אתחיל בכך שלא ניתן לסרב בקשת הגירה על סעיף טכני כמו איות שגוי, טעות בתאריך לידה או תשובה שגויה של כן במקום לא. כל זאת נכון אלא אם כן זה נעשה כדי ליצור מצג שווא ולהסתיר מידע. במצב של חשד כזה, מקבל ההחלטה חייב לבדוק את המידע ולוודא האם באמת יש כאן מצב של הסתרת מידע מכוונת ומטרה להטות את התשובה של מקבל ההחלטה.
בכל מקרה של סירוב, מכתב הסירוב יפרט את הסיבה לסירוב, את האפשריות העומדות בפני המסורב (זכות ערעור כן או לא) והאם יש איזשהו ban ולכמה שנים הוא ניתן. בחלק מהקטגוריות, במקרה של סירוב, מקבל ההחלטה חייב לשקול נימוקים של זכויות אדם (בדרך כלל Article 8) וחייב לכתוב שזה נשקל ולמה זה לא גבר על הסיבה לסירוב.
העילות שבגינן ניתן לסרב בקשת הגירה נמצאות בחוקי ההגירה מתחלקות בגדול לשתיים;
Suitability and Eligibility.
Suitability
מתייחס למעשים של המבקש במישור ההתנהגותי: היסטוריית הגירה לממלכה ולכל מקום אחר בעולם, רישום פלילי, מצב רפואי (סירוב נדיר יחסית), מעורבות בארגוני טרור, תמיכה בארגוני טרור וכדומה. יש גם סעיף כללי שמאפשר סירוב אם המבקש נחשב אדם שאינו רצוי לציבור
Conducive to public good
החוקים האלה יופיעו תחת קטגורית ההגירה הספציפית או שהקטגוריה עצמה תפנה ל General Grounds of Refusal (Part 9 of the Immigration Rules)
Eligibility
אלו הקריטריונים של הקטגוריה הספציפית, מה הדרישות שבהן מבקש הבקשה צריך לעמוד ואילו הוכחות הוא צריך להגיש.
למשל, בחלק מהקטגוריות צריך להראות יכולת כלכלית: האם יש למבקש את היכולת הכלכלית המצוינת בחוקים? האם יש לו הוכחות מתאימות?
אם אין, מקבל ההחלטות נדרש לעשות כמה דברים:
1. אם חסרה ראייה אחת בלבד שעלולה לגרום לסירוב, הוא צריך לבקש ממגיש הבקשה לספק אותה. זה נקרא בחוקים;
Evidential flexibility
2. הוא רשאי לבקש הבהרות או ראיות נוספות אם הוא רואה לנכון.
3. ברוב הקטגוריות, מקבל ההחלטה חייב לשקול זכויות אדם במיוחד Article 8 הזכות לחיים פרטיים וחיי משפחה
4. אם יש יותר מסיבה האחת לסירוב, הוא יכול לסרב את הבקשה בלי לבקש שום הבהרה
במקרה של סירוב, מה הצעדים הבאים?
- לא כל סירוב גורר זכות ערעור. רק מסלולים שיש בהם מרכיב של זכויות אדם גוררים זכות ערעור.
2. אם אין זכות ערעור, כמו למשל בויזת עבודה או סטודנט, אז תינתן אפשרות להגיש Administrative Review –
זה תהליך של ערעור פנימי שבו טוענים שמקבל ההחלטה עשה טעות טכנית בדרך כלל, למשל, לא קרא את הראייה נכון, התעלם ממסמך שהוגש וכדומה.
הבעיה בתהליך הזה שהוא לוקח המון זמן, בין 6 ל 12 חודשים ואף יותר ולכן לפעמים עדיף להגיש בקשה חדשה, עם כל הכעס והכאב על ההוצאה המיותרת.
3. ערעור, אם יש זכות שכזו בחוק, זהו גם הליך לא קצר ולוקח בממוצע 12 חודשים והעלות היא גבוהה. אם התיק מסובך מומלץ לשכור עורך דין מוסמך שינהל את התיק. בנוסף, יש תיקים שצריך לשכור את שירותיו של בריסטר (Barrister ) כדי שיטען בשם המערער בבית משפט.
איך להתנהל במצב של סירוב?
קודם כל להבין מה סיבת הסירוב והאם יש טעם להגיש בקשה בשלב זה. אם הסירוב נקבע בשל מסמכים לא מתאימים וניתן להשיג אותם יחסי מהר אז להגיש. אבל, אם מקבל ההחלטה לא מאמין לראיות שהוגשו, למשל, מערכת היחסים לדעתו היא לא אמיתית וכנה, במקרה הזה יש לשיקול ערעור כי אם פקיד אחד לא האמין, מי אמר שהשני כן יאמין?
