החלום הרע שלי

התערוכה בוחנת את ההקשרים הגותיים בעבודותיהם של הנרי פוסלי (1741-1825) ויליאם בלייק (1757-1827) ואת הזיקה לתמונות שעוסקות בפנטסטי ובעל-טבעי אשר שלטו בתרבות הבריטית מ-1770 עד 1830. התערוכה – בה מוצגות 120 עבודות של האמנים הנל ושל אמנים אחרים בני זמנם – מאפשרת הצצה לתקופה מרתקת בה שררה מבוכה אמנותית לצד המצאות אמנותיות נועזות. הציור המוכר ביותר בתערוכה הוא The Nightmare של פוסלי מ-1781. הציור נחשב לאייקון אימה מהיום בו נחשף לראשונה לעיני הציבור ב-1782. בציור מתוארת אישה ישנה לבושה בכותונת, כשהיא שרועה על מיטתה כמו קרבן על מזבח, וצווארה מתוח וחשוף כמו ממתין לסכין הטובח. על חזה גוחן שדון מרושע. אוזניו הזקורות מטילות צל על הוילונות האדומים שמאחור, אשר מתוכם מגיח ראשו של סוס פראי המביט במחזה.

גם אלה שעיוורים לרמיזות אודות אונס, קיום יחסי מין עם בעלי חיים, מציצנות ורצח – יכולים לחוש בכוח המטאפורה שפוסלי מציג בציור: הסיוט כחילולו של הלילי. אולם מעבר לאלגוריה החיה הזו, זהו גם דימוי קלאסי ביותר של חולם מיוסר ושל חלום נתעב ובלתי נשכח. הסיוט נוצר על מנת לגרום סיוטים. כמובן שאין לדימוי הנל את אותו אימפקט שהיה לו על הקהל ב-1782. ההגזמות בו נראות לעיניים מודרניות מעט קאמפיות, אולם המחשבה שקופצת מייד לראש היא העובדה המדהימה שדימוי כזה נחשב ללהיט בממסד האנגלי. הייתה זו הפעם הראשונה בה זוועות המוח החולם זכו להתייחסות בתור נושא אמנותי ראוי. זוהי התצוגה המקיפה ביותר של אמנותו של פוסלי בבריטניה מאז 1975 והיא כוללת כ-60 יצירות, ביניהם ציוריו ורישומיו החשובים ביותר, ביניהם: Titania and Bottom c1790, The Three Witches 1783 The Shepherd’s Dreamו- את ציוריו של פוסלי משלים מבחר עבודות של אמנים בני זמנו ושל תלמידיו, העוסקות בתכנים פנטסטיים, באימה ובמיניות סוטה. בין העבודות גם יותר מ-25 ציורים ואקוורלים יוצאי דופן של אמן החזיונות ויליאם בלייק, הכוללים את:

The Night of Enitharmon’s Joy,

The House of Death c1795; Ghost of a Flea,

מאמרים קשורים

בעקבות‭ ‬הבועות: ביקור בתעשיית היין הבריטית התוססת

אנשים שהייתי רוצה להכיר באינסטגרם

צפויה לחולל מהפכה

עצומה נגד זיקוקים

The Whirlwind: Ezekiel’s Vision c1803–5;

The Witch of Endor Raising the Spirit of Samuel 1783

and Death on a Pale Horse c1800.

התערוכה כוללת גם עבודות של ג’וזף רייט מדרבי, ג’ורג’ רומני, ג’יימס בארי, מריה קוסוויי, ג’ון פלאקסמן ותיאודור פון הולסט כמו גם מבחר קריקטורות של ג’יימס גילריי, שעבודותיו הסאטיריות כוללות כמה מהדימויים הפנטסטיים והקוסמיים החדשניים ביותר של אותה תקופה.

כל מי שמצפה לאווירה קודרת ואפילה לא יתאכזב. התפאורה נהדרת. חדרים אדומים וצללים -ואפילו מעין מבוך המוביל לתערוכת פנטסמאגוריה. מעין מצגת שקופיות המלווה באפקטים של סאונד הכוללת דימויים מזעזעים – המאפשרים למבקרים לחוות בעצמם את הריגוש והצמרמורת אותם חווה קהל המאה ה-19. ספרים גותיים מפוזרים מסביב והציורים מחיים את משליהם: חצרות כנסיות מוארות באור ירח, טירות, כמרים חורשי רעה, ואנשים הכלואים בצינוק.

אולם מעבר לשלל הדמויות ההרואיות, התערוכה מאפשרת הצצה מרתקת להשפעתה הספרותית והאמנותית של הגותיקה על האמנות המודרנית. פרנקנשטיין של מרי שלי (1818) והרומנים של מת’יו מונק לואיס, ויליאם בקפורד ואן רדקליף עדיין נקראים בשקיקה. סופרים גותיים מודרניים כגון אנג’לה קארטר, פטריק מק’גארת’ וטוני מוריסון זוכים להערכה יתרה והגותיקה ממשיכה להשפיע על קולנוע וטלוויזיה – מקלאסיקות כגון נוספרטו (1922) ועד לבאפי ציידת הערפדים (1997-2002), כמו גם על אמנים בני זמננו כגון מייק קלי, גלן בראון והאחים צ’פמן.

עד – 1/5. א’-שבת 10:00-18:00. £7.50-£6.

Tate Britain, Millbank, SW1

Tube: Pimlico

Tel: 020-7887 8008