בריקסטון (Brixton) היא מהשכונות שיש להן קסם משלהן, שלא כל אחד יכול להבין או להתחבר אליו בביקור בודד או בלי הכנה מוקדמת. במבט ראשון, בריקסטון עלולה להיראות למבקרים בה מעט “הארדקור”, עם שוק שכונתי צפוף ועמוס בפירות, ירקות, קצביות ודגים. אבל אלה שמספיק חכמים לתת לבריקסטון את הצ׳אנס ולהיכנס קצת פנימה, לחקור ולטייל בה, יגלו הרבה יותר מעוד שכונת מהגרים לונדונית. הריחוק מהמרכז והקהילה האפרו־קריבית השאירו את בריקסטון אותנטית למדי ויש לה קסם, צבע, מוזיקה, קצב והיסטוריה שהופכים אותה לאחת מהשכונות המגניבות (והטעימות!) בלונדון כיום.
בריקסטון, שעד שנות ה־50’ הייתה בעיקר שכונת מעמד הפועלים מוזנחת, הפכה באמצע המאה הקודמת למרכז הקהילה הקריבית של לונדון, בעיקר בזכות גלי מהגרים שהגיעו אליה ישירות מג’מייקה בסוף שנות ה־40’. יחד עם הג׳מייקנים, הגיעו לבריקסטון במהלך השנים גם הרבה אפריקאים ולטיניים, שתרמו גם הם לאווירה הבינלאומית בשכונה. לצד כל אלו, התקיימה בבריקסטון תמיד סצנה מוזיקלית שוקקת, עם חנויות תקליטים, מוזיקת רגאיי ברחובות, דיוויד בואי והקלאש שהגיעו מכאן, וכמובן הבריקסטון אקדמי – אולם הופעות מהחשובים בעיר, שאירח (ועדיין מארח) את גדולי המוזיקאים, במיוחד בשנות ה־70’ וה־80’. אין להקת רוק גדולה שלא הופיעה במקום.
אחרי שנים לא הכי שקטות, כולל מהומות על רקע גזעי בשנים 1981 ו־1995, החל באמצע שנות ה־90’ תהליך שנמשך עד היום ונקרא ג’נטרפיקציה – תהליך שבמהלכו עברו (ועדיין עוברים) לאזור יותר ויותר אמנים, בורגנים וצעירים. השכונה שינתה את פניה, ומאז היא מושכת אליה אמני גרפיטי, מוזיקאים, בליינים ויזמים. רק שבניגוד לשכונות שכבר “השלימו” את המהפך (שורדיץ’ למשל), נדמה שמשהו בבריקסטון נותר מאוד אותנטי, אולי בגלל המוני האפריקאים והקריבים שממלאים את השוק ומחפשים את חומרי הגלם, הירקות והפירות האקזוטיים שקשה להשיג בכל מקום אחר בלונדון, ואולי בגלל המרחק היחסי ממרכז לונדון. מה שבטוח, בריקסטון היא אחת מהשכונות המומלצות למי שרוצה לחוות את לונדון המתחדשת והצבעונית שמחוץ למרכז המתוייר. הנה כמה מהמקומות השווים ביקור בבריקסטון.
השוק שעדיין לא מתוייר להחריד | שוק בריקסטון
שוק בריקסטון (Brixton Market) הוא מבין השווקים הידועים בלונדון, זה אולי השוק היחיד שהצליח באמת לשמר את האופי שלו ולא להפוך למתוייר וממוסחר להחריד. שוק בריקסטון הוא לא שוק יפה, מתוקתק או היפי, אלא עדיין שוק “הארדקור”, שבו יש בעיקר פירות וירקות אקזוטיים, כמו יאם, קסאווה, פלנטיין וג’ק פרוט, שאנשי הקהילות האפריקאיות והקריביות לא יכולים בלעדיהם. ובכל זאת, בסמטאות המקורות שסביב השוק תמצאו גם לא מעט מקומות טעימים ומעניינים. מומלץ כשאתם כאן לאכול ג’רק צ’יקן, זנב שור ואוכל ג’מייקני/קריבי אותנטי ב־Healthy Eaters, לקנות חתיכת ג’ק פרוט טרי באחת מהחנויות בסוף השוק, ולשוטט בסמטאות המקורות שלצידו, שם תמצאו בין השאר מסעדות ומכולות ג’מייקניות, ברזילאיות, אפריקאיות ואפילו אסיאתיות, ומאפייה שלמה שכולה טבעונית (Ms. Cupcake). ואי אפשר עם קצת היסטוריה: הרחוב הראשי של השוק, Electric Avenue, נקרא ככה בגלל שהוא היה הרחוב הראשון בלונדון שהואר בתאורה חשמלית, אי שם בסוף המאה ה־19.
מנות מושקעות מכל העולם | בריקסטון וילג׳
בריקסטון וילג׳ (Brixton Village) הוא מעין “שוק מקורה” ובו כמה סמטאות, שכוללות בין השאר מסעדות ביתיות, חנויות קטנות לממכר כלי ביד בעבודת יד, מעדניות, מכולות של עמים שונים וכד’. אין כמעט מקום בינלאומי יותר מזה. תמצאו כאן מסעדות קולומביאניות, אריתראיות, סיניות, יפניות, מקסיקניות, תאילנדיות ועוד. בבריקסטון וילג’ אני ממליץ על Mamalan, שמוכרת תבשילי רחוב בסגנון בייג’ין, ויש להם בין השאר מרק בקר עשיר במיוחד. מומלץ גם Okan, שמציעים חביתות אוקונומיאקי יפניות מושקעות עם בשר, נודלס, פירות ים ועוד, לצד סאקה. מי שרוצה לדגום עוד קצת אוכל קריבי – נסו את Fish, Wings and Tings. למי שרוצה לנסות אוכל קולומביאני בקרו ב־El Rancho De Lalo. כאן, אגב, נמצא גם הסניף הראשון של רשת ההמבורגריות Honest Burger.
המתחם התוסס ביותר בבריקסטון | פופ בריקסטון
פופ בריקסטון (Pop Brixton) הוא פרויקט קהילתי זמני שהפך לסיפור הצלחה. קבוצת יזמים צעירים קיבלו היתר מהעירייה להשתמש בשטח נטוש, להציב בו מכולות (קונטיינרים) ולהפוך אותו למתחם בילויים, אוכל, שתייה ומוזיקה לתושבי השכונה. המתחם הפך ללא פחות מסיפור הצלחה דרום־לונדוני, וכיום הוא פעיל ותוסס מתמיד, כשבשעות הערב הוא מתמלא עד אפס מקום במקומיים שמגיעים לבלות. תמצאו כאן ברים, מסעדות ובערבים אפילו מסיבות. אני ממליץ על דוכן הקרפים הצרפתיים הממכרים L’Amuse Bouche, הארפה הוונצואלית של Petare, הראמן המצויין של Koi והמנות הוויאטנמיות ב־Viet Box, וכל זה לצד המון אווירה, מוזיקה ואלכוהול. אם נתקלתם במתחם מכולות אחר, למשל BoxPark, תזכרו שפופ בריקסטון היה שם קודם, והוא גם מגניב יותר מכל מתחמי הקונטיינרים האחרים בעיר.
חצר בירה ואוכל ג’מייקני מעולה | הדיוק אוף אדינבורו
מבחוץ, הדיוק אוף אדינבורו (The Duke of Edinburgh) נראה כמו עוד פאב טיפוסי. אבל חצר הבירה של הפאב הזה היא אחת מהגדולות בלונדון כולה, וכנראה הגדולה ביותר מדרום לתמזה. בנוסף, בימי הקיץ המקום מהווה נקודת מפגש לצעירים מהאזור, ויש כאן לפעמים גם אירועים, מוזיקה חיה, שידורי ספורט ועוד. בנוסף, מי שאחראים כאן לאוכל הם לא אחרים מאשר White Men Can’t Jerk – חבר’ה שמכינים אוכל ג’מייקני (בדגש על ג’רק צ’יקן, כמובן) – מהטעימים ביותר בלונדון.
בר־מסעדה ספרדי מומלץ | פאב גרמיו דה בריקסטון
בקומת המרתף של הכנסייה St. Matthew’s ומול מועדון ההופעות הידוע Electric Brixton, נמצא פאב גדול ומרשים בשם גרמיו דה בריקסטון (Gremio de Brixton). זהו למעשה גם בר־מסעדה ספרדי עם טאפאסים, אוסף יינות ספרדיים ומדי פעם מתקיימות במקום הופעות של להקות לטיניות או סטים של די־ג’יי מקומיים.
מסעדה מצליחה בתוך בית כלא | דה קלינק
דה קלינק (The Clink) היא מסעדה ייחודית שנמצאת בכלא בריקסטון, מתופעלת על ידי האסירים עצמם והיא למעשה חלק מתוכנית לשיקום אסירים, שנותרו להם פחות משנתיים במאסר והצליחו להתקבל. הפרויקט הזה מכשיר אותם לעבוד בקולינריה ברמה הגבוהה ביותר, ולרוב אחרי העבודה במסעדה והשחרור מהכלא הם משתלבים כטבחים במסעדות יוקרה. המסעדה זוכה בעקביות מדי שנה בפרסים ומופיעה בדרך קבע במצעדי “המסעדות הטובות בלונדון” השונים. התפריט הוא אירופאי מודרני ומציע רמת האוכל גבוהה, ואלכוהול לא מוגש כאן כלל. כל ההכנסות הן למען שיקום האסירים והמשך התוכנית הייחודית הזו, שמיושמת בהצלחה בחמש ערים שונות בבריטניה.
ההמבורגרים המושחתים ביותר | דיפ אנד פליפ
חובבי האוכל המושחת לא ירצו לדלג על דיפ אנד פליפ (Dip N Flip) – אחד מהמקומות שמגישים את הכריכים וההמבורגרים המושחתים והנלוזים ביותר, ולצדם אמבטיות של גרייבי (רוטב בקר) לטבילה. במקום “מתמחים” בהמבורגרים מושחתים במיוחד, עם המון תוספות (המבורגר הכבש מומלץ כאן במיוחד, לדעתי), ויש גם מילקשייקים אלכוהוליים, תוספות מושחתות ועוד.
מהמקומות היפים בדרום לונדון | בלוז קיטשן
הסניף הבריקסטוני של המיני־רשת בלוז קיטשן (Blues Kitchen) הוא האהוב עליי מכולם. מדובר בשילוב של מסעדה, פאב ומועדון הופעות בסגנון אמריקאי דרומי, עם מוזיקת בלוז (לעיתים הופעות חיות), בשרים מעושנים והמון אלכוהול וקוקטיילים. אני ממליץ לאכול כאן בעיקר את צלעות הבקר (ג’מבו שורט ריב) ואת מנת הפתיחה של ה־Ox Cheeks. והבונוס: מדובר באחד מהמקומות היפים והנעימים ביותר לשבת בהם בחלק הזה של העיר.
