ארגון השמירה היהודי CST מוציא מדי שנה דו”ח המסכם את כל הדיווחים שהתקבלו על תקריות אנטישמיות. על פי הנתונים, בשנת 2017 הייתה עלייה של 3% בתקריות האנטישמיות לעומת 2016. ובמספרים: 1,382 תקריות, 36 יותר מהשנה שקדמה לה. בנוסף, התקבלו 877 דיווחים על אירועים בעלי פוטנציאל אנטישמי שלבסוף לא נחשבו ככאלה. רבים מהם כללו פעילות חשודה או נוכחות עוינת בשכונות יהודיות, עבירות פליליות, ופעילות אנטי-ישראלית שלא כללה שימוש בשפה אנטישמית.
בניגוד לדו”ח שהוציא משרד התפוצות, נרשמה עלייה של 34% במספר ההתקפות האנטישמיות האלימות, מ-108 בשנת 2016, ל-145 ב-2017. אין הסבר ברור ומובן לכך. אך אף אחד מהמקרים האלימים הללו לא הוגדר על ידי CST כ”אלימות קיצונית”, מה שאומר שהאלימות הסתכמה “רק” בפגיעה גופנית חמורה או באיום על חיי אדם.


773 תקריות אנטישמיות בלונדון
סוג התקריות האנטישמיות הנפוץ ביותר (356 מקרים) היה של אלימות מילולית, שכוונה באופן אקראי אל אנשים בעלי חזות יהודית במקומות ציבוריים. לפחות 283 מהן באו בתגובה לגברים, נשים וילדים שלבשו בגדים, מדי בית-ספר או תכשיטים הנושאים סמלים יהודיים. הקטגוריה המובילה אחר כך היא אמירות אנטישמיות במדיה החברתית (247 מקרים).
עוד עולה מהממצאים, כי שלושת-רבעי מתקריות מאנטישמיות נרשמו בשתי הקהילות היהודיות הגדולות בבריטניה: בלונדון רבתי (773) ובמנצ’סטר רבתי (261). מבין הערים הבאות בטבלת השנאה: 40 בהרטפורדשייר, 32 בגייטסהד, 22 בלידס, 15 בברייטון אנד הוב, 14 בקיימברידג׳ ו-12 בליברפול.

בתגובה לדו”ח, מסרה שרת הפנים אמבר ראד: “אנטישמיות היא סוג מתועב של התעללות, השואפת לערער את ערכי הגיוון האנושי והפתיחות שלנו, שבפירוש אין לה מקום בחברה הבריטית. אני מברכת על ממצאי הדו”ח, משום שהעלייה בדיווחים על האירועים משקפת באופן חלקי את השיפור בתגובות להתקפות האיומות הללו ואת שיתוף המידע בין CST ובין כוחות המשטרה ברחבי בריטניה. אבל גם תקרית אחת היא יותר מדי, וכל עלייה בתקריות מעוררת דאגה כמובן. לכן הממשלה הנוכחית תמשיך את עבודתה בהגנה על הקהילה היהודית ועל קבוצות אחרות מפני אנטישמיות ופשעי שנאה. בנוסף למימון בסך 13.4 מיליון פאונד, שהממשלה מספקת כדי להגן על אתרים יהודיים, השנה נרענן את תוכנית הפעולה שלנו מ-2016, שתקבע את האסטרטגיה שלנו להתמודדות עם הנגע הזה”.
