בישראל הוקרן “גולדה” כסרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע בירושלים והחל מסוף חודש אוגוסט הוא מוקרן ברחבי הארץ. אבל אם פספסתם את אחת ההקרנות בביקורכם האחרון, תהיה לכם הזדמנות נוספת לצפות בו כאן החל מ־ 6 באוקטובר, בדיוק במלאת 50 שנה למלחמת יום הכיפורים.
הסרט “גולדה” מתמקד בעשרת ימי מלחמת יום הכיפורים ב- 1973 , כאשר ראשת ממשלת ישראל דאז, גולדה מאיר, חייבת לקבל את ההחלטות החשובות ביותר בחייה. נתיב מנסה להיכנס לעורה של גולדה ולהבין מה עובר עליה נפשית ופיזית, ואיך היא מנהלת את המלחמה הנוראית – במרוץ נגד הזמן, ומבודדת ומתוסכלת ממלחמה פנימית מול הקבינט שמקיף אותה, שכולו גברים.
לצידה של הלן מירן תמצאו צוות שחקנים מרשים, הכולל את ליאור אשכנזי בתפקיד דוד “דדו” אלעזר, רמי הויברגר בתפקיד משה דיין, אוהד קנולר בתפקיד אריאל שרון, אד סטופארד בתפקיד בני פלד, לייב שרייבר בתפקיד הנרי קיסינג’ר, וקמיל קוטין בתור לו קדר.
להזכירכם, סרטו הקצר האמריקני הראשון של נתיב, ,Skin זכה בפרס האוסקר לשנת 2019 בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר, והציג ביותר מ־ 300 פסטיבלים ברחבי העולם. בישראל הוא ביים שלושה סרטים, ביניהם Strangers , בבימוי משותף עם ארז תדמור, שהוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס ב- 2009 , ו- The Flood שזכה בפרס הדורות בפסטיבל ברלין ב- 2012 .
מה משך אותך לסיפור הזה?
“נולדתי בישראל בשנת 1973 , שנת מלחמת יום הכיפורים. אמי נשאה אותי למקלט בזמן שאבי יצא למלחמה. גדלתי על סיפורים מהמלחמה. גדלתי על מילות השיר ‘ילדי חורף 73 ‘ עם המסר,שכשאנחנו נהיה מבוגרים לא תהיה עוד מלחמה, כי מלחמת יום הכיפורים הייתה המלחמה האחרונה. חונכתי על נרטיב שאנחנו חזקים יותר ושניצחנו, ושגולדה מאיר הייתה גיבורה. עם זאת למדתי במהלך שנות בגרותי, שזה לא היה בדיוק ככה. זו הייתה מלחמה איומה, איבדנו כמעט 3,000 חיילים, ומהרבה בחינות זה היה כישלון גדול. בתוך זה מצאתי את גולדה מאיר כדמות מרתקת ומסובכת. מלבד סרט טלוויזיה בשנות ה- 80 אף אחד לא טיפל בדמותה לעומק בצורה כזו”.
מי הייתה גולדה מאיר האמיתית?
“היא הייתה מאוד קשוחה. גולדה מכונה לעתים קרובות מרגרט תאצ’ר של ישראל. היא הייתה חכמה, מבינה ובעלת ידע רב. היא הייתה פוליטיקאית גדולה, ידעה איך להתמודד עם האמריקאים, ולהביא עזרה מחוץ. גולדה הייתה אישה עם עקרונות. היא לא בטחה באנשים, במיוחד לא במנהיגי ערב, ולכן לא יכלה לראות את התמונה הרחבה יותר של המזרח התיכון. היא מעולם לא איבדה את קור רוחה, אבל עקשנותה הביאה אותה למצבים קשים, ולא היה לה חזון איך לעשות שלום. בזמן המלחמה היא חלתה בסרטן, ואף אחד לא ידע שהיא קיבלה טיפולים בחשאי”.
היא הייתה דמות שנויה במחלוקת?
“ההיסטוריה מחברת אותה לכישלון מלחמת יום הכיפורים. גולדה נראתה במבט ראשון כאדם הלא נכון, במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון. היא לא רצתה להיות ראשת ממשלה, אבל נאלצה לקחת את התפקיד כי אף אחד אחר לא רצה אותו. היא נזרקה לתוך המצב וניסתה להתמודד עם הבלגן. אבל מחוץ לישראל, במיוחד היהודים, רואים דווקא את הסיפור הרומנטי של גולדה, שהגיעה ממילווקי לישראל כשהייתה צעירה, מלאת ציונות ותקווה לעזור למדינה. אז יש אנשים שאוהבים אותה ויש ששונאים אותה”.
כיצד אתה מציג את גולדה בתחילת הסרט?
“סיפור ההתחלה של ‘גולדה’ הוא למעשה סוף ימיה, כשהיא עומדת מול ועדת אגרנט, שמנסה להבין מה השתבש במלחמה. גולדה יודעת שימיה חלפו והיא יוצאת אל הקהל ומרגישה את הכישלון. היא חולה, אבל אף אחד לא יודע על זה. היא לוקחת על עצמה את כל האשמה, מה שלדעתי נותן לה כבוד ויושרה כי היא אחת מהמנהיגים שאומרים ‘זה עליי, אני לוקח על עצמי את האשמה'”.
למה בחרת דווקא בהלן מירן להביא את גולדה למסך?
“הרבה אנשים שואלים אותי איך היה לעבוד עם הלן. אני תמיד אומר שאני לא יודע איך אעבוד עם שחקנים אחרים עכשיו, כי העבודה איתה הייתה מושלמת בכל המובנים. כשהצטרפתי לפרויקט הלן כבר הייתה שם. ערכנו פגישת זום בעיצומה של מגיפת הקורונה והיא שאלה אותי למה אני חושב שהיא צריכה לשחק את גולדה. אמרתי לה: ‘יש לך את הנשמה, יש לך את האינטליגנציה, ויש לך את הנשמה של גולדה. לי זה לא משנה אם את לא יהודייה, את אחת השחקניות הטובות בזמננו ואת בשבילי גולדה’. כשראיתי אותה ביום הראשון על הסט עם כל התותבות נשמטה לי הלסת, היא הייתה ממש גולדה!”
מה לגבי השינוי הפיזי?
“היום הראשון שראיתי את הלן כגולדה היה יום גשום בלונדון. עשינו בדיקות והיא יצאה מהקרוואן שלה, וראיתי אותה מאחור. היא חבשה את הפאה ואת הבגדים של גולדה, ואני הלכתי מאחוריה. כשהיא פנתה אלי, הייתי בהלם, זה היה כאילו גולדה מולי. קארן הארטלי-תומאס, מעצבת השיער והאיפור שלנו, עשתה עבודה מדהימה עם הצוות שלה. היא יצרה כל ניואנס בפניה, בידיה ובכל פינה, כדי שהלן תהפוך לגולדה. הלן לא רצתה להשתמש ביותר מדי תותבות; היא רצתה שנראה את החלק הפנימי של גולדה. זו הסיבה ששמרנו על עיניה של הלן. ניסינו כמה תותבות בצוואר, על הפנים וזה לקח לנו זמן אבל כשקיבלנו את זה, כולנו הרגשנו שזה זה. קארן הייתה איתה מארבע בבוקר כל יום לשעתיים וחצי איפור, ועוד שעה להוריד את הכל בסוף היום”.
בסרט מגלם לייב שרייבר את הנרי קיסינג’ר. מה היו היחסים בין גולדה לקיסינג’ר?
“הנרי קיסינג’ר, הוא יהודי אמריקאי שהיה שר החוץ של ארה”ב בזמן מלחמת יום הכיפורים. הוא היה הבחור של ניקסון, עם כל הבעיות שהיו בבית הלבן בשנת 73 ‘. הוא מגיע לישראל וגולדה היא כמעט כמו סבתא בשבילו. היא נכנסת לו מתחת לעור, היא מדברת אליו כמו חברה, נותנת לו מרק ומארחת אותו בביתה. בתוך כל מסעותיו בעולם זה הרגיש לו אחרת, ואולי זה ריכך אותו. גולדה, שהייתה חצי אמריקאית, ידעה איך להתמודד איתו ולקבל ממנו משלוח של מטוסים”.
עוד דמות נהדרת בסרט היא לו קדר, בגילומה של קמיל קוטין. מי היא היתה לגולדה?
“היא הייתה החברה הכי טובה של גולדה, האדם הכי קרוב אליה. היא הכירה את סודותיה, והלכה איתה לטיפולים בסרטן. היא הביאה לה אוכל, סיגריות, הן שיחקו יחד שחמט וכשגולדה השתעממה, היא הייתה מתקשרת ללו. היא הייתה הכל בשבילה. לאחר שגולדה איבדה את בעלה, לו הייתה איתה עד סוף ימיה”.
למה הקהל יכול לצפות מ”גולדה”?
“‘גולדה’ הוא סרט מלחמה, אבל בלי מלחמה. שנת 1973 הייתה נקודה חשובה מאוד בחייה של ישראל כמדינה, אך הסרט מציג מלחמה של אישה מבוגרת בימים האחרונים לחייה. היא מנסה לשרוד את המלחמה הפנימית שלה, שהיא הסרטן שאוכל אותה מבפנים, בזמן שהמדינה סובלת ממלחמת הפתע. היא מאבדת את עצמה, מאבדת את המדינה שלה, אבל מנסה למצוא קצת תקווה. אני רוצה שהקהל ירגיש את האישה הזו ויבין מה היא עוברת”.
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על קולנוע באנגליה:
