כשפול מקרטני וארוסתו דאז טיילו באירלנד אי שם בראשית שנות ה-2000 הם נקלעו לחנות קטנה וסוקרנו מכותרת אחד מהדיסקים, ‘ראגות קלטיות’. החתום על האלבום היה נגן הסארוד צ’ינמאיה דנסטר, לשעבר חבר בלהקת הפיוז’ן המצליחה ‘טרה אינקוגניטה’.
מקרטני רכש את הדיסק, שהפך אהוב עליו כל כך, עד שביקש להזמין את ההרכב של דנסטר לחתונתו.
דנסטר מספר ששהה בפונה שבהודו כשנכנס לאינטרנט קפה לבדיקה שגרתית של אימייל, וגילה להפתעתו 10 הודעות בהולות מחברת התקליטים שהפיצה את אלבומיו, בבקשה ליצור קשר בדחיפות עם המשרד של סר פול מקרטני. דנסטר, למרות חשש לא מבוטל שמדובר במתיחה, ניגש למכשיר הטלפון בפינת החדר וחייג לאנגליה. ולא, זו לא הייתה מתיחה. בנימוס רב הוא נשאל האם יסכים להופיע עם להקתו ב’אירוע פרטי’ של החיפושית בכבודו ובעצמו. התשובה לא מאחרת לבוא – כן! ועכשיו רק צריך לאסוף את הנגנים כי מה לעשות אבל ההרכב שנוצר היה חד-פעמי לצורך ההקלטות ולא להקה פעילה.
ביוני טסה החבורה שנאספה, וביניהם בת-זוגו הישראלית של דנסטר, נאווינה גופר, לאירוע הסודי. ההופעה בחתונה היא אירוע שאף אחד מהם לא ישכח. אותו הקיץ מקרטני מפרגן כשהוא משבץ את הקטע הפותח את הדיסק באלבום אוסף שהוא עורך למגזין מוסיקה בריטי נחשב, ודנסטר שובע נחת.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
האנקדוטה הזאת משקפת במידה לא מבוטלת את אופיו של המוזיקאי המקורי הזה, שזורם בטבעיות בין השפעות ותרבויות שונות ויודע לשלב ולחבר ביניהן באופן שמכבד אותן, אבל גם מאפשר לדבר חדש להיווצר. בנוסף זוהי דוגמא ליכולת של דנסטר להרים הפקה ברמה בינלאומית מתוך סקיצה או רעיון, או במקרה הזה – מענה לבקשה של אישיות תרבותית בעלת שיעור קומה של אצולה.
ביוגרפיה קצרה
צ’ינמאיה דנסטר, יליד קנט, למד בצעירותו גיטרה קלאסית וקומפוזיציה. בסוף שנות ה-70 עזב את אירופה לטיול ממושך במזרח הרחוק, ובעת שהותו בהודו שמע קונצרט של כלי מיוחד – הסארוד – והתאהב בצליל. משך מספר שנים עסק בלימוד הכלי בלונדון וכן בהודו, עם מאסטרים מקומיים של הכלי המיוחד. ב-1982 הפך לתלמיד של אושו, ובסוף שנות ה-80 עזב את אנגליה ועבר להתגורר קרוב למרכז אושו בפונה שבהודו, שם היה מעורב בהפקת קונצרטים ושם גם פגש את פרם ג’ושוע, עימו הקים את הלהקה ‘טרה אינקוגניטה’ ב-1990. בהמשך יצר אלבומי צ’יל וניו-אייג’ אינסטרומנטליים מצליחים, ועם המשך נדודיו בין ארצות – הוא התגורר גם בהוואיי ובניו זילנד וכן ביקר בישראל מספר פעמים – הוסיף ליזום שיתופי פעולה מקוריים ומפתיעים בהפקת קונצרטים וערבים מוזיקליים בהם אמנים מרקע תרבותי שונה נפגשים ליצירה משותפת יחידה במינה. במקביל יזם הפקות שתרמו למודעות לשינוי האקלים, בתקופה בה הנושא עוד היה רחוק מסדר היום הפוליטי-חברתי בעולם.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
הלוואי ויפגשו מזרח ומערב
בסוף 2018 שב דנסטר לאנגליה, לאחר למעלה מ-30 שנה, וכיום הוא מתגורר בדבון עם בת זוגו ובתם. בשנה שעברה קיים שני קונצרטים, בהם, כמיטב המסורת שלו, הפגיש בין אמנים וסגנונות שונים על במה אחת.
אם דנסטר קיווה לעוד הופעות ופרוייקטים של מוסיקה חיה ב-2020 באה הקורונה וגדעה זמנית את הרעיון אך כמענה ליצירתיות ולזמן הרב שנפל בחיקו, הוא החל לעבוד על שני פרוייקטים חדשים באולפן, בעלי אופי שונה.
באחד הוא יוצר דואטים פשוטים ואינטימיים עם עצמו – מנגן בגיטרה ובסארוד, במה שמובטח להיות אלבום רוגע ונעים, שיכול להתאים בקלות לסשן מדיטציה או יוגה. בפרוייקט השני והבלתי-צפוי, חובר אליו המפיק והדי-ג’יי בן פורדהאם ביצירת רימיקסים ליצירותיו. למי שחובב דאנס ובוליווד – זה יכול להיות הלהיט הבא.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
