כשאנחנו חושבים על המונח נוודות דיגיטלית- Digital Nomadism, נדמה לנו שזהו מונח מודרני יחסית, כזה שהרגע המציאו אותו או שרק בשנים האחרונות החלו להשתמש בו ולצאת לנוודות הזאת. אך למען האמת, המונח נוודות דיגיטלית הוטבע כבר בשנת 1997 ככותרת ספרם של טצוגיו מקימוטו ודוד מנרס ומתאר אורח חיים של עובדים שאינם תלויים במשרד, רשת נייחת או בצוות צמוד. מאז כבר עברו 25 שנה, והנוודות הדיגיטלית המשיכה להתפתח ולהפוך לאורח חיים פופולרי ואטרקטיבי מאוד, בעיקר אחרי פרוץ הקורונה, שפתחה לעולם את האפשרות לעבוד מרחוק והציגה לנו מציאות נוספת שהפכה את ההכרח – לרצון.
אז מיהו בכלל הנווד?
טווח הגילאים הממוצע של הנווד הדיגיטלי הוא 28-40, והוא עובד לרוב במגוון רחב של תעשיות כמו טכנולוגיה, שיווק, ייעוץ, ניהול, מדיה ולרוב יהיה פרילנס, עצמאי. על פי האתר Nomadlist מגיעים ללונדון כ-10,000 נוודים דיגיטליים בממוצע כל חודש. הרי מה הבעיה? כל מה שהנווד הדיגיטלי צריך נמצא בטכנולוגיה המודרנית שיושבת לנו בידיים: טלפונים חכמים, מכשירים ניידים ואינטרנט אלחוטי. היופי הוא שאין צורך ברילוקיישן, אלא באמת לנדוד ממקום למקום, לעבוד וכך ליצור work life balance, בין קריירה לבין טיולים וחופש וכן, התנתקות מהמסגרת המסורתית של 9-5.
לצורך הכתבה פגשתי את ספיר טיירי (31) מהנדסת תוכנה תעשייה וניהול, ישראלית שחיה את הנוודות הדיגיטלית כבר משנת 2021 וכעת עובדת ישירות מלונדון.
“התחלתי לעבוד כנוודית דיגיטלית בישראל במהלך הסגרים לפני שלוש שנים וכבר כשנתיים בלונדון״, היא מספרת. ״אני מרגישה שהחיים הובילו אותי לכיוון הזה אחרי שבישראל בתום כל חוזה שכירות הייתי צריכה לחפש דירה חדשה כי בעל הדירה מכר אותה, או העלה את השכר באופן משמעותי, והבנתי שאת הסכום הזה (ואפילו פחות) אוכל להשקיע בלראות עולם ולנדוד כפי שאני באמת רוצה- ולא רק בתום חוזה״.
ובאמת, אחד המאפיינים הגורפים של הפנייה לנוודות דיגיטלית הוא יוקר המחייה בארץ, חוסר היציבות הכלכלית כשכירה והמסקנה המתבקשת היא שאפשר לנצל את הזמן והכסף שלנו בצורה אחרת ואפילו להרוויח אם מחשבים את יוקר המחיה הנמוך יותר במדינות מסוימות.
טיירי שהיא גם מורה ליוגה מסבירה שהיא גם “מחוברת לטבע, אוהבת לחקור תרבויות ואפילו סתם לטייל, כך שכנוודית דיגיטלית אני מצליחה ליצור איזון בין העבודה להנאה.״
את חושבת שזו הייתה החלטה נכונה עבורך לצאת לנוודות דיגיטלית?
״שאלה טובה, מניחה שעל כל דבר אפשר להסתכל במונחי ׳טוב׳ ו ׳לא טוב׳, כי כשאנחנו בוחרים במשהו אחד, אנחנו מוותרים על משהו אחר, אבל אצלי היתרונות עלו על החסרונות שבמגורי דירת קבע.״
מה למשל?
״הכרתי אנשים מדהימים ומיוחדים מכל מיני מקומות בעולם, ראיתי נופים מטורפים וחוויתי דברים שקשה להסביר במילים, עברתי לחיי מינימליזם (מה שנכנס במזוודה, זה מה שיש), שיפרתי את האנגלית משמעותית ויחד עם זאת- הצלחתי ליצור קריירה ולעבוד במה שאני אוהבת ובתנאים שאני רוצה.״
וזו הצלחה גורפת לדעתך?
״תלוי בעומסים בעבודה. אני מאמינה שה-work life balance הוא משהו שאנחנו יוצרים לעצמנו בהתאם לגבולות שאנחנו מציבים מול המעסיקים והלקוחות שלנו. אין ספק כי היתרונות של הנוודות דיגיטלית הם רבים. החל מלקבוע את שעות העבודה שלך ועד ליצור לעצמך נוף משרדי שונה כאשר כל הגורמים יחד מביאים לידי עבודה פרודוקטיבית יותר.”
כפי שציינת, יש טוב ויש רע, יש יתרונות ויש חסרונות. חווית קשיים כלשהם?
“בטח! למרות התמונה הוורודה שמצטיירת כלפי חוץ, ישנם המון קשיים. לא רק לי, לכל נווד, כי לפעמים כן יש צורך בביטחון שמגיע בצורת ‘בית’, מקום קבוע לחזור אליו ולחיות בו. עם כמה שנהדר לי להיות ׳אזרחית העולם׳, לפעמים בא לי לחזור לדירה, לכרית, למטבח ולארון משלי, ודבר שני ולא פחות חשוב ישנם הגעגועים לאנשים, למשפחה, ולחברים אבל תמיד יש עם מי לדבר, תמיד יש עם מי להיות”.
יש לך טיפ לנווד דיגיטלי מתחיל?
״כן, זה משהו שחייבים לאהוב ולהיות נכונים אליו, ובשביל להיות נווד דיגיטלי צריך ללמוד איך להתנהל כלכלית בצורה נכונה, להישאר אופטימי ופתוח לכל מה שיבוא והכי חשוב – לאהוב את הזמן שלך לבד, כי יש הרבה כזה״.
מה התחנות הבאות אחרי לונדון?
“בקרוב אני נוסעת להעביר ריטריט יוגה בפיליון (יוון) במאי הקרוב ומתכננת להישאר שם לתקופה ובקיץ אהיה במזרח. יש לי עולם שלם לראות!״
ספיר, זו שאלה אחרונה וממש חשובה. מה עושים בתקופת החגים?
״יש קהילות נוודים בכל מקום, גם קהילות ישראליות ויהודיות, וכמו שאמרתי, לבוא פתוחים, הדברים פשוט קורים מעצמם. את ראש השנה ופסח אני משתדלת לתכנן מראש עם המשפחה או הקהילה ואת שאר החגים אני מבלה בהתאם למקום בו אני נמצאת, ולפעמים גם לבד. מבחירה. וטוב לי״.
אין ספק כי נוודות דיגיטלית היא סה״כ מגמה חיובית גוברת בעולם העבודה המודרני וזוהי דרך שמציעה יתרונות רבים למי שבוחר ללכת בה. אין ספק כי נוודות דיגיטלית היא סה״כ מגמה חיובית גוברת בעולם העבודה המודרני וזוהי דרך שמציעה יתרונות רבים למי שבוחר ללכת בה. כיום מגיעים ללונדון בממוצע מדי חודש בין 10,000 ל־ 12,000 נוודים דיגיטליים, והיא מוכתרת במקום השני בעולם כיעד לנוודות שכזאת. ישראל אגב, במקום ה-21 והמכובד מתוך 100 מדינות.
אם פעם המטרה הייתה להשתכר יפה ובכבוד, כיום, עם התקדמות הטכנולוגיה, שמביאה לצמצום הכפר הגלובלי, ישנו ניסיון ליצור work life balance כי במאה ה-21 זה פשוט אפשרי, סביר להניח שנראה עוד ועוד צורות שונות של נוודות דיגיטלית במשך השנים הבאות שעד שיהיה נדמה שכולם יחפשו את הדרך הביתה, רק על מנת להתגעגע שוב, בחזרה.
אולי תאהבו לקרוא גם כתבה על מועדון העסקים הישראלי בלונדון:
