גלריית המלכה היא אחד משני חלקים בארמון בקינגהאם שפתוחים למבקרים כל השנה (החלק השני הוא ה-Mews – האורוות/המוסכים המלכותיים). זה קצת מאכזב שהארמון פתוח למבקרים רק בחודשי הקיץ, כאשר המלכה נופשת בטירת בלמורל שבסקוטלנד, ובשאר הזמן אין אפשרות לבקר בתוך הארמון עצמו. אך מדי פעם מתקיימים מעשי-אוצרוּת שהופכים את הביקור בגלריה הזאת לראוי בפני עצמו, כמו במקרה של התערוכה הנוכחית במקום, בשם “ג’ורג’ הרביעי: אמנות וחזון” (George IV: Art & Spectacle).
ג’ורג’ הרביעי מלך בין השנים 1820-1830 ושימש גם כ”נסיך עוצר” בשם אביו החולה, ג’ורג’ השלישי, בין השנים 1811-1820 (התקופה הזו זכתה בהתאם לכינוי ה”ריג’נסי” ולעתים היסטוריונים מרחיבים את היקפה, כך שמשמעות המונח הזה היא כל העידן הג’ורג’יאני המאוחר, מ-1795 ועד 1837 בערך). תקופה זו ידועה בחיי החברה והתרבות העשירים שהתקיימו בה; באמנות ובאדריכלות מכוננות, וגם בהתרחשויות פוליטיות סוערות, כגון המלחמות הנפוליאוניות והפיכת הממלכה המאוחדת למונרכיה חוקתית.
התערוכה עוסקת באמנות שאסף ג’ורג’ הרביעי וגם בייצוגים שלו כאדם וכמלך בעיני עצמו – כאיש ספרא וסייפא, על אף שנאסר עליו ללחום בפועל כיורש העצר, בניגוד לאחיו, מה שהסב לו תסכול רב. בנוסף, אפשר לראות את הייצוג שלו בעיני כלל הציבור, כנסיך נהנתן ואחר כך כמלך לא פופולרי שעשה עוול גדול לאשתו – המלכה קרולין, שרוב חייה חיה בנפרד ממנו ולא הורשתה להגיע להכתרתו כמלכה. נדבך נוסף לגבי תשוקתו להיות מצביא, שהתבטאה בין היתר באיסוף מפות ותוכניות קרב, הייתה תפישה עצמית (לא ממש מעוגנת במציאות) כבעל תפקיד מכריע בסיום המלחמות הנפוליאוניות. ג’ורג’ טרח גם לוודא שהוא מופיע בכלל הציורים המנציחים את מיסוד השלום החדש.
כך הפך בקינגהאם האוס לארמון שאנחנו מכירים היום
ג’ורג’ הרביעי גם היה מרותק למלכים מבית סטיוארט ובפרט למלך המודח וערוף הראש, צ’ארלס הראשון, שהוא ראה בו אב רוחני בענייני תמיכה באמנות ובתרבות, ובצעד די מקאברי טרח להשיג קווצת שיער שנדלתה מגופתו. כדי להראות את חיבתו של המלך לכל תחומי היצירה, התערוכה כוללת גם חלקים מאוסף הספרים של ג’ורג’ הרביעי, ובפרט את ההקדשה שהשיג מאחת ג’יין אוסטן על ספרה “אמה”. אוסטן כנראה בזה למלך בסתר ליבה, בין היתר על יחסו לאשתו שהזכרתי קודם לכן, אך מבחינה מסחרית סביר שהמהלך הועיל לה מאוד.
חלק ניכר בתערוכה עוסק בתכולתו של קרלטון האוס – בית שקיבל ג’ורג’ הרביעי מאביו עוד בהיותו נסיך וויילס, ושאותו שיפץ והרחיב מספר פעמים, ולמרות זאת הבית לא הצליח להכיל את כלל יצירות האמנות שאסף. קרלטון האוס נהרס לאחר שהוחלט כי שום שיפוץ נוסף בו לא ירצה את המלך, ואז בקינגהאם האוס ה”צנוע” יחסית עד אותה תקופה, הפך לארמון בקינגהאם שאנחנו מכירים כיום. מכאן שהצגת תכולתו של קרלטון האוס בתוך הגלריה שבארמון בקינגהאם היא מעין סגירת מעגל. חפצים – כגון שעונים ייחודיים שהיו חזית הטכנולוגיה באותה התקופה, שולחן כתיבה עם אינספור תאים נסתרים, וציורים נפלאים של המאסטרים ההולנדים – כולם חזרו “הביתה” באיזשהו מובן.
בשולי החלל שמוקדש לקרלטון האוס, קיימים גם כמה אביזרים בעיצוב אוריינטלי מהפביליון בברייטון, שהוא עוד פרויקט שיזם ג’ורג’ הרביעי. בנוסף, מוצגים גם פריטים מטקס ההכתרה של המלך, המפואר ביותר עד לזמנו, וכמה חפצי נוי שמאחוריהם סיפור: למשל גלימת נוצות מהוואי שהייתה שייכת למלך ומלכת הוואי, קמהאמהה השני וקאמאואלו, שהגיעו לביקור היסטורי וראשון מסוגו בממלכה המאוחדת – אך למרבה הצער נדבקו בחצבת, שאליה לא הייתה להם חסינות טבעית, ומתו לפני שהספיקו לפגוש את המלך.
הסיפורים שמאחורי החפצים. מימין: גביע נאוטילוס נוצץ שאסף ג’ורג’ הרביעי, ספרה של ג’יין אוסטן “אמה” וגלימת הנוצות מהוואי. צילום: Royal Collection Trust / (c) Her Majesty Queen Elizabeth II 2019
מבט רחב על אחת מהתקופות המרתקות ביותר בהיסטוריה הבריטית
בחדר המסיים את התצוגה, ניתן לראות את הדיוקן הידוע של ג’ורג’ הרביעי כמלך, לצד שולחן המפקדים הגדולים שנתפס כשלל מנפוליאון ושהוענק לו (ניתן לראות אותו בפנים הארמון בהזדמנויות אחרות). הדיוקן הזה בעצם מסתיר סוד: מדובר בצביעה מחדש על דיוקן קודם של המלך בעת שהיה עדיין נסיך וויילס, לבוש באביזרי מסדר הגארטר. כמו כן, מוצגים בחדר האחרון מספר דיוקנאות שבדרך כלל נמצאים בחדר ווטרלו שבטירת ווינדזור (פתוח לציבור בדרך כלל), כולל הדיוקן הידוע של האפיפיור פיוס השביעי ושל מדינאים אחרים, פרי מכחולו של הצייר המלכותי סר תומאס לורנס.
מעבר ליצירות הנפלאות המוצגות בה, והמבט הרחב שהיא מאפשרת על אחת מהתקופות המרתקות ביותר בהיסטוריה הבריטית, התערוכה מדגימה את הקשר ההדוק שתמיד היה לבית המלוכה הבריטי לתולדותיו עם עולם האמנות, ומדגימה לנו כיצד מלך אחד הזניק את הרעיונות האלה קדימה והביא לנו, במובנים רבים, את תמונת הנוף האדריכלית של לונדון המודרנית. ההדרכה המוקלטת היא מאוד אינפורמטיבית וכוללת רכיבים אינטראקטיביים, כמו חשיפת דיוקנו המקורי של המלך מתחת לדיוקן המלכותי הידוע.
התערוכה מוצגת בלונדון בגלריית המלכה כאמור, עד תחילת מאי. באוקטובר השנה, התערוכה תעבור למשכן חדש בגלריה המקבילה – גלריית המלכה בארמון הולירוד שבאדינבורו. מחירי הכניסה ידידותיים יחסית, 13.5 פאונד למבוגר, עם ההנחות הידועות לבני 60 ומעלה, סטודנטים או ילדים עד גיל 17. כרטיס הכניסה לגלריה ניתן להסבה לכרטיס “חופשי שנתי” שמאפשר לכם לחזור שוב לתערוכה הזו או לתערוכות הבאות.
דיוקנאות פרי מכחולו של הצייר המלכותי סר תומאס לורנס. ג’ורג’ הרביעי (מימין) והאפיפיור פיוס השביעי (משמאל). צילום: Royal Collection Trust / (c) Her Majesty Queen Elizabeth II 2019
פרטי התערוכה בלונדון
מתי: עד 3 במאי 2020.
איפה: גלריית המלכה, ארמון בקינגהאם.
כתובת: The Queen’s Gallery, Buckingham Palace, London, SW1A 1AA
קנו כרטיסים כאן.
