תארו לכם מצב שבו מערכת הנישואין הגיעה לקיצה ובית הדין הרבני קבע שעליכם להתגרש אך בןבת הזוג מסרבים לקיים את פסק הדין. מצב כזה ידוע כ”סרבנות גט”. לתופעה הזו יש השלכות קשות על בני הזוג ה”כבולים” במערכת הנישואין, שכן ניתן להתיר נישואי יהודים רק בבית הדין הרבני בהליך גירושין, המסתיים בגט מהבעל לידי האישה ומרצונם החופשי.
על פי ההלכה, ככל שלא התקיים הליך גירושין כדין, בני הזוג נחשבים “נשואים”, על אף כי אינם חיים עוד כזוג נשוי. בכך, נמנעת מבני הזוג מסורבי הגט היכולת להמשיך בחייהם, לנהל אורח חיים נורמטיבי ולהינשא מחדש.
מעמד לא שוויוני בין גברים לנשים
ישנם הבדלים בין גבר “מסורב גט” לבין אישה “מסורבת גט”. אישה נשואה אינה יכולה להינשא לגבר אחר, ובמידה שהיא תקיים יחסי אישות עם גבר שאינו בעלה, היא תיחשב כ”אסורה על בעלה ובועלה”. צאצאים הנולדים מיחסי אישה נשואה עם גבר זר ייחשבו “ממזרים” ובכך תוגבל אפשרותם להינשא כדת משה וישראל, עד עשרה דורות.
גם גברים מסורבי גט אינם יכולים להינשא, אך כן יכולים להביא ילדים מאישה אחרת במידה שהיא אינה נשואה, ואז ילדיהם לא ייחשבו “ממזרים”. כמו כן, גבר מסורב גט עשוי לזכות בהתרת נישואיו חרף סרבנות בת זוגו. זה נעשה באמצעות החלטת בית הדין הרבני, המתיר את “חרם דרבנו גרשום” החל עליו, בהסתמך על הסכמתם של מאה רבנים משלוש מדינות להתרת הגבר מכבלי הנישואין.
הסיבות לסרבנות הגט הן רבות ומגוונות, ונעות בגבול הדק שבין אהבה לשנאה. במקרים מסויימים, אחד מבני הזוג מסרב להשלים עם הפרידה ומתקשה לחזות בעיני רוחו מצב שבו השני יעבור לזרועות אחר. כפי שנאמר במקורותינו: “קשה כשאול קנאה”. במקרים אחרים, הסרבנות נובעת מנקמה או מתוך רצון לנצל את המצב לשם השגת יתרונות כלכליים.
פעמים רבות אנו עדים למצבים של “סחטנות גט”
מהי “סחטנות גט”? זהו מצב בו אחד הצדדים מסרב לתת או לקבל את הגט כדי להשיג יתרונות כלכליים או יתרון במזונות, במשמורת או בכל נושא אחר הקשור לגירושין. כך, למשל, היה במקרה של רינת ועידו (שמות בדויים). רינת הודיעה לעידו שהיא מעוניינת להתגרש ממנו. כדי לקדם את הגירושין, היא החלה להתעלל בו נפשית באופן אכזרי עד כדי השפלתו לעיני חבריו, כינויו בשמות גנאי ועוד.
בחקירת התנהלותה, התברר כי רינת מתרועעת בחשאי עם גבר זר ומנהלת עמו רומן ממושך. אלא שבבית הדין היא שיקרה במצח נחושה כי רצונה ב”שלום בית”, על אף שברור היה כי נישואי הצדדים הגיעו לקיצם. טענה זו לא הפריעה לרינת להחליף את הצילינדר בדלת כניסת הבית, בטענה כי בעלה לכאורה “מתעלל בה”. למעשה, מטרתה של רינת הייתה להשתלט על בית המגורים ולנכסו לעצמה.
פרשה זו הסתיימה בכך שבית הדין הבין שרינת לא באמת רוצה ב”שלום בית”, אלא להפיק יתרונות כלכליים מן הגירושין ופסק על מתן גט מיידית.
מסורבי גט בחו״ל נתקלים בסיטואציות קשות יותר
למרבה הצער, מצבם של מסורבי הגט בישראל טוב בהרבה ממצבם של מסורבי הגט המצויים בגולה. מדינת ישראל היא מדינת דת ומדינה, ובשל היותה כזו, בתי הדין הרבניים בישראל מצויידים בארגז כלים שניתן לאכוף אותם ביתר קלות, כגון הטלת סנקציות כספיות, מאסר, הטלת הגבלות, כגון איסור יציאה מן הארץ, אי-חידוש דרכון, שלילה או אי-חידוש רישיון נהיגה ועוד. לעומת זאת, ארגז הכלים העומד לרשותם של בתי הדין בעולם דל מאוד. בבית הדין בארה”ב, לדוגמה, בשל נואשות כה גדולה יש מי שנאלץ לשלוח אדם שיכה את הסרבן כסנקציה לשכנע אותו לתת גט.
בישראל ישנה הסלמה בצעדים הננקטים כנגד סרבני הגט. בחודש אוגוסט האחרון, נקט בית הדין באחד הצעדים התקדימיים והחריגים שהיו עד כה נגד סרבן הגט אשר במשך עשור סירב לתת גט לאשתו, המשיך בחייו ונישא לאישה שנייה בחו”ל. כשאמו של סרבן הגט נפטרה וגופתה הגיעה מארה”ב על מנת להיקבר בארץ, הרב הראשי לישראל קבע שיש לעכב את קבורת האם עד אשר הסרבן יפקיד גט כשר בבית הדין.
צעד קיצוני נוסף, שננקט כנגד אחד מסרבנות הגט הקשים שהיו בישראל, היה כנגד סרבן שעזב לחו”ל עם דרכון מזויף והותיר את אשתו עגונה במשך כחמש שנים. בינואר 2016 בית הדין הרבני הגדול הטיל על הסרבן “שיימינג” – חרם חברתי שכלל היתר לפרסום שמו ותמונתו ברבים והנחייה לציבור שלא לנהל איתו כל מו”מ, לא לארח אותו, לא לבקר אותו, לא לאפשר לו להיכנס לבית הכנסת ועוד. לאחר שהתנהל נגדו מרדף חוצה יבשות והסרבן נמלט, ביוני 2018 נתן בית הדין הרבני בצעד חריג פסק דין לפיו בוטלו הקידושין של בני הזוג כלא היו, משום שהעד בחתונתם לא היה דתי. התוצאה שמעמדה האישי של האישה הוא של “רווקה”.
מה ההבדל בין “עגינות” ל”מסורבי גט”?
יש המבלבלים בין “עגינות” ל”מסורבי גט”. בעוד שבני הזוג מסרבי הגט נמצאים אך מסרבים לשתף פעולה ולהתגרש, עגינות היא מצב שאחד מבני הזוג נעלם ועקבותיו אבדו, למשל בעקבות מלחמה, בטיול ארוך או בסיטואציה אחרת שבה נעלם אדם כאילו בלעה אותו האדמה.
אך שני המקרים – “עגינות” ו”מסורבי גט” – קשים לכשעצמם. לכן, כדאי להתייעץ בעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה בכדי שתוכלו להתיר את הנישואין ולהמשיך בחייכם.
