לא רק שהגוף האחראי תקף אותו והדיח אותו משורותיו – גם המדיה עטה עליו כעדת נשרים על גוויה. התוודעתי לכפיר לראשונה כווטרינר לחתוליי אולם הקשר העמיק לכדי חברות משפחתית אמיצה.
אני לא עורכת דין ולא סנגורית של כפיר, אלא פסיכולוגית שבוחנת דברים מנקודת מבט הוליסטית, ומה שאני ראיתי מהצד – החל מתלונת הלקוח נגד כפיר ועד שלילת רישיונו והוקעתו הסופית בתוכנית פנורמה – הוא ריסוק הזהות המקצועית והאישית של כפיר שנבעה לדעתי מתוך חוסר צדק משווע וחוסר פרופורציה מוחלט.
צפייה בתוכנית פנורמה הותירה בי את הרושם העיקרי שלתוכנית הייתה אג’נדה נגד תאגיד מדיווט, שהצגת החברה הייתה חד כיוונית. גם בחירתם להתמקד בווטרינר, כפיר שגב – שהציגה את המקרה שלו בצורה מאשימה והרסנית – הייתה מטעה וחסרת חומר עובדתי. אני חייבת לציין כי חברת מדיווט מנוהלת בעיקר עי וטרינרים יהודים והצלחתה העיסקית באנגליה, היא לדעתי, בחזקת קוץ בעיניהם של וטרינרים מתחרים.
חומר כתוב של השימוע בין כפיר שגב לאיגוד הווטרינים נמצא און ליין באתר האיגוד www.rcvs.org.uk ונגיש לכל אדם. בפנורמה ראיינו את הלקוח שהגיש את התלונה, שם הוא מספר כיצד הגיע לראשונה לכפיר בכדי לאבחן חשש לסרטן. קיראו את תמליל השימוע וגלו כי דווקא שם מתאר הלקוח כיצד הגיע לכפיר בגלל שכלבתו סבלה מצליעה קשה וצילומי הרנטגן השונים נלקחו בכדי לגלות את מקור הכאב. עיוותים של תכני השימוע הופיעו לאורך כל התוכנית.
מאמרים קשורים
טענתו העיקרית של הלקוח הייתה שכפיר שגב שלח אותו לבדיקת אמ.אר.איי יקרה במיוחד לאחר שבאחד מהצילומים אובחנו גרורות בבית החזה של הכלבה. קריאת השימוע מראה משהו שונה – הלקוח שאל כיצד אפשר לאבחן את מקור הכאב ברגל ואיך ניתן לאבחן את מקור גרורות בית החזה. תשובתו של כפיר הייתה מספר אפשרויות, אחת מהן היא הבדיקה הכי יסודית: אם.אר.איי. הוא גם נתן ללקוח מידע על עלויות לכל האפשרויות וביקש שיודיע לו על החלטתו. הלקוח התעצבן כנראה בשל רמת המחירים הגבוהה, ובסופו של דבר בחר להתלונן, תוך שהוא מוסיף שכפיר לא איבחן משהו חריג בצילומים. זהו מקרה קלאסי של מילה נגד מילה.
מדוע החליט איגוד הווטרינרים הבריטי להעמיד את כפיר שגב לדין משמעתי על אי יושר? וווטרינר שמעולם ובמשך כל 12 שנות עבודתו, לא הוגשה נגדו תלונה, לסכם את החלטתם בנתינת גזר דין של שלילת רישיון – גזר הדין החמור ביותר שאפשר לתת? עצם גזר הדין החמור היה עבורו גזר דין מוות מקצועי.
באפריל 2010 אותו האיגוד העמיד לדין וטרינר אחר באשמת אי יושר, במקרה בו לאחר ניתוח, השאיר כלי ניתוחי בגופו של כלב והסתיר את המידע הזה ביודעין (!!!) מבעלי הכלב. פסק הדין – ההאשמה בוטלה.
כפיר חכך רבות האם לערער על ההחלטה, אולם עורכי דין רבים ייעצו לא לערער היות וזהו מקרה תקדימי והאיגוד, שלא כמו בית משפט, יכול להגיע להחלטה גם אם לא הוכח מעל ומעבר לכל ספק.
כל מי שייטרח לבדוק את הפרשה יימצא דימיון רב לסיפור המשפט של קפקא.
קישור לכתבה – גשם של חתולים וכלבים
