חידה – נתונים המספרים הבאים: 1, 3, 5, 10, 12. מהו המספר הבא? אל תאמצו את גלגלי המוח יתר על המידה. המשימה קשה עד בלתי אפשרית. המספר הבא הוא 20, אבל אין כאן שום נוסחה מתמטית שאיתה אפשר להגיע אליו. הפיתרון טמון במשוואה פרטית ושמה כדורגל לונדוני. שורת המספרים הנל מייצגת את מיקום כל הנציגות של עיר הבירה האנגלית בטבלת הפרמיירליג בסוף העונה. מהמקום הראשון של האלופה צלסי, עד המקום האחרון של היורדת קווינס פארק ריינגרס, דרך ארסנל, טוטנהאם, קריסטל פאלאס וגם ווסטהאם. שש לונדוניות, עם פריסה נאה, אפילו מכובדת כאשר מגלים שמחציתן יפארו בעונה הבאה את שם הכדורגל האנגלי באירופה צלסי וארסנל בליגת האלופות, טוטנהאם בליגה האירופית.
זה אפוא הזמן לנסות לכמת ולאייכת את העונה הלונדונית ביתר פרוטרוט, להעניק את התארים הכלליים והאישיים, לנקוב בשם ההצלחות ולהצביע על הנפילות. מדובר כמובן בבחירה אישית, אתם מוזמנים להתווכח איתה כאוות נפשכם. כל המרבה להציג טיעונים ונימוקים אחרים הרי זה משובח.
קבוצת העונה:
האנדרדוג: בדצמבר האחרון עשיתי פעמיי לגריפין פארק כדי לצפות בברנטפורד מול איפסוויץ. מה רבה הייתה תדהמתי כאשר הגעתי לאצטדיון של הדבורים והסתבר לי שאין כרטיסים. 12,000 מקומות – וסולד אאוט בברנטפורד. מי היה מאמין? ואכן, הקבוצה הצנועה הזו מדרום?מערב לונדון הייתה המרענן הרשמי העונה בבירה. בסופו של יום, היא מעדה בדקה ה?90 ולא הצליחה להשתחל לפלייאוף על העלייה לפרמיירליג, אבל רוב הדרך של המועדון הצנוע הזה, שמעולם לא בילה בחוג הסילון של הליגה העליונה, הייתה מסחררת, מפתיעה ומעניקת השראה ואופטימיות לעתיד.
כדורגלן העונה: אדן הזאר זכה בצדק בתואר הזה מידי חבריו השחקנים ומבקריו העיתונאים. אבל עלונדון מחפש להיות גם קצת מקורי, שלא לומר מהפכני. לשם כך, אני לוטש עיניים לעבר הארי קיין, החלוץ האנגלי של טוטנהאם שעונת הפריצה הפנטסטית שלו זיכתה אותו גם ברשימה בלעדית מעל עמודים אלה, אבל מוותר עליו לטובת מי שכמו שהחברה אומרים יכול להיות אבא שלו. הוא כבר בן 34 וחצי, ולא בדיוק האיש החייכן והמפרגן שהייתם רוצים לפגוש מעברו השני של המתרס. בנוסף, לשמו נקשרו כבר כמה כתרים מפוקפקים. אבל מה לעשות שהעונה הזאת של גון טרי, קפטן צלסי, הייתה אחת הטובות ביותר שלו אם לא הטובה בקריירה, והיכולת שלו במרכז ההגנה, בהנהגה וגם בכיבוש (5 שערים) הייתה מפתח להכתרה לא פחות מהזאר, אולי אף יותר.
מנגר העונה: אלן פארדיו הגיע באמצע העונה מניוקאסל המתפרקת לקריסטל פאלאס המאיימת לקרוס, והפך חלודה לזהב. אבל במקרה הזה, יצטרך המנגר האנגלי להסתפק בסגנות. כי עם כל הכבוד למקוריות ולחתרנות שלי (וחוסר האהדה לאיש כבן אדם), אי אפשר ליטול מזוזה מוריניו את השינויים המתבקשים שערך בקיץ בסטמפורד ברידג, ובעקבותיהם, את ההשתלטות המהירה והמאסיבית של צלסי על הליגה והעונה. מה שנקרא במחוזותינו – אלופה ללא עוררין.
תגלית העונה: כאן לוקחת פאלאס את כל הקופה עם שניים שמוכיחים כי אפשר להתגלות גם בגיל מאוחר. גייסון פאנצון הוא כבר בן 28. הקשר האנגלי הספיק לעבור כבר בק.פ.ר, סאותהמפטון, פלימות, בלקפול ומילטון קינס לפני שנחת בסלהרסט פארק ב?2013. בעשרת החודשים האחרונים הביאה אותו זריחתו המאוחרת לסגל נבחרת אנגליה. אבל יש בארמון הבדולח כדורגלן אחד שבלט אפילו יותר מפאנצון. שמו יאניק בולאסי (בתמונה הקטנה למעלה), הוא קשר כנף קונגולזי בינלאומי בן 26 שנולד בצרפת, היגר בגיל שנה עם הוריו ללואישם, והשנה, בעונה השלישית שלו בקריסטל פאלאס, צד את העין עם השלושער הראשון של שחקן פאלאס בפרמיירליג (תוך 11 דקות נגד סנדרלנד), עם 7 בישולים, ותרומה הרבה מעבר לסטטיסטיקה היבשה.
הכדורגלן הצעיר: קורט זומה הוא בן 20. בגיל הזה הספיק הבלם הצרפתי גם להופיע 20 פעמים במדי האלופה צלסי העונה. זה לא רע בכלל, בהתחשב שהקרב שלך על מקום בהרכב הוא עם גון טרי, גארי קייהיל וברניסלב איוונוביץ. עוד תשמעו עליו הרבה.
משחק העונה: אם יצא לכם להיות בווייט הארט ליין ביום הראשון של השנה האזרחית החדשה, אתם יכולים בהחלט להרגיש עצמכם בני מזל. כי 2015 נפתחה בצפון לונדון עם דרבי בין טוטנהאם לצלסי, שבו התרנגולים היו אנדרדוגים לתפארת. זה לא הפריע להם לדרוס את האלופה שבדרך 3-5. הארי קיין כבש פעמיים, טוטנהאם כבר הוליכה 1-4 בדקה ה?52, ומוריניו לא ידע היכן להתחבא. 90 דקות קסומות של כדורגל לונדוני במיטבו, בו דווקא הקבוצה הפייבוריטית נרמסת, והיריבה הפחות אופנתית מפגינה את מלוא כישוריה. טוטנהאם יכולה רק לבכות את העובדה שהיא הגיעה ביום הזה לשיאה ולא הצליחה להתקרב אליו יותר. צלסי, לעומת זאת, חרף התירוצים והטרוניות והעקיצות והיללות של המנגר שלה, התאוששה והותירה את הטראומה הזו הרחק מאחור. הנה עוד קליפת אגוז המצביעה בפנינו על לונדון 2014/2015.
