עיין ערך הרקדה

קול הישראלים בבריטניה

הורידו כאן את הגיליון הדיגיטלי האחרון של מגזין עלונדון

(10/04/20- 08:23)

מחפשים אירועים ישראליים בלונדון ובבריטניה? פתחו את יומן הקהילה!

(04/09/19- 10:10)
14:35 30/03/06

עיין ערך הרקדה

ריקודי עם בלונדון – יש דבר כזה! תחת מטריית ההרקדה, מתקבצים ישראלים ויהודים מקומיים המפזזים במשותף לצלילי מוזיקה ישראלית, מוכרת וגם חדשה. מגלזגו ומנצ'סטר, דרך בושי, הנדון וגולדרס גרין, ועד בורנמות' – גם אתם יכולים לרקוד כל יום במקום זה או אחר. להיות ישראלי דרך הרגליים!

באחד מימי השבוע הגיע לערב ריקודי עם של המרקידה רחל, בבית סובול בגולדרס גרין – יעקב, טייס באל-על. משיחה אתו עלה כי הוא עוקב אחרי ערבי הרקדות בכל מקום בעולם באמצעות אתר אינטרנט המכיל מידע בנושא, וכך הוא ממשיך לרקוד מבירה לבירה בין טיסה לטיסה…

אם יצאתם מסצינת הריקוד לתקופה, תשכחו מזה. כל הזמן נוצרים ריקודים חדשים וחשוב להתמיד. בתוכנית רדיו מישראל שמעתי כי התחרותיות ביצירת כוריאוגרפיה לריקוד חדש מתבטאת בכך שהמרקידים אורבים לכל שיר שנוצר ואם הוא מתאים – הם ממציאים לו צעדים עוד לפני שיצא להשמעה. את הריקודים האלה מלמדים בפסטיבלים למרקידים בכל העולם, שברבים מהם המשתתפים לא בהכרח ישראלים, ולא תמיד יהודים.

מוריס סטון הקים את המרכז לריקודי עם ישראליים בבריטניה לפני 27 שנים. משם יצאה להקת הרקדנים הייצוגית, \'אורנים\' ולהקות הילדים: \'ניצנים\' ו\'נבטים\'. המרכז, שניזון רק מתרומות, פועל גם לחינוך לתרבות הישראלית באמצעות הזמר העברי בבתי הספר היהודיים בבריטניה, ומארגן מזה 16 שנה פסטיבל שנתי לריקודי-עם, כשבכל שנה הנושא המרכזי קשור לישראל. השנה הוא הוקדש לזכרם של המלחינים: נעמי שמר, עוזי חיטמן ואמיתי נאמן, וחגגו אותו 800 תלמידים יהודיים בחודש מרץ.

המנהלת האמנותית של פסטיבל הילדים היא רעיה ספיבק, שהגיעה במיוחד מישראל – ציונית (בלי מרכאות), שמאמינה כי באמצעות החוויה החושית הזו הם ירצו לגלות יום אחד את ישראל שמאחורי הצלילים והזמר. אפשר לרקוד בלט בלי מוזיקה, היא אומרת, אבל לא ניתן לרקוד ריקודי עם בלי שיר!

נתקלתי ב\'עלונדון\' באחת המסעדות בגולדרס גרין היא ממשיכה, והתרשמתי שגם כאן נעשית פעילות תרבותית חברתית ישראלית. בעבר הייתי שליחה של הסוכנות, משרד החינוך וגורמים אחרים שונים בחול. גיליתי מתוך הנוכחות במקומות שונים עד כמה חשוב שתהיה אינפורמציה על דברים, במיוחד בעידן התקשורת. הסתכלתי על שמות האנשים שעושים את המגזין ושמחתי לגלות שמות ישראלים. ההרגשה הייתה שיש לי פרטנרים. הישראלים לא חיים לבד, הם מעורבים בחיים האנגלים וכך הופך \'עלונדון\' במת הסברה לפורום יותר רחב, ולא רק ביני לבינך כישראלי מול ישראלים.

גם אם אנחנו חיים בחוץ – צריך לשמור על המרכיבים שמחזקים את זהותנו. אני תמיד אומרת שלא מפריע לי איפה הבן אדם מחליט לגור, אבל אכפת לי שאיפה שלא יהיה, שידע מהי הזהות שלו והיכן ירגיש שייך – כי מקום זה רק ערך גיאוגראפי – ואין כלי טוב יותר מתרבות, ובתוך כך גם המחול הפולקלוריסטי הישראלי. בעולם הגלובאלי נפלו מושגים של זהות. אנחנו כאילו עם אחד גדול. אבל כל מיני יבשות ועמים שומרים על זהותם דרך מאפיינים, כמו: אוכל, לבוש, מוזיקה ומחול. מאחר ואנחנו ארץ צעירה מאוד, בקושי הספקנו לגבש את שפת הפולקלור האופיינית שלנו. נוצר מצב, שכמעט תוך כדי ההיווצרות זה כבר הפסיק. עוד לא יצרנו תלבושת לאומית – וכבר מדברים בשפת הג\'ינס והטי-שירט. ובאמת, מה אומרים לתלמידים ללבוש בישראל בחג העצמאות? תבואו בכחול-לבן! ואם זה ג\'ינס – נשאר רק איפיון קטן וזו רק החולצה הלבנה. כשבטקסים ואירועים את רואה את כל הקהל בחולצה לבנה – את אומרת: וואלה, אני ישראלית!.

רעיה, ילידת הארץ ובת לעולי העלייה השלישית מפולין ובעלה, יוסי ספיבק – עיתונאי, מוזיקאי ומלווה באקורדיון מפורסם של ריקודי עם, זמרים ורקדנים. מזה 50 שנה היא מדריכה, מלמדת, מביימת – ומנהלת אומנותית של פסטיבלי ריקוד ישראלים בארץ ובעולם. הציטוטים הבאים הם מפיה! התמונות הן מארבעה אירועים שהתרחשו בלונדון בחודש שעבר ושבמרכזם ריקוד ישראלי פולקלוריסטי.

בכל שנה נערך בלונדון מרתון ריקודי עם אל תוך הלילה שמטרתו איסוף תרומות לעמותות כמו חי היהודית והעמותה לחקר הסרטן בבריטניה – זאת כהוקרה להחלמתה של ירונה, בוגרת להקת המחול \'אורנים\', שעומדת להינשא בישראל.

אחד הדברים המאופיינים בישראל נקרא הרקדה. אין דבר כזה בשום מקום בעולם. תראו כמה חוגים לריקודי עם יש רק בתל-אביב כל ערב? המונים! שם רוקדים לא על פי כישרון, אלא מתוך אהבה.

העולם שהמציא את הרוק ואת הפופ, מה שנקרא ריקודים סלוניים, לא נשאר רק עם הוואלס והטנגו. מה קרה לטוויסט? הכול השתנה.

אם אני אתן את ריקודי העם בסגנון ג\'ז יהיו לי מיליון ילדים. אבל אני לא אתן. אני מעדיפה פחות ילדים – אבל הם רוקדים י ש ר א ל י ת ! חלק מהריקודים הם ריקודים שלי שאני חיברתי.

כעם יש לנו מחוייבות למסורת, לסמלים ולטקסים. מסורת זה מה שעובר מדור לדור כמו שיר, כמו מנהגי חג. במסורת שלנו יש גם ריקודים לחגים וגם דאגנו לרפרטואר לריקודי ילדים.

הריקוד \'יש לנו תיש\' הוא במקור ריקוד אנגלי, הקונטרה דאנס: שתי שורות, עושים את התנועות הלוך וחזור ועושים את הגשר.

משמאל: אייל אליהו (36), ממושב מסילת ציון ליד ירושלים – סוכן מכירות של מוצרי מזון לתחנות דלק ביום ומרקיד מזה 10 שנים בערבים. הגיע ללונדון ללמד בסדנת ריקוד של סטריקטלי איזראלי דנסינג בגולדרס גרין. ויקטור גבאי (44), מבית דגן, מלמד ריקודים במשרה מלאה – ללונדון הגיע במיוחד למרתון ההרקדה.

מוריס סטון: אני מזמין את הישראלים למעורבות בפעילותינו המגוונות. אם זה בהרקדה, בהופעה, בארגון אירועים או גיוס תרומות לפעילויות הארגון.

למידע על פעילויות והרקדות:

www.ifdiuk.org

www.strictly-israeli-dancing.co.uk

www.bimholot.co.il

www.rokdim.co.il

מצאתם טעות?
תגיות :
יכול לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *