שחר שמאי הוא ללא ספק אדם עסוק. כאמור, בימים אלו הוא עובד על מחזמר חדש שיעלה במסגרת הקברט היהודי של לונדון, הצגה חדשה שהוא כותב ואת הקיץ הוא בכלל יבלה בישראל בעבודתו עם המחזמר החדש “מלצרית” בתיאטרון הקמארי. בין לבין הספקנו לתפוס אותו לשיחה על הכל.
ספר לנו על אירוע השואו קייס של המחזמר החדש שאמור לעלות ב 2 ביולי?
“מדובר באירוע חשיפה ראשוני למחזמר החדש שאנחנו עובדים עליו במסגרת קבוצת התיאטרון The JEWish Cabaret (“הקברט היהודי בלונדון”) שאני מנהל. באפריל האחרון ליהקנו קאסט שכולו שחקנים מהגרים ממקומות שונים בעולם, ומתחילת מאי התחלנו להיפגש אחת לשבוע, וליצור ביחד מחזמר שסובב סביב חווית המהגרים בלונדון. מתוך מחשבה שתהליך ההשתלבות של מהגרים בלונדון קורה בשלבים, וגם כיוון שרצינו להתעסק בדמויות שרובן שייכות לעולם הבמה, בחרתי לקרוא למחזמר Stages.
לערב הקרוב שיערך ב-2 ביולי בתיאטרון ה- Lion and Unicorn בקנטיש טאון, קראנו Early Stages כיוון שהוא חושף את תהליך היצירה ממש בתחילתו. בעולם מחזות הזמר באנגליה נהוג לקיים קריאות ושואוקייסים של עבודה-בתהליך, (work in progress) ולבחון את הדופק של היצירה מול קהל, לנסות רעיונות בימתיים ובתקווה גם לסקרן את הקהל לקראת השלבים הבאים. בערב נציג את הדמויות שיצרנו, נפרוט את הסיפור העלילה, ונשיר את השירים שנכתבו עד כה. חשוב לנו לשתף את הקהל בתהליך כבר מהרגע הראשון – לזהות את יחס הקהל לדמויות, לסיפור, לשירים ולהבין מה עובד טוב ומה צריך להשתנות בגלגולים הבאים של היצירה ובהמשך תהליך הכתיבה”.
במה הוא עוסק?
“כמו בכל סיפור, מדובר בחוויה האנושית שטומנת בחובה געגועים, כאב, אהבה, פחד מכישלון, גילוי עצמי ועוד. בעקבות המעבר ללונדון כל דמות לומדת על עצמה, מתמודדת עם עם הבחירות שלה, העבר שלה, והאופן שהוא בא לידי ביטוי בהווה. בסיפור שלנו הדמויות עוברת שינוי בעקבות האנשים שהיא פוגשת בקומפלקס שבו הן גרות”.
איך הגעת לנושא המחזמר הזה?
“רבים מחברי, כמוני, עברו ללונדון במטרה להשתלב בתעשיית מחזות הזמר והמשחק בלונדון. המעבר כשלעצמו הוא קשה, ואני בטוח שרבים שעברו רילוקיישן יכולים להזדהות עם הרבה מהקשיים. בנוסף לקשיים האלה, ובאופן נקודתי יותר, תעשיית הבידור היא תעשייה שמאוד קשה לזרים להשתלב בה, כיוון שמראה החיצוני, מבטא, ניואנסים תרבותיים ואלמנטים נוספים מכתיבים תהליכי ליהוק. אני חי ונושם את הקשיים האלה כבר הרבה שנים, וחשבתי שהגיע הזמן להשתמש בהם כחומר גלם. ליצירה כזו יש את הפוטנציאל להעלות את המודעות, ולהציג את המורכבות. את היפה ואת הכואב. את החלומות ואת המציאות, את ההצלחות ואת הויתורים שכל אחד מאיתנו עושה ועוד יעשה כדי לחיות פה בלונדון ולהשתלב בחברה, בתרבות ובתעשיית המשחק המקומית.
עם זאת, החלטתי לכתוב את היצירה בתהליך משותף עם השחקנים כי למרות שלכולנו יש חוויות שיש בהן מן המשותף, אנחנו מגיעים מתרבויות שונות וחוויות חיים שונות, והיה חשוב לי לשקף את אלו ביצירה, ולא לכתוב רק מהזווית שלי. באופן זה, ליצירה יש את היכולת להיות יותר אותנטית, יותר עשירה ובכך גם לחבר ולגעת ביותר אנשים.
בחודשים האחרונים קיימנו שני מופעי גיוס כספים עבור ההפקה של Stages ובהם אירחנו חברים מהגרים לשיר שירים מתוך מחזות זמר או שירים בשפת האם שלהם ולספר על החוויות שלהם פה בלונדון. סיפורים שאני שומע כל הזמן מחברים וקולגות סוף סוף יצאו לאור, והערבים האלה היו מרגשים ומפעימים ביותר, בעיקר כיוון שהקהל נחשף לפרפורמרים לא פחות ממדהימים, שחווים קשיים רבים להשתלב בתעשייה המקומית בשל הסיבות שהזכרתי. במסגרת אחד המופעים האלה אני שיתפתי שעל אף היותי הומו-ישראלי, פעמים רבות אמרו לי שאני “עובר כספרדי” והציעו לי לשיר על רודף שמלות ספרדי העונה לשם אדולפו שסובל מגבריות רעילה. שיר שלא היה יכול להיות יותר רחוק ממני, וממה שהגיוני שאשחק. את הקטע שלי וקטעים נוספים ניתן למצוא קטעים מתוך המופעים באתר שלנו ובערוץ היוטיוב של הקברט.
אני מבין שחלק מעניין השואוקייס הוא לקבל את תגובת הקהל כך שמדובר באירוע יותר אינטארקטיבי?
“נכון. מדובר בתצוגת תכלית של היצירה. בתחילת הערב נציג את הדמויות ואת הסיפור הכללי. ואז נציג סצינות ושירים באופן כרונולוגי ונשלים לקהל את הפרטים שעוד לא נכתבו. בסוף הערב נקיים דיון פתוח עם הקהל על הדמויות, החשיבות של הסיפור. ונשמע את המחשבות של הקהל לשיפור ושימור”.
בקיץ אתה תהיה בישראל לצורך עבודה עם הקאמרי. רוצה לספר לנו על זה?
“בשמחה! התיאטרון הקאמרי, בניהולו האומנותי של גלעד קמחי מעלה את המחזמר המצליח ״מלצרית״, עם צוות אמנותי מטריף, בראשו הבמאי עידו רוזנברג (שביים את ״אפס ביחסי אנוש״, ״לעבור את הקיר״, ״סיפור אהבה״, ״בואו נפתח את זה״ ועוד.) המנהל המוסיקלי גיא פרטי (שחתום על ניהול מוסיקלי בהמון מופעים והצגות בארץ בשנים האחרונות, והוא גם חבר טוב ושותפי לכתיבה מזה שלוש שנים) והכוריאוגרף המצליח עוז מורג (שאני לא יודע איפה להתחיל לספר על הקרדיטים שלו, כי יש מיליון, אבל עובדה מעניינת היא שהוא למד לתואר ראשון ב- London Studio Center). אלה הזמינו אותי להדריך קולית את ההפקה וגייסו קאסט מנצח של שחקניות ושחקנים מהשורה הראשונה, שאני מאוד מתרגש לקראת העבודה איתן ואיתם. (בקאסט – משי קליינשטיין, טלי אורן, נוי הלפרין, עופרי ביטרמן, אלי גורנשטיין, גלעד שמואלי, רפאל עבאס דיוויד בילינקה ועוד ועוד מוכשרות ומוכשרים). המחזמר יעלה באמצע ספטמבר, ממש לפני ראש השנה. אני אבלה את חודשי הקיץ בארץ בתהליך ההפקה ואחזור בדיוק בזמן לתחילת הסמסטר באקדמיות שבהן אני עובד בלונדון.
אני מבין שגם יש הצגה חדשה בקנה לתיאטרון חיפה שתעלה בסוף השנה האזרחית?
“אחת היצירות שכתבתי ביחד עם שותפי לכתיבה, המוסיקאי גיא פרטי, נקראת “סוניה”. סוניה היא יצירה בהשראת סיפורם של סוניה ושמעון פרס. מערכת היחסים של השניים שזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל, מהמפעל הציוני והקמת הקיבוץ אלומות, דרך מירוץ ההתחמשות, המאבקים הפוליטיים, ההסכמים המדיניים, האתגרים הכלכליים, הביטחוניים ועוד.
המחזמר מתוכנן לעלות בעונת המופעים הקרובה בתיאטרון חיפה בניהולו האומנותי של משה נאור, כל הפרטים כולל ליהוק ושותפים ליצירה יפורסמו ממש בימים הקרובים, אז אני עדיין לא יכול להגיד הרבה… אבל חדי הבחנה יכולים למצוא תחת פרסום עונת המנויים של תיאטרון חיפה, שביצירה מעורבים תזמורת המהפכה ומיקי קם. בקרוב כל הפרטים יחשפו! בינתיים רק אשתף שההתרגשות גדולה מאוד”.
וואו, הרבה דברים. עוד תוכניות לעתיד?
“המון! בגזרת קבוצת התיאטרון בלונדון, אנחנו רוצים להעלות את הגלגול הבא של היצירה באוקטובר. אז ממש בימים אלו, בזמן שהשלב הנוכחי עוד ממש בתהליכי פיתוח, אנחנו כבר עובדים על כל הצד האדמיניסטרטיבי של השלב הבא, שכולל גיוס כספים, מציאת אולם, וכו’.
במסגרת שיתוף הפעולה שלי עם גיא פרטי, (Shamai&Frati) מלבד “סוניה” כתבנו מחזמר נוסף בשם “מיניים חלק א'” שנמצא בתהליכי יצירה ופיתוח מתקדמים. היצירה שמה זרקור על חוויות מיניות שונות מתקופת הנעורים (*חלק א’) וההשפעה שלהן על התפיסה העצמית והחברתית של גבריות. באמצעות השירים והסיפורים, אנחנו נוגעים בחוויות שכל גבר יכול למצוא בהן את עצמו, בזמן שאנחנו מספקים לנשים הצצה לתוך חוויות וקשיים של המין השני בתקופת ההתבגרות. הלחנים מושפעים מפופ- רוק אמריקאי, בזמן שהטקסטים מעמתים את הקהל עם סוגיות כמו: סטיגמה על בתולים בצבא, הקושי והצורך במיניות מול האיסור הדתי, התמכרות לפורנו, אוננות והסתרה סביב הנושא, חוויות קשות של חוסר שליטה בזקפה/שפיכה מוקדמת ועוד. היצירה מעלה סיטואציות מעוררות דיון שבוחנות בעין ביקורתית את המצב הקיים בחברה של ימינו. בינתיים היצירה מחפשת בית אמנותי, אבל אגלה לכם שהתחלתי לתרגם את שתי היצירות לאנגלית, בתקווה שיהיה להן גם עתיד מחוץ לגבולות ישראל.
מידע נוסף על Early Stages
Where? Lion and Unicorn Theater – Kentish Town
When? July 2nd at 7:30
How much? £12-£14
Tickets:
https://www.thelionandunicorntheatre.com/whats-on
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על עוד אטרקציות מעניינות ב-2023 – מחזות זמר בלונדון ועוד:
https://alondon.net/new-site/מה-לעשות-בלונדון-2023/
