ציוני דרך משמעותיים רשם עידן רייכל בשנה האחרונה: הוא חגג עשור לפרוייקט המצליח שלו, הוציא את אלבומו החמישי שזיכה אותו בפרס אקום כמלחין השנה, נפרד מהראסטות והפך לאבא טרי לתינוקת עם שם בינלאומי – פיליפה הלנה דמאריס רייכל.
כחמש שנים אחרי הופעתו האחרונה בלונדון, הוא מגיע אלינו שוב והפעם עם מופע פסנתר אינטימי, שבו ישתתפו גם הזמרת כברה קסאי והנגנים גלעד שמואלי ויענקלה סגל. זו הזדמנות חד-פעמית לשמוע את השירים, כפי שהם נכתבו רק על פסנתר בסלון, מספר רייכל, שינחת אצלנו יום אחרי הופעה בגרמניה ויום לפני צרפת. אני מקווה לראות קהל ותיק וגם קהל חדש… וזו גם הזדמנות של הקהל להביא חברים שלהם שדווקא לא מכירים את ישראל.
בעשר שנות פעילותו, הפרוייקט של עידן רייכל לא מפסיק להסתובב בעולם. אתה חושב שהגעת לאיזשהו שיא רגשי, ופתאום אתה מגיע למופע באיזה בית יתומים בהודו, שהיה מאוד מרגש, הוא נזכר, ?ופתאום להופיע מול הנשיא אובמה ואחרי זה להופיע בבית חולים לילדים ב’שניידר’ בישראל או מול פצועים ממלחמת לבנון השנייה… אני חושב שבכל הופעה אתה מרגיש שהמוזיקה קיבלה איזשהו ערך מוסף וזה מעצים את החשיבות שלה.
יש מי שמחרים את רייכל
אבל לא בכל מקום התקבל רייכל בידיים פתוחות. כמו מוזיקאים ישראלים אחרים בעולם, גם הוא נתקל בקריאות להחרים את ההופעה שלו כנציג של תרבות ישראלית, כפי שחווה בחודש אוקטובר האחרון לקראת ההופעה שלו בניו יורק. אני כן יכול להעריך את האקטיביות של האנשים שמודאגים מהמצב במזרח התיכון, משני הצדדים. אני חושב שחרמות נגד אמנים זו לא הדרך. אני חושב שדווקא ההיפך צריך לעודד הופעות של ישראלים, פלסטינים, לבנונים וסורים בלונדון כדי לקדם את הדיאלוג, כדי שקהל ישראלי יוכל ללכת ולהקשיב למוזיקה פלסטינית, ושקהל לבנוני יוכל לבוא ולשמוע את המוזיקה של ‘הפרוייקט’, ושיוכלו להיווצר שיתופי פעולה בין אמנים….
שיתופי פעולה כאלה רייכל נוהג לטפח לאורך השנים. הקלטנו עם יותר מ-95 זמרים ונגנים שהשתתפו ב’פרוייקט’. זה חוצה גבולות, עדות ופוליטיקה… מאגדות כמו שושנה דמארי ועד אנשים פחות מוכרים, מחזנים ועד גיטריסט מוסלמי בשם ויו פארקה טורה ממאלי. איך הוא מחליט עם מי לעבוד? תהליך הליהוק של ההקלטות הוא בדיוק אותו תהליך כמו של סצנה בסרט, מספר רייכל. אתה מתחיל תהליך של חיפוש עד שאתה מוצא את המבצע המתאים ביותר לסצנה הספציפית.
הפרוייקט ימשיך בלעדיו?
האלבום האחרון של רייכל, רבע לשש, מהווה צומת בחייו. הנושא שלו הוא צמתים בחיים עם מבט של מה היה עד עכשיו ומה יהיה מפה והלאה. אני חושב שזה מתחבר לשינויים, לידיעה שתבוא ילדה וגם למספר העגול של עשר שנים ל’פרוייקט’. לדבריו, אותו הצומת נמצא גם במעבר שבין יום ללילה ומכאן שם האלבום. יש אנשים שבשעה רבע לשש מצטערים על היום שעבר במהירות, יש שמתרפקים על הזיכרונות ויש שמחכים לערב כדי לצאת ולקרוע את הלילה, הוא אומר. זו פשוט נקודה מפוכחת שמסתכלת מהמבט של האמצע ואומרת משהו.
אני מקווה שאוכל להמשיך ליצור ולהופיע באותה אינטנסיביות ובאותה רמת הגשמה, אומר רייכל עם העיניים קדימה. אם ‘הפרוייקט’ יוכל להופיע בלעדיי יום אחד, אני חושב שזה יהיה כיף גדול – ליצור משהו שיש לו חיים גם בלעדייך. אני חושב ש’הפרוייקט’ יכול לעשות את זה כבר היום.
ומה הוא עשה עם כל השיער שהיה לו לסמל מסחרי? רייכל לא מוכן עדיין לגלות: יום יבוא ונספר.
נופל
מחוץ
לזמן
אין חדש תחת השמש, בטח תחשבו לעצמכם כשתשמעו את אלבומו האחרון של עידן רייכל. זהו אותו התקליטור, רק עם שם שונה, שמסתובב לו שוב ושוב ומשמיע את אותן מנגינות והרמוניות המבוססות על שירי ארץ ישראל הישנה והטובה בתיבול של שפות נוספות. אבל אם הנוסחה עובדת, למה צריך לשנות?
כשמביטים בעטיפה בשחור-לבן, בשם האלבום ובחלוקתו לשניים כאילו היה זה תקליט ויניל נראה שהרעיונות שבו נופלים מחוץ לזמן. כשמקשיבים למילות שיריו, נשמע שרייכל מייחל לחיים פשוטים, התחלה חדשה, סיבה לקוות ועוד שאר צירופים די צפויים שמבצבצים להם מבין השורות, אבל אלה דווקא מתמזגים היטב עם הצלילים הלא יומרניים שבוקעים מהכלים האקזוטיים שברקע.
בשמיעות ראשוניות, השירים חולפים מבלי להשאיר רשמים מיוחדים, אבל לאט לאט האלבום גדל עלייך ולומדים לחבב אותו בתור מה שהוא. זו מוזיקת פופ ישראלית שלא מתיימרת להיות משהו שהיא לא, ועל כך ניתן לכבד אותה. כל הזמרים באלבום מיישרים קו עם רייכל בשירה מאופקת ומלוטשת המאפיינת את קולו ואת ההפקה המהוקצעת. יוצאת דופן היא אולי מירה עווד, המפזזת בשיר מרענן וקליל בערבית.
יש שקוטלים אותו, יש שמתלהבים ממנו, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שרייכל נמנה מבין המוזיקאים החשובים שמייצגים כיום את ישראל בעולם, ולראייה, את אלבומיו תוכלו למצוא בחנויות תקליטים בבריטניה. משהו במוזיקה שלו מצליח לחצות גבולות, ואפילו כשבריטים מקשיבים לו, הצלילים מצליחים איכשהו לרגש אותם מבעד למחסום המילים.
לשים במכונית ולהרגיש גלגלצ בלי הפרעות של דיווחי התנועה.
