יש כאלה שסובלים מארכנופוביה (פחד מעכבישים) ויש מי שלא שם לב אליהם, אבל מי שלא מתעלמת מהיצורים הקטנים פרוקי הרגליים האלה היא בר בן-יוסף (35), תסריטאית ישראלית המתגוררת בלונדון כמה שנים, שהחליטה לעשות מהם סיפור קסום בניחוח צרפתי. הכירו את מרסל העכביש, גיבור ספרה הראשון בהוצאת כתר, שמאיים לכבוש את לבם של ילדים בישראל ובלונדון.
מרסל הוא עכביש צרפתי שגר בדגם של מגדל אייפל על מדף בסלון, מסבירה בן-יוסף. הוא משוכנע שהוא גר במגדל אייפל האמיתי בלב פריז, עד שיום אחד מגיע זבוב ואומר לו שלא כך הדבר, והוא מחליט לצאת לעולם הגדול בחיפוש אחר המגדל האמיתי. זה סיפור על פרופורציות גם פיזיות וגם מנטליות, ולפעמים אני אוהבת לקרוא לו ‘אוטוביוגרפיה זמנית’.
מאיפה בא הרעיון?
כשלמדתי צרפתית בכיתה ז’ היה בכיתה דגם קטן של מגדל אייפל. יום אחד טיפס עליו עכביש, והחלטנו לקרוא לו מרסל. מאז, הדמות הזאת נשארה לי בראש. לפני כמה שנים, המצאתי עליו את הסיפור הזה בשביל הבן שלי, סוסו, (יוסף, 4.5), חובב סיפורים אמיתי שדורש סיפור חדש כמעט כל יום. רובם יוצאים לי לא ממש מוצלחים, אבל עם אלה שיש להם פוטנציאל אני מנסה לעשות משהו.
הרומן עם הבי.בי.סי
בן-יוסף, שכתבה ועדיין כותבת לשלל תכניות ילדים ונוער בישראל, ארזה לפני שנים ספורות מזוודה ונסעה ביחד עם בן זוגה, אלדד, במטרה לנסות את מזלם מעבר לים. היום הם מתגוררים עם בנם הקטן בקילבורן, בצפון-מערב לונדון.
עם המעבר, החלה בן-יוסף לחפש הזדמנויות בעיר, עד שיום אחד דפקה אחת כזו על הדלת והיא החלה לכתוב לסדרת הילדים, ווייבלו (Waybuloo), המשודרת בערוץ הילדים של הבי.בי.סי, סיביביז (CBeebies). מאז היא עובדת פרילנס כתסריטאית ומפתחת תכניות בערוץ. כתבתי הרבה שנים לערוץ ‘הופ’ ול’ערוץ הילדים’ (רחוב סומסום, לדוגמה), אבל זה נראה כמו רשימת מכולת בסינית לחברות ההפקה והסוכנים שפניתי אליהם כשעברתי ללונדון, היא נזכרת. לקח הרבה זמן עד שמישהו הסכים לתת לי לכתוב תסריט ניסיון. בסופו של דבר, הסכימה להיפגש איתי תסריטאית ומפיקה ותיקה, במקור מארהב. היא אמרה שהיא מאוד מבינה אותי ויודעת איך זה להרגיש זרה, ואני מאוד התפלאתי היא הרי דוברת אנגלית, איך היא יכולה להרגיש מה שאני מרגישה? אבל היא אמרה לי: ‘השפה שלי היא אמריקאית, וזאת שפה אחרת לגמרי’.
הפגישה הזאת עודדה אותי, ממשיכה בן-יוסף, בזכותה קיבלתי את ההזדמנות הראשונה לכתוב לסדרת אנימציה. אני חושבת שהיום התחום הזה יותר פתוח לאנשים מכל העולם מאשר בעבר. רוב חברות ההפקה, ובראשן הבי.בי.סי, מעוניינות ליצור תכניות ילדים שייפנו לקהל רחב כדי שהן יוכלו למכור אותן לכמה שיותר מדינות, אז העובדה שאני זרה היא דווקא יתרון.
לדברי בן-יוסף, קהילת התסריטאים לילדים בלונדון היא קטנה יחסית וכולם מאוד נחמדים ועוזרים אחד לשני. הם מאוד מזכירים את התסריטאים שכותבים לילדים בארץ, היא מציינת. בכלל, כל התהליך די דומה. אפילו שהתקציבים פה הרבה יותר גדולים, גם הם אוהבים להתלונן שאין מספיק כסף (ולכן לא כדאי שאוסיף עוד דמות או אמציא שפתאום יורד גשם של תירס…). בשנים האחרונות, יושבים איתנו באופן קבוע גם אנשי שיווק שאומרים לנו באיזה אביזרים להשתמש בתסריט….
איך הופכים יצור לא סימפטי לחביב?
לא מזמן הקראתי לבן שלי את ‘צ’רלי בממלכת השוקולד’, והוא שאל אותי: ‘אימא, למה ככל שהספרים נהיים יותר ארוכים יש בהם פחות ופחות ציורים?’, היא מספרת. בספר כמו ‘העכביש מרסל’ חלק משמעותי הוא איוריו של אבי עופר שמלווים את מרסל העכביש בדרכו. הרעיונות שלי בדרך כלל מאוד ויזואליים, אך לצערי ציור הוא לא אחד מהכישרונות הבולטים שלי. אני ורחלה זנדבנק, העורכת בישראל, חיפשנו משהו מאוד ספציפי, רק שלא היה לנו מושג מה זה בדיוק. אבל כשראינו את האיור הראשון שאבי עופר שלח היה ברור שזה זה. יש לו קו מאוד עדין ומיוחד. עבדנו ביחד הרבה על עיצוב הדמות של מרסל – עכביש זאת חיה לא הכי סימפטית וקצת קשה לעשות אותו חביב, שלא לדבר על צרפתי….
בימים אלה, עובדת בן-יוסף על תרגום ספרה לאנגלית, יחד עם חבר בריטי. זה תהליך מרתק, היא אומרת. לשמור על הרוח של הספר גם באנגלית, למצוא את הביטויים המקבילים המדויקים… אני לומדת הרבה.
מה הפרוייקט הבא?
סיימתי לכתוב עוד ספר לילדים שאני מקווה להוציא בקרוב. אני גם כותבת לסדרת ילדים חדשה בבי.בי.סי המלמדת חשבון פשוט לגילאי 4-6 והיא ספין-אוף של הסדרה לקטנטנים, Numtums. ויש עוד כמה פרוייקטים שאני מפתחת.
* את הספר ניתן יהיה לרכוש בקרוב בסטימצקי בגולדרס גרין.
