הערפל הוולקני האופף את המפה הפוליטית בבריטניה מאפיין גם את יחסה של ישראל לתוצאות הבחירות הכלליות במדינה. המפלגה השמרנית, הנתפשת כפרו-ישראלית, לא זכתה ברוב מוחלט והליברל-דמוקרטים, למרות המפלה היחסית שנחלו, עשויים להצטרף לקואליציה בראשות דויד קמרון ולהשפיע על מדיניות החוץ שלו.
אנחת רווחה לא נשמעת בירושלים הלא-רשמית, למרות כישלונה של מפלגת השלטון. דייוויד מיליבנד, שר החוץ, שהוביל את ההחלטה לגרש את איש המוסד מלונדון בעקבות החיסול בדובאי, עתיד להתמודד על ראשות הלייבור אם וכאשר גורדון בראון יפנה את מקומו. על הנייר נראה כי טובים סיכוייו לרשת את ראש הממשלה. מאידך, קיים חשש כי מה שנתפש כמדיניות עוינת לישראל בקרב המפלגה השלישית בגודלה, עלול להשפיע לרעה על מדיניות החוץ של בריטניה במזרח-התיכון.
ככל הידוע בין חברי הפרלמנט של הליברל-דמוקרטים אין יהודים ומספר תומכיהם היהודים אפסי ביותר. המפלגה הובילה בשנים האחרונות כמה יוזמות אנטי-ישראליות ומנהיגה, ניק קלג, נמנע עד כה מלסלק משורותיה את חברת הפרלמנט לשעבר ג’ני טונג, היום חברת בית הלורדים. טונג לא רק שהביעה הזדהות עם מחבלים פלסטינים מתאבדים, היא קראה לחקור את האפשרות שחיילי צהל סחרו באיברים במהלך פעולות החילוץ שניהלו בהאיטי לאחר רעידת האדמה שם.
אם בסופו של דבר ירכיבו השמרנים את הממשלה הרי ששר החינוך צפוי להיות מייקל גוב, הנחשב לידיד מספר 1 של ישראל בפרלמנט כולו. יחד עם זאת אמר גוב במפורש שלמען הקואליציה עם הליברלים הוא יהיה מוכן לוותר על תפקידו המיועד.
מאמרים קשורים
בתוצאות הבחירות הבליחו שתי נקודות אור קטנות. לוסיאנה ברגר, מנהלת חברי ישראל בלייבור, נכנסה לפרלמנט ממחוז בחירה בליברפול. לעומתה, ג’ורג’ גאלוויי, נכשל בניסיונו להיבחר פעם נוספת מטעם מפלגת רספקט במזרח לונדון.
