דומה לתוצאותיו של טראמפ במחקר), בעוד רק 54% מסוגלים להבין רמה של כיתות ט׳ (הילארי קלינטון למשל). מה שאומר שבעצם השימוש ברמה כל כך נמוכה של שיח, טראמפ בעצם דואג “להנגיש” את עצמו לחלקים נרחבים יותר באוכלוסייה.
אבל ד״ר קיים טוענת שזו לא רק הפשטות וההשכלה. התוצאות של טראמפ מתאימות גם למגמה העולמית של המיאוס מפוליטיקה, ממסד פוליטי, שיח פוליטי, תקינות פוליטית ואינטלקטואליזם. בעצם השימוש בשפה כזו, טראמפ בעצם מבדל את עצמו משאר הפוליטיקאים. בעידן שבו הציבור האמריקני מעריך יותר ויותר שיח ישיר, ״דיבור מהבטן ולא מהדף״, שפה יומיומית ולא שפה גבוהה, ודיבור שהוא חף ממניירות המאפיינות ״פוליטיקאים מהדור הישן״. לטענתה, ״אם יש דבר אחד שאפשר ללמוד מהמחקר הזה ומהניצחון הסנסציוני של טראמפ, זה שלפוליטיקאים משתלם לא לדבר כמו פוליטיקאים או אנשי אקדמיה. זה לא אומר שצריך להיות פשטני כמו טראמפ, אבל הבחירות לנשיאות הראו שההמונים מעדיפים סגנון רטורי טבעי יותר, שבו מועמד מדבר ‘בגובה העיניים’. גם כשהוא מדבר על נושאים פוליטיים, כלכליים ומדיניים״.
בימים אלו, משלימה ד״ר קיים שני מחקרים נוספים בנוגע לטראמפ וקלינטון. האחד מוקדש לשימוש שלהם בטוויטר, והשני לרטוריקה שלילית והתקפית, שרווחה בבחירות האחרונות. לטענת קיים, ״טראמפ וקלינטון, יותר מאשר שכנוע, הצטיינו בבחירות האלו בנטיעת פחד. קלינטון גרמה לכולם לפחד מטראמפ, וטראמפ גרם לכולם לפחד מדברים שעלולים לקרות במידה והוא לא ייבחר. שניהם היו מאוד יעילים בהעברת תחושות שליליות לציבור. אבל בניגוד לאובמה, למשל, אף אחד מהם לא ממש הצליח ליצור חזון ברור לעתיד״.
