הניצחון האחרון של מפלגת הלייבור בממלכה המאוחדת מסמן שינוי משמעותי בנוף הפוליטי, הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית. תחת הנהגתו של קיר סטארמר, הלייבור הצליחה להפוך שנים של דומיננטיות שמרנית לניצחון מוחץ של מפלגת הלייבור, ולהבטיח מדיניות חדשה וגישה רעננה לממשל.

עלייתו של קיר סטארמר להנהגת מפלגת הלייבור סימנה שינוי של 180 מעלות מהנהגת ג'רמי קורבין. סטארמר, לשעבר מנהל התביעות הציבוריות, הביא גישה מרכזית ופרגמטית ללייבור, תוך התמקדות באחדות ופוקוס בנקודות החשובות של הבייס הפוליטי של מרכז שמאל. מנהיגותו התאפיינה במאמצים להחזיר את האמון במפלגה ובציבור הרחב, תוך הדגשת נושאים כמו צדק חברתי, רפורמה כלכלית והתחברות מחודשת לשותפים בינלאומיים.

סוף לאנטישמיות בתוך מפלגת הלייבור?

אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של סטארמר היה מחויבותו להילחם באנטישמיות בתוך מפלגת הלייבור. תחת ג'רמי קורבין, הלייבור זכתה לביקורת חריפה על טיפול באירועים אנטישמיים, מה שהוביל לאובדן משמעותי של תמיכת הקהילה היהודית. סטארמר נקט בפעולות מכריעות כדי לטפל בבעיות אלה, וכתוצאה מכך חזרו חברים יהודים רבים שנטשו את המפלגה. מאמץ זה למגר את האנטישמיות היה קריטי לשיקום האמינות והאמון של הלייבור.

הצלחתו של סטארמר יכולה להיות מיוחסת ליכולתו להציג חלופה אמינה למפלגה השמרנית, שסבלה ממחלוקות וביקורות על ניהולה של הברקזיט, מגיפת הקורונה ומדיניות כלכלית. על ידי התרחקות מחלק מהעמדות השנויות במחלוקת של קורבין והתמקדות בפתרונות פרגמטיים, סטארמר הצליח לפנות למגזר רחב יותר של הבוחרים. המפלגה השמרנית הייתה בשלטון מאז 2010, תקופה שהתאפיינה באירועים משמעותיים כמו משאל העם על הברקזיט, שינויים מרובים בהנהגה והמשבר הכלכלי העולמי. כהונתם של השמרנים
ראתה את בריטניה מנווטת בסוגיות מורכבות, כולל מדיניות צנע, מדיניות הגירה ויציאתה מהאיחוד האירופי. הברקזיט, בפרט, יצר סערה פוליטית וכלכלית, עם משא ומתן ממושך ודעת קהל מפולגת. הממשל השמרני זכה לביקורת על ניהול תהליך הברקזיט, שרבים האמינו שהוביל לקיפאון ולמכה כלכלית. תקופה זו גם ראתה עלייה באי השוויון והפחתת השירותים הציבוריים, מה שתרם לאי שביעות רצון ציבורית.

השוק הגיב בחיוב לניצחון הלייבור, מה שמשקף ציפייה רחבה שסטארמר ימשול כמתון, בדומה לטוני בלייר. תגובת השוק החיובית מצביעה על ביטחון בחזון הכלכלי של סטארמר ובפוטנציאל ליוזמות כלכליות חדשות, יחסים קרובים יותר עם האיחוד האירופי וסביבה פוליטית יציבה יותר. התחזית הכלכלית החיובית מצביעה על כך שהחששות מממשלה שמאלנית שתגרום לאי יציבות כלכלית עשויים להיות מוגזמים. במקום זאת, תחת סטארמר הלייבור צפויה למשול במתינות, תוך איזון בין צדק חברתי לזהירות כלכלית.

דיאלוג בונה יותר עם ישראל

ניצחון מפלגת הלייבור בבריטניה צפוי להשפיע רבות על יחסיה עם ישראל. תחת ג'רמי קורבין, הלייבור זכתה לא פעם לביקורת על עמדתה הנתפסת כאנטי-ישראלית, מה שהעכיר את היחסים הדיפלומטיים. עם זאת, קיר סטארמר נקט מאמצים לשקם יחסים אלה, תוך הדגשת מחויבותו לגישה מאוזנת לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מנהיגותו של סטארמר צפויה לעודד דיאלוג בונה יותר עם ישראל, תוך התמקדות בשיתוף פעולה בתחומים כמו טכנולוגיה, סחר וביטחון. עמדתו נגד אנטישמיות בתוך המפלגה הייתה גם גורם מכריע בשיקום האמון ושיפור היחסים הדיפלומטיים.

המלחמה האחרונה בין ישראל לחמאס והקריאות להפסקת אש שלאחר מכן ישחקו תפקיד מכריע גם
בעיצוב יחסי בריטניה-ישראל. סטארמר הביע תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה תוך תמיכה בשיקולים הומניטריים ופתרון שליו של הסכסוך. גישה מאוזנת זו עשויה לסייע בתיווך המתחים ולקדם דיאלוג בין הצדדים הנצים. בריטניה תחת הלייבור עשויה לתמוך במאמצים בינלאומיים להפסקת אש מתמשכת ולתרום ליוזמות דיפלומטיות שמטרתן השגת שלום ויציבות באזור.

חימום היחסים עם האיחוד האירופי

חזרתה של מפלגת הלייבור לשלטון עשויה גם להביא לשינויים משמעותיים ביחסי בריטניה עם האיחוד האירופי. למרות שהסבירות לחזרה לאיחוד האירופי נותרה נמוכה, תחת סטארמר הלייבור צפויה לחפש התאמה קרובה יותר למדיניות האירופית וסטנדרטים אירופיים. זה עשוי לכלול תיקון היבטים בהסכם הברקזיט כדי להקל על יחסי סחר חלקים יותר ושיתוף פעולה בנושאים כמו שינויי אקלים, ביטחון והגירה. הגישה של סטארמר שואפת לתקן את היחסים המתוחים עם האיחוד האירופי, תוך הדגשת חשיבות שיתוף הפעולה והתועלת ההדדית. שינוי זה עשוי להוביל לסביבה פוליטית יציבה יותר וניתנת לחיזוי באירופה, לשפר את היציבות הכלכלית ולעודד קשרים חזקים יותר בין בריטניה למדינות החברות באיחוד האירופי.

למרות האופטימיות, יש חששות לגבי השפעתם של קולות השמאל הרדיקלי בתוך מפלגת הלייבור, שעלולים לדחוף לממשלה גדולה ולמסים גבוהים. קולות אלו עשויים להוות סיכון כלכלי, מה שעלול להוביל להוצאות ציבוריות גבוהות יותר ולמתח כלכלי. בנוסף, גישה נוקשה כלפי ישראל מצד פלגים אלו עלולה לסבך מאמצים דיפלומטיים. עם זאת, תוצאת הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב עשויה למלא תפקיד מאזן. אם דונלד טראמפ
ינצח, ממשלת בריטניה צפויה לשמור על קשרים כלכליים, צבאיים ומודיעיניים חזקים עם ארה"ב.
הסכם סחר חיובי עם ארה"ב יהיה קריטי, ולכן ראש הממשלה עשוי להימנע מכניעה רבה מדי לשמאל כדי למנוע ניכור מארה"ב, ולהבטיח גישה מאוזנת ופרגמטית הן במדיניות הפנימית והן במדיניות החוץ.

כל התחזיות הללו חייבות להיבחן במציאות. 100 הימים הראשונים יהיו קריטיים כדי לראות אילו צעדים הלייבור תיישם. אם הם יישמו תוכניות פיתוח כלכליות יציבות וגישה פוליטית מתונה, הדבר יחזק את הגישה המאוזנת וירגיע חששות לגבי השפעת השמאל הרדיקלי.

*אילן כהן LLB/BA, MBA, MSc – עוסק בייעוץ כלכלי ואסטרטג

ב-8 באוקטובר פרצו הפגנות ברחבי המערב בתמיכה בחמאס. התגובות החריפות של הסטודנטים באוניברסיטאות עילית כמו הארוורד וסטנפורד, קולומביה ו-UCLA, לצד ההפגנות בערים גדולות באירופה כמו לונדון והמבורג, מהוות עדות לתהליך חתרנות עמוק שמתחולל מתחת לפני השטח. סוכן הקג"ב לשעבר יורי בזמנוב דיבר על התהליכים הללו כבר בשנות ה-80, לאחר שערק למערב, וחזה שחברה שתחת חתרנות תעבור שלבים של דמורליזציה, ערעור, משבר ולבסוף נורמליזציה. התחזיות הללו, שנראו דמיוניות אז, הולכות ומתגשמות לנגד עינינו.

שלבי החתרנות לפי בזמנוב

בזמנוב תיאר את החתרנות, תהליך מסודר שלמד בזמן שירותו בקג"ב, כתהליך שבו הערכים והעקרונות של חברה מבוססת נהפכים במטרה לערער את הסדר החברתי הקיים. השלב הראשון, הדמורליזציה, נמשך בין 10 ל-30 שנה, ובו מושפעים רעיונות, מבנים ומוסדות חברתיים. בארצות הברית, הדמורליזציה מתבטאת בערעור האמון במוסדות המשפטיים, במשפחה, בבריאות ובעבודה. דוגמה לכך היא התפשטות התפיסות הפוסטמודרניסטיות באוניברסיטאות, שמטילות ספק בערכי היסוד של החברה ומערערות את האמון במוסדות המסורתיים.

השלב השני, הערעור, נמשך בין חמישה חודשים לשנתיים, והוא מאופיין במאבק פוליטי מר בין כוחות, פילוג כלכלי ופירוק המרקם החברתי. החברה פונה פנימה, מה שמוביל לפחד, בדלנות והידרדרות המדינה הלאומית עצמה. דוגמה לכך היא הפילוג החברתי והפוליטי שנוצר סביב נושאים כמו מגפת הקורונה והמהומות לאחר מותו של ג'ורג' פלויד.

השלב השלישי, המשבר, הוא הקריטי ביותר, שבו החברה מגיעה לשיא הכאוס והתוהו ובוהו, עם הפגנות אלימות ושבירת מוסדות מסורתיים. בזמנוב תיאר את המשבר כנקודת השבירה שבה "המלוא היקף הסרטן מתגלה" והחברה נקרעת מבפנים. דוגמה לכך היא ההתפרצויות האלימות בערים רבות בארצות הברית במהלך ההפגנות של Black Lives Matter, שבהן נשברו חלונות ראווה, הוצתו מבנים ונשבר האמון במוסדות השלטון.

השלב האחרון הוא הנורמליזציה, שבו המשטר החתרני משתלט ומתקין את האידיאולוגיה שלו כ-law of the land. בזמנוב תיאר את התהליך כהשתלטות איטית אך בלתי נמנעת, שבה החברה נכבשת מבפנים בלי לירות אף ירייה. דוגמה לכך היא העלייה של אידיאולוגיות קיצוניות באוניברסיטאות ובתקשורת, שבהן ערכים חדשים מותקנים כחלק מהשיח הנורמטיבי ומחליפים את ערכי היסוד של המערב. לראיה, DEI שמהווה חלק בלתי נפרד ממערכת החוקים וקבלת ההחלטות במוסדות ההשכלה הגבוהה.

הכוחות החתרניים המאיימים על המערב

כיום, הכוחות החתרניים שמאיימים על המערב כוללים את המרקסיסטים האמריקאים, האיסלאמיסטים הרדיקלים, המפלגה הקומוניסטית הסינית וולדימיר פוטין. כל אחד מהם מקדם את מטרותיו דרך מוסדות שונים ומשתמש בטקטיקות חתרניות להחלשת החברה המערבית.

המרקסיסטים האמריקאים כוללים קומוניסטים, סוציאליסטים ואנרכיסטים שמקדמים קומוניזם תרבותי דרך המוסדות. הם פועלים באוניברסיטאות, בתקשורת ובארגוני זכויות אזרח, ומטמיעים רעיונות של צדק חברתי ושוויון על חשבון החירות והחופש הפרטיים.

האיסלאמיסטים הרדיקלים מנצלים את הגלים הפוליטיים כדי להגיע לשלטון. הם פועלים דרך ארגונים כמו האחים המוסלמים וארגונים נוספים המקדמים את האידיאולוגיה שלהם בשקט ובשיטתיות. דוגמה לכך היא השפעתם על מערכות החינוך והממשל במערב, שם הם מצליחים להחדיר רעיונות של הקצנה דתית ושליטה פוליטית במסווה של רב-תרבותיות וסובלנות דתית.

המפלגה הקומוניסטית הסינית משתמשת במוסדות קונפוציוס ובאפליקציות כמו טיקטוק כדי להשפיע על הילדים ולהטמיע בהם ערכים סיניים. הם פועלים באופן שקט ומתמשך כדי לחדור לתוך החברות המערביות ולהשפיע על התודעה הציבורית. השפעות אלו מהוות איום ישיר על הערכים והאורח החיים במערב, ויוצרות תלות כלכלית ותרבותית בסין.

ולדימיר פוטין מנצל את חוסר היציבות הפוליטית והחברתית במערב כדי לקדם את האינטרסים הרוסיים. הוא משתמש בלוחמה היברידית הכוללת תעמולה, לוחמת סייבר ותמיכה כלכלית ופוליטית בכוחות קיצוניים כדי לערער את היציבות במערב ולחזק את מעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית. דוגמה לכך היא ההתערבות בבחירות ובקמפיינים פוליטיים במערב, שמטרתה ליצור פילוג וחוסר אמון במוסדות הדמוקרטיים.

המאבק נגד החתרנות

החתרנות מהווה איום ממשי על חיינו במערב. לחתרנות יש השלכות עמוקות על החברה המערבית. בעבר, ארצות הברית הצליחה למנוע חתרנות בזכות המוסדות החזקים שלה, אך כיום האיומים רבים ומגוונים יותר. חתרנות היא סיכון לכל החברות הפתוחות, ועליהן להיות מודעות ופעילות במאבק נגד התהליכים הללו.

בזמנוב הזהיר כי חברה שמבינה את האיומים הללו יכולה להתאחד במאבק ולהגן על ערכיה. השאלה הגדולה היא האם נוכל לראות בבירור את האיומים ולהתאחד במאבק להגן על מורשת המערב. התשובה לכך תקבע את עתידנו.

הבנת תהליכי החתרנות

השינויים הנראים לעין במערב אינם אירועים מבודדים אלא חלק מתהליך מתמשך של חתרנות שיטתית. הכוחות השונים שפועלים במקביל ובשיתוף פעולה מנסים לערער את היסודות שהמערב נשען עליהם במשך מאות שנים. על מנת להגן על הערכים הללו ולהבטיח את העתיד, עלינו להבין את התהליכים ולהגיב בהתאם.

בעידן שבו מידע ותקשורת זמינים בכל מקום, האיומים יכולים להגיע מכל פינה. המערב חייב לשמור על ערנות ולהיות מוכן לפעול במלוא העוצמה נגד הכוחות שמנסים לפגוע בו מבפנים. רק כך נוכל להבטיח את המשך קיומה של חברה חופשית ומשגשגת.

אך מה נדרש מאיתנו על מנת להתמודד עם החתרנות הזו? ראשית, עלינו לחזק את המוסדות שלנו. מוסדות חזקים יכולים לשמש כקיר מגן בפני תהליכי חתרנות. שנית, עלינו להשקיע בחינוך שמבוסס על ערכים חזקים וברורים של חירות ודמוקרטיה. חינוך כזה יכול ליצור דור שמבין את החשיבות של ערכי המערב ומוכן להגן עליהם.

בנוסף, עלינו להיות מודעים להשפעות זרות ולפעול נגדם באופן אקטיבי. פיקוח על השפעות חיצוניות, כמו המוסדות של המפלגה הקומוניסטית הסינית והאפליקציות שמקדמות ערכים זרים, הוא קריטי לשמירה על החברה המערבית. עלינו להיות מוכנים להתמודד עם תהליכים שמערערים את החברה שלנו ולפעול נגדם בצורה נחרצת.

לסיכום, החתרנות היא איום אמיתי ומוחשי על החברה המערבית. ההבנה של תהליכי החתרנות, זיהוי הכוחות הפועלים נגדה ופעולה נחרצת נגדם הם המפתח לשמירה על החירות והערכים שלנו. רק כך נוכל להבטיח את המשך קיומה של חברה חופשית, פתוחה ומשגשגת, ולהגן על מורשת המערב לדורות הבאים.

*אילן כהן LLB/BA, MBA, MSc – עוסק בייעוץ כלכלי ואסטרטג

השפעה חברתית מקומית

נכס למדינת ישראל אבל לא תחליף