פרנסה היא אחד הנושאים החשובים במעבר למדינה חדשה, וכמובן שבריטניה לא שונה במובן הזה מכל מדינה אחרת. אחרי שסיימנו את המעבר, מצאנו דירה, גילינו איפה יש את הקפה הטוב ביותר בשכונה, הוצאנו מספר ביטוח לאומי, ביקרנו בפרימרק, פתחנו חשבון בנק ואפילו הצלחנו להבין איך מטעינים טראוולקארד על האויסטר – הגיע הזמן להתעסק בחיים עצמם ולמצוא עבודה. ברירת המחדל לרובנו היא עבודה כשכירים. מי מאיתנו שהגיע לממלכה בלי עבודה מסודרת מראש, ימצא את עצמו מעביר שעות וימים באתרי הדרושים בחיפוש אחר משרת החלומות, או לפחות כזו שתאפשר לשלם את שכר הדירה בזמן.
שתי שיטות העסקה עיקריות
אחד הדברים הבולטים, לכל מי שעבר על מודעות הדרושים באתרים המובילים, הוא החלוקה לשתי שיטות העסקה עיקריות: Permanent (משרה קבועה) ו-Contract (חוזה עבודה). אבל מה בעצם ההבדל? כולנו יודעים מה הפירוש של משרה מלאה, זמנית, משמרות או אפילו משרת סטודנט. בבריטניה (ובצורה כזו או אחרת ברוב אירופה), המונחים מעט שונים.
נתחיל מהחלק הפשוט. כמו שנובע משמה, משרת Permanent היא משרה קבועה כשכירים אצל מעסיק קבוע. המעסיק משלם משכורת אחת לחודש בדרך כלל, אם כי בענפים מסוימים מקובל לשלם כל שבוע או שבועיים. המעסיק אחראי לתשלום כל המיסים, ביטוח לאומי, פנסיה, ימי חופשה וכד’. לא אכנס במאמר הזה יותר מדי לעולם השכירים. אבל רק אציין שיש חוקים רבים בבריטניה שמגינים על העובד, ומנגד חוקים שמגינים על המעביד. חשוב ללמוד את חוקי העבודה, וניתן למצוא מידע רב ברשת ובאתר ממשלת בריטניה לגבי חוקים וכללים שונים הנוגעים לתקופת אכשרה (Probationary Period – תקופת ניסיון, שבה מותר לפטר עובד ללא הודעה מוקדמת), כללי חוזה עבודה, תשלומים ותוספות המגיעים על פי חוק ועוד.
תהליך קבלה למשרת שכיר בבריטניה עשוי להיראות מורכב ובירוקרטי יותר מהמקובל בישראל. מועמדים רבים ישלחו למבדקים שונים, ובחלק מהענפים תבוצע בדיקת רקע למועמד, שתכלול בין השאר בדיקות דירוג אשראי, תעודות אקדמאיות, או סתם שאלונים בלתי נגמרים וסדרת ראיונות ארוכה. הסיבות לכך נעוצות בין השאר בחוקי העבודה ובתרבות הבריטית, כמו בכל דבר שקשור במעבר למדינה ותרבות אחרות. גם כאן רצוי להיעזר בסבלנות.
מה זה בעצם אומר לעבוד כעצמאי באנגליה?
באנגליה מקובלת מאוד עבודה כעצמאי (Self-Employed), שהיא במקרים רבים בתפקידים מקבילים ואף זהים לעובדים שכירים. הסיבות לכך רבות ומורכבות, החל מתרבות העבודה בבריטניה, דרך חוקי העבודה והבעייתיות בהעסקת שכירים בחוזים קצרים, וכלה ברצון של אנשים בחופש תעסוקתי להבדיל מביטחון תעסוקתי.
באתרי הדרושים ניתן להיתקל בהצעות עבודה רבות המכוונות לקונטרקטור (Contractor), לרוב בציון שכר יומי או שעתי. השכר לקונטרקטור ברוב הענפים יהיה גבוה יחסית לשכר מקביל לשכיר. נשמע מצויין, אז איפה הקאץ’? כדי להבין את היתרונות והחסרונות שבעבודה כעצמאי באנגליה ואת התהליכים והבירוקרטיה הקשורים בכך, צריך קודם כל להבין את ההבדלים בצורות ההעסקה.
מקובל לחלק את העצמאים לשלוש קטגוריות עיקריות מבחינת אופי העבודה:
1. פרילנסרים. כמקובל בארץ, מדובר בעצמאים העובדים על פרויקטים ספציפיים, או מספקים שירות מסויים ומספקים חשבונית. לדוגמה, מעצבים, יועצים, אומנים ובעצם כל מי שמספק שירות מקצועי ונקודתי ללקוחות. פרילנסרים לרוב נשכרים על בסיס פרויקט או משימה מוגדרים מראש. פרילנסרים לרוב יעבדו עם מספר לקוחות במקביל, או על מספר פרויקטים במקביל. לרוב הם יעבדו מהבית או ממרחב עבודה משותף ולא ממשרדי הלקוח.
2. עובדים ארעיים/זמניים (Zero-hours contracts). זו תופעה חדשה יחסית בשוק התעסוקה הבריטי. מדובר בעובדים המספקים שירות עבור לקוח אחד, אבל אינם נחשבים לעובדים שכירים. בצורת העסקה זו, אין יחסי עובד-מעביד, והעובד לא מחוייב לשעות עבודה מוסכמות מראש. לא מדובר בעובדים שעתיים, אשר נחשבים לשכירים, אלא לעובדים עצמאים המספקים שירות. הדוגמה המוכרת ביותר היא נהגי “אובר”, שליחי “דליברו” או “אמזון” וכדומה. לעיתים הם יוגדרו כשכירים תחת חוקים שונים ופסקי דין מהשנים האחרונות.
3. קונטרקטורים. כמו שהשם מרמז, מדובר בעבודה תחת חוזה קבלני, או כקבלני משנה. כלומר, עובדים המספקים שירות תמורת חשבונית במקום משכורת. לרוב, התשלום יחושב על פי שעות עבודה או ימי עבודה. העבודה כפופה לחוזה (קונטרקט) בין הלקוח לעצמאי ובדרך כלל תהיה קצובה בזמן. ברוב המקרים, העבודה תתבצע פיזית אצל הלקוח, אולם בענפים מסוימים מקובלת גם עבודה מרחוק. בבריטניה, מקובל להעסיק קונטרקטורים דרך סוכנויות השמה (Agencies), אשר גם מטפלות בכל נושא גביית התשלום מחד ותשלום לעצמאי מאידך. אך קיימים גם מקרים שבהם העבודה תתבצע ישירות מול הלקוח הסופי. ובמקרה כזה, האחריות לגביית התשלום מוטלת על העצמאי.
שלוש אפשרויות שונות לרישום כעצמאי
בכדי לעבוד כעצמאי, יש צורך כמובן ברישום כעצמאי מול רשויות המס. קיימים שני מסלולים עיקריים: Sole Trader (מקביל לעוסק זעיר/מורשה בישראל) ו-Limited Company (חברה בע”מ). הבחירה בצורת הרישום תלויה בגורמים שונים, בין השאר מחזור ההכנסות הצפוי, אופי העבודה (לדוגמה, אם עיקר העבודה תהיה תחת חברת השמה, החברה עשויה לדרוש רישום כזה או אחר), מגבלות רגולטוריות (לדוגמה, עבודה בפרויקטים ממשלתיים דורשים לרוב רישום כחברה בע”מ), וכמובן העדפה אישית.
ישנה אפשרות נוספת והיא רישום תחת חברת מטרייה (Umbrella Company). מדובר בחברות המספקות תשתית לעבודה כקונטרקטורים. אלו הם חברות בע”מ אשר מנפיקות בפועל את החשבוניות עבור העבודה, ומעבירות את הכסף לעובד בניכוי המיסים המתחייבים. נושא חברות מטרייה הוא מורכב למדי ונמצא כעת בתהליך שינוי די נרחב, עקב שינויים בחקיקה ובתקנות המיסוי בבריטניה. כדאי לדעת שחברות מטרייה מקלות יחסית את תהליך הכניסה לשוק העצמאים. לרוב הן יספקו שירותי ראיית חשבון, הנפקת חשבוניות וחוסכות מהעצמאי את הצורך בהקמת חברה או פתיחת תיק מול רשויות המס. אולם, יש לזכור כי חובת הדיווח השנתית עדיין חלה על העצמאי, ובכלל זה עלויות נלוות, כמו ביטוח מקצועי (Liability), תשלומי חובה שונים וכד’. בנוסף, עבודה תחת חברת מטרייה עשוייה להעמיד את העצמאי בהתנגשות עם חוקים ותקנות שונות, בעיקר אם מדובר בחברת מטרייה הרשומה מחוץ לאנגליה או וויילס (באיי התעלה, לדוגמה).
IR35 – אחת התקנות העלולות למרר את חייו של העצמאי
נקודה נוספת שיש לשים אליה לב היא תקנת IR35. לכאורה, זה נשמע כמו עוד סעיף משעמם מעולם ראיית החשבון, אך מדובר באחת התקנות העלולות למרר את חייו של העצמאי. מכיוון שמדובר בתקנת מיסוי מורכבת ומסובכת, אשאיר למומחים להסביר אותה. אבל כדי לתמצת את התקנה, אציין שעצמאי (קונטרקטור, פרילנס וכד’) אשר עובד במקום עבודה קבוע וכפוף להיררכיה של אותה פירמה כמו עובד שכיר, ייחשב למעשה כשכיר לצרכי מס.
או במילים אחרות, HMRC לא מקבל את הטריק שמקובל בענפים מסוימים בשוק הבריטי, שבהם מעסיקים עובד על תקן עצמאי, ומשלמים לו על חשבונית מבלי לקבל אחריות של עובד ומעביד. אם HMRC קובע כי עובד מסוים נמצא בתוך תקנת IR35, חבות המס שלו תעלה מיידית למדרגה של 50%, כאשר ניתן להזדכות על עד 5% מעלות ניהול חברה.
אוקיי, אם לא קיבלתם סחרחורת מהסעיף האחרון, בואו נמשיך…
אז למה בעצם לעבוד כעצמאי בבריטניה?
שתי סיבות עיקריות: גמישות וכסף. עבודה כעצמאי מאפשרת לעובד לקבוע את מסלול הקריירה שלו, אין מחויבות למעסיק אחד, אפשר בקלות יחסית להחליף לקוחות וניתן להתמקד בנושאים או בתחומים מסוימים שמעניינים את העצמאי. מבחינת שכר, מכיוון שהעצמאי משלם את המיסים בעצמו, ולא זכאי לימי חופשה/מחלה או בונוסים מהמעסיק, השכר שמשולם מגולם כעלות שכר גלובלית. כלומר, שכר ברוטו שהמעסיק היה משלם על עובד שכיר ועוד קצת. בענפים רבים, ובעיקר בהיי-טק, השכר לקונטרקטור יהיה גבוה ממקבילו השכיר. אבל חשוב לזכור שעל אף ששכר הברוטו גבוה יותר, העלות ללקוח/מעסיק לא בהכרח תהיה גבוהה יותר, מכיוון שהלקוח לא מחויב בתשלומים נלווים.
מי שבוחר לעבוד כעצמאי לאורך זמן, צריך כאמור להירשם כעצמאי. ההחלטה איך להרשם, אם לפתוח חברה בע”מ או לפתוח תיק Sole Trader היא אישית ותלוייה באופי העבודה והמחזור המצופה. ישנם חוקים מסוימים המחייבים מסלול אחד או אחר. מומלץ מאוד להתייעץ עם בעל מקצוע בתחום לפני ההחלטה.
הרבה עצמאים, ובעיקר הקונטרקטורים, בוחרים בהקמת חברה בע”מ. הקמת חברה מספקת גמישות מבחינה חוקית, כמו חתימה על חוזים, פתיחת חשבון עסקי, ביטוחים וכד’. הקמת עסק בבריטניה פשוטה משמעותית מהמקובל בארץ ואפילו מהמקובל ברוב מדינות אירופה, ניתן להקים עסק בקלות בתוך מספר שעות דרך האינטרנט מול רשם החברות בבריטניה (Companies House) ובעלות של כמה עשרות פאונדים. אין צורך ברואה חשבון בעת הקמת החברה (אם כי מומלץ מאוד להיעזר בכזה, או לכל הפחות להתייעץ עם רו”ח בכדי לא לעשות טעויות).
מכאן ואילך, הדברים מתחילים להיות מעט יותר מורכבים.
חברה בע”מ דורשת תשתית עסקית מסוימת – בכדי לחייב לקוחות, יש צורך בפתיחת חשבון בנק עסקי. כמעט כל הבנקים מאפשרים הקמת חשבון כזה. לרוב הדבר ייקח כמה ימים, בשונה מפתיחת חשבון פרטי. חשוב לזכור שרוב הבנקים יאפשרו פתיחת חשבון עסקי בחינם לשנה או שנתיים, וחשוב לוודא מה תהיה העלות לאחר מכן.
בנוסף, יש להירשם לדיווח מס אישי (Self-assessment) מול HMRC. ובמידה שהמחזור השנתי עובר את רף ה-VAT, צריך להירשם גם שם (ב-VAT) ולחייב את הלקוחות בתוספת של 20%. מומלץ להירשם לאחד מהשירותים המאפשרים הנפקת חשבוניות לפי ההנחיות והתקנות של HMRC. ישנן מספר חברות, חלקן חינמיות, המספקות שירותים שונים ומומלץ לבדוק האם השירות המוצע הוא באמת השירות הנדרש.
למצוא עבודה כעצמאי באנגליה
כל תהליך ההקמה עשוי לקחת בין שבוע לשבועיים, בהנחה שאין הפתעות בדרך. לאחר הקמת החברה, ובמקביל לפתיחת החשבונות והבירוקרטיה, אפשר כבר לגשת לתכל’ס – מציאת עבודה כעצמאים. כמובן שגם כאן יש הבדל בין פרילנסרים לקונטרקטורים. פרילנסרים ינסו לפרסם את עצמם ישירות ללקוחות בהתאם לענף שבו הם פועלים. קונטרקטורים יחפשו פרויקטים בדומה לשכירים. מקור המידע הראשון הוא אתרי הדרושים, כאשר בכל האתרים המובילים ניתן לסנן את המשרות על פי Contract. מומלץ לנסח קו”ח המתאימים לשוק הבריטי בכלל, ולעולם הקונטרקטינג/פרילנס בפרט. כשמוצאים משרה מתאימה, פשוט שולחים קו”ח וממתינים לטלפון. תהליך הגיוס לעצמאים לרוב יהיה קצר יותר מתהליך הגיוס לעובד קבוע.
חשוב לשים לב, שבתחום הקונטרקטינג הפרויקט יוגדר מלכתחילה לפרק זמן מוגדר, אך לעיתים הפרויקט יוגדר כפרויקט מתחדש (Rolling) אחרי תקופת זמן מסוימת. השכר ברוב המקרים יפורסם מראש, אולם מכיוון שמדובר באספקת שירות ולא בחוזה עבודה, מותר ואף מומלץ לנסות ולנהל התמקחות על השכר. במרבית המקרים, תהליך הגיוס לקונטרקטינג ואף תהליך ההעסקה יתנהל מול חברות וסוכנויות השמה, אשר יוגדרו כלקוח בעצמן. במילים אחרות, לאחר ביצוע העבודה, החשבונית תשלח לסוכנות והיא בתורה תחייב את הלקוח הסופי. לאחר שיסתיים תהליך הגיוס, מגיע שלב חתימת החוזה. יש לשים לב שבניגוד לחוזה העסקת שכיר, כאן חוזה ההעסקה נעשה בין שני גופים שונים (לדוגמה, שתי חברות בע”מ), מכאן שיש לחוזה מאפיינים משפטיים שחשוב לקרוא ולהבין לפני החתימה. במקרים מסוימים, מומלץ לפנות לעו”ד לדיני עבודה להתייעצות.
היכולת לבחור מתי ועם מי לעבוד מרתיעה
מול היתרונות של עבודה כעצמאי, יש גם כמה חסרונות. החיסרון העיקרי שעוצר רבים מלפנות לקריירה עצמאית הוא חוסר הביטחון התעסוקתי. אותה גמישות שקיימת לקונטרקטורים – היכולת לבחור מתי ועם מי לעבוד – דווקא מרתיעה אנשים מסוימים. חשוב לזכור שבעבודה כעצמאי, מעבר לעבודה המקצועית עצמה, קיים צורך קבוע במציאת הפרויקט הבא, ובפועל לנהל פירמה של אדם אחד. יש לקחת בחשבון גם כי פרויקטים עשויים להתקצר ואף להתבטל בהתראה קצרה מאוד. עצמאים רבים, ובעיקר קונטרקטורים, נאלצים לא פעם להתבסס על חסכונות בכדי לעבור את התקופות בין הפרויקטים. זה לא מצב אידיאלי, אך חשוב לזכור שזה חלק מכללי השוק, ויש להתכונן לכך מראש.
זו הייתה סקירה על קצה המזלג של תחום מורכב, מאתגר ולטעמי מרתק של עבודה כעצמאי, לכל מי שחולם לצאת לקריירה כזו. כמובן שישנם עוד נושאים רבים שמאמר זה לא מכסה, ולכל ענף ומקצוע יש כללים נוספים משלו, הכשרות ורגולציה שונות. חשוב ללמוד את הנושא טרם הקפיצה למים העמוקים.
