שבעים דרכים להרגיש ישראלי בבריטניה

קול הישראלים בבריטניה

"הקיור" ייכנסו להיכל התהילה של הרוקנ'רול וההופעה הקרובה שלהם באזור תהיה בדבלין – כרטיסים כאן.

(14/12/18- 13:11)

מישל אובמה מגיעה להרצות בלונדון – כרטיסים כאן.

(12/12/18- 13:14)

20% הנחה למנוי שנתי ו-10% הנחה לכרטיס כניסה לגן החיות של לונדון!

(07/12/18- 09:58)

רק £15 פאונד לתצפית ממגדל השארד בלונדון!

(07/12/18- 09:51)

עד £100 הנחה על טלוויזיות ב-Currys PC World!

(07/12/18- 09:46)

אפטרנון טי זוגי בלונדון במלון הילטון דוקלנדס – רק £29 במקום £84, כולל יין מבעבע בלי הגבלה! כדאי למהר לפני שייגמר…

(07/11/18- 13:40)

כרטיסים מוזלים להצגות ומחזות זמר בלונדון: 45% הנחה למחזמר Thriller, רק £17.50 ל-Kinky Boots ועוד הנחות שוות למופעי תיאטרון בווסט-אנד.

(30/10/18- 10:00)

ההצגה הכי מדוברת – החל מ-15 פאונד בלבד: The Inheritance

(19/10/18- 14:58)
דעות
11:00 22/04/18

שבעים דרכים להרגיש ישראלי בבריטניה

גולדנס, שקדי מרק, לצחוק על תיירים ישראלים ועוד הרבה דברים שגורמים לנו להרגיש ישראלים בלונדון ובריטניה. הרשימה המלאה!

ישראלים בלונדון. ישראלים בבריטניה

ביקשו ממני להכין טור מטורף של 70 דברים שגורמים לי להרגיש ישראלי בבריטניה. אבל מי בכלל רוצה להרגיש ישראלי פה? אם אני רוצה, אני לוקח טיסה ותוך איזה ארבע שעות אני כבר בישראל. ולמה 70? "אתה יודע, 70 שנה לישראל. זה מספר עגול", העורך אומר לי. טוב, יאללה שיהיה. הנה.

ישראלים בלונדון. ישראלים בבריטניה. כבר אין סטימצקי ושלטים אחרים בעברית. גולדרס גרין (ארכיון)

כבר אין סטימצקי ושלטים אחרים בעברית. גולדרס גרין (ארכיון)

1. גולדרס גרין א'. זה עדיין מרגיש ישראלי כשמבקרים שם, למרות שפעם היו שם יותר חנויות עם שלטים בעברית. מאז צצו שם מעדניות פולניות, מכולות ומסעדות לא קשורות ואיזה מרכז מוסלמי גדול.

2. גולדרס גרין ב'. לצחוק על הישראלים שגרים בגולדרס גרין, הנדון וכל השכונות האלה. מה, עברתם ללונדון בשביל לגור בישראל הקטנה? אבל לצחוק רק אחרי שכבר מוצאים שכונה אחרת לגור בה.

3. שקדי מרק. לסנג'ר מישהו מגולדרס שייקנה שקדי מרק כפול 10, כי אין באזור שלכם מחלקה כשרה.

4. חומוס. לקנות בסופר שתי פיתות, חומוס וסלט כרוב סגול מאיזה מותג שנשמע ישראלי. לסיים הכל בשלוש דקות ואז לקרוא בהנאה את המרכיבים עם החומרים המשמרים שעושים את הטעם. אפשר גם עמבה וסחוג באותה הזדמנות – גם ככה אף אחד לא יתקרב אליכם ביומיים הבאים.

5. ממרח שוקולד. זה מה שהילד יאכל בסנדוויץ' שלו ולא יעזור בית דין. מסורת זו מסורת! איזה שוקולד? אתם יודעים. ואתם גם בטוח יודעים שלא אומרים את השם המפורש. והחברים בבית ספר חושבים שזה בכלל מרמייט.

6. מסעדה ישראלית בלונדון. לאכול באיזו מסעדה ישראלית פלצנית שנותנת מנות קטנות ולהגיד: "טעים ויקר כמו בישראל, אבל לפחות שם מפנקים במנות נורמליות ולא מיני-טעימות של ציפורים".

7. להסתובב בקמדן טאון. יש דוכני פלאפל, שווארמה, שומעים הרבה עברית ואיזה טייקון ישראלי אחד שהחליט לקנות את הכל. בקיצור, חיקוי של תל אביב. או ההפך?

8. לעלות לסקיי גארדן. גינה בתוך בניין – וואו. מישהו בארץ החליט שזו האטרקציה הכי מעניינת לתיירים ישראלים בלונדון. יש לי כמה עציצים במרפסת עם נוף לכביש. מוזמנים!

9. אוקספורד פינת גולדנס. לצחוק על תיירים שלא מבינים שאוקספורד היא לא אוקספורד סטריט ושאין כזו שכונה גולדנס גרין.

10. סטארבאקס א'. השילוב הכחול-לבן של קפה, לפטופ ואנשים מוזרים שפתאום מתחילים לדבר איתך.

סקיי גארדן, לונדון

גינה בתוך בניין – וואו. סקיי גארדן

״לקחת רכב לאיזה כביש עם זיהום אוויר טוב כמו אדג’וור רואד״

11. סטארבאקס ב’. המתנה הכי שווה שאפשר לקנות לאחייניות היא כוס מסטארבאקס. הן לא יודעות, אבל לפני שהן נולדו, הרשת הזאת ניסתה פעם לכבוש את ישראל, אבל לא הלך לה.

12. שם בבית קפה. לסבך אותם בהזמנה ולהגיד להם את השם המלא עם איות, או להמציא אחד קשה יותר.

13. פקקים. להיות תקוע בפקק זה הכי ישראלי. לקחת רכב לאיזה כביש עם זיהום אוויר טוב כמו אדג’וור רואד, לכוון בטלפון לרדיו של גלגל”צ בשביל האווירה ולפתוח חלונות לחוויה מקסימלית.

14. אדג’וור רואד. לזלזל בתיירים ישראלים שמגיעים לאדג’וור רואד ונלחצים מכמה בורקות, נרגילות וחומוסיות.

15. ברמזור. לחטט באף כשמחכים ברמזור ולהסתכל למכוניות בצדדים לראות אם אתה מכיר מישהו. אבל הם לא מסתכלים עליך ולא מחטטים באף. ואז נזכרים איפה אנחנו.

16. פייסבוק א’. להירשם לאיזו אחת מאלף קבוצות הפייסבוק של ישראלים בבריטניה. או להקים קבוצה חדשה וטובה יותר (ברור…).

17. פייסבוק ב’. לכתוב את הדעה על כל נושא ולהתווכח עם כל מגיב כי אנחנו יודעים הכי טוב בכל דבר. ולזכור – כמה שהדעה יותר קיצונית ככה יש יותר תגובות!

18. פייסבוק ג’. לדעת מי זה מת’יו. לא יודעים? אתם לא באמת גרים בלונדון.

19. להכניס אורחים. להתקיל בריטים ולהזמין אותם הביתה בספונטניות. להראות להם מה זו הכנסת אורחים אמיתית.

סטארבאקס, לונדון

השילוב הכחול-לבן של קפה, לפטופ ואנשים מוזרים. סטארבאקס

״גם אם הם היו אדיבים, עדיין לתת להם ציון גרוע כדי שימשיכו להשתפר, הנצלנים האלה״

20. לחמם את הבית. לכוון את הבוילר תמיד על מינימום 24 מעלות. ואז לראות את האורחים הבריטים מזיעים וסובלים.

21. ג׳רמי קורבין. זה הכי ישראלי שתהיה לכם דעה על סבא’לה לייבור. אסור להיות באמצע. או לתעב ולהגיד שהוא אנטישמי, או לשאול מה רוצים מהאיש המסכן הזה?

22. ביבי. גם בבריטניה זה הכי ישראלי שתהיה לכם דעה על האיש והכיסא. אסור להיות באמצע.
או לתעב ולהגיד שהוא אשם, או לשאול מה רוצים מהאיש המסכן הזה?

23. ביביתון א’. לפתוח עיתון בריטי, למצוא עוד כתבה על ביבי ואז להגיד “נכון, צודקים” או “אנטישמים כולם”.

24. ביביתון ב’. לפתוח אתר חדשות ישראלי, למצוא עוד כתבה על ביבי ואז להגיד “נכון, צודקים” או “שמאלנים כולם”.

25. פריימרק. להיכנס לסניף של פריימרק ולקנות בלי הכרה, כי הכל זול בטירוף.

26. פאונדלנד. להיכנס לסניף של הכל בפאונד ולקנות בלי הכרה, כי הכל זול בטירוף.

27. להתחרט. אחרי הקנייה בפריימרק, פאונדלנד ושאר המקומות הזולים בלונדון לשאול: “רבאק, בשביל מה קניתי את כל השטויות האלה? אין לי אפילו מקום בארונות”.

28. להתלונן. זה פשוט כיף לשחרר ולחזור לטבע האמיתי שלך. כמו שאמרו לי פעם: “אפשר להוציא ישראלי מישראל, אבל אי אפשר להוציא את ישראל מישראלי”.

29. להתלונן על שירות. גם אם הם היו אדיבים, עדיין לתת להם ציון גרוע כדי שימשיכו להשתפר, הנצלנים האלה.

מה רוצים מהאיש המסכן הזה? ג'רמי קורבין. צילום: הפרלמנט הבריטי

מה רוצים מהאיש המסכן הזה? ג'רמי קורבין. צילום: הפרלמנט הבריטי

״“חפש את הישראלי בטיוב” זה משחק טוב שמעביר את הזמן בנסיעות״

30. למה אי אפשר היה להקים את המדינה לפני 30 שנה? הייתי כבר מסיים את הטור הזה! אה, כבר כתבתי להתלונן.

31. להשוות מחירים. מחירי טיסות, הופעות או כל דבר אחר. אבל לא סתם להשוות, להשקיע בזה כמה שעות, לקנות ואז להתעצבן אחרי שמוצאים את אותו כרטיס בדיוק ביותר זול.

32. להמיר. גם אחרי כמה שנים בבריטניה עדיין להמיר את המחיר מפאונדים לשקלים.

33. לבדוק קבלות. “כן, אני רוצה קבלה. מה אתם מנסים להסתיר רווחים? על מה חייבים אותי פה? אה, כן הזמנתי את זה באמת”.

34. להשוות בין מדינות. לדבר עם ישראלים בכל העולם: “אז בברלין טוב לך, אתה אומר”. “וואלה, הם עדיין לא מתגייסים שם?”. “טורונטו מרגישה חמימה במינוס חמש מעלות, השתכנעתי”. “טיסה של 15 שעות עם הילדים עוברת סבבה, לא?”. “כן, אצלנו בלונדון הכי טוב”.

35. לקטר. וואו, כתבתי כל כך הרבה ורק עכשיו הגעתי לחצי. זה לא להתלונן – זה נקרא לקטר. משהו אחר לגמרי.

36. לגרום לקנאה. לפגוש ישראלים באירופה – בכל חור נידח – ולראות את הקנאה שלהם בעיניים אחרי שהם שואלים: “אז מאיפה אתה בארץ?”.

37. סתם לשוטט בלונדון. כי לא משנה גם פה באיזה חור נידח אתם מסתובבים, תמיד תשמעו עברית לידכם.

38. לחפש ישראלים בטיוב. “חפש את הישראלי בטיוב” זה משחק טוב שמעביר את הזמן בנסיעות. זה הולך ככה: אוקיי, מי פה נראה לי ישראלי? אה הנה, אני מהמר על זאת עם השיער השחור המתולתל ומשקפי שמש, שקוראת ספר בעברית. ניצחתי.

39. לחפש את הקשר הישראלי. אחרי שמנצחים במשחק הראשון, מתחיל משחק אחר. “אז לא מהצבא ולא מהתיכון. אבל הפרצוף שלך מוכר לי בטוח מאיפשהו! אה רגע, אתה לא הקומיקאי הזה? אדיר משהו”.

משחק “חפש את הישראלי”. הטיוב בלונדון

משחק “חפש את הישראלי”. הטיוב בלונדון

״רק קחו טיפ ואל תירקו לי בשתייה״

40. להציץ לאנשים שמסתכלים בטלפון. זה עוד משחק מעולה לטיוב. זה הולך ככה: בוא נראה מה רשמו לך בהודעה? מה, איזו שפה זאת? מימין לשמאל? לא? הפסדתי.

41. מאיפה אתה? א’. לענות לשאלה המעצבנת הזאת “אני מישראל במקור” ולחשוב “בוא נראה אותך אומר משהו חכם על המזרח התיכון”.

42. מאיפה אתה? ב’. לענות לשאלה המעצבנת הזאת “אני מלסוטו” ולחשוב “נראה אם אתה יודע איפה זה, כי אני לא”.

43. ללבוש מעיל. קיץ, לא קיץ. תמיד יש מעיל בשלוף. ואז לא להבין איך אלה הולכים עם חולצה ומכנסיים קצרים בקור הזה.

44. שמש. טיפה שמש והלבנים האלה ישר מורידים חולצה. טוב יאללה, אני גם אראה להם את הריבועים.

45. לוגואים. לחפש עברית בשלטים ובלוגואים. “זה ממש נראה לי כמו המילה ‘יפני’”.

46. לדפוק את המערכת א’ (עצמאי). לנסוע לישראל פעמיים בשנה ולרשום את זה תחת הוצאה מוכרת. מה? אני וחברים שלי נפגשים כל פעם, שותים וזורקים רעיונות מעולים לסטארט-אפים. אז מה אם בבוקר “רחפנים בולעי יתושים” כבר לא נשמע כזה רעיון טוב. בעצם, למה לא?

47. לפתוח סטארט-אפ. לא משנה על איזו שטות. כל דבר. תגידו שפיצחתם אלגוריתם שעושה נעים בגב ורוצו למשקיעים.

48. לדפוק את המערכת ב’ (שכיר). חילוני או לא, אני גם יהודי שלוקח ימי חופשה בכל החגים היהודיים. ואני גם בריטי שחוגג את “גוד פריידיי”, “איסטר מאנדיי” ו”אללה איסטר”. ואני גם מאמין בכל הדתות: “לא יכול להגיע לפגישה, זה נופל בדיוק על ראש השנה הסינית”.

49. לתת טיפ. לא משנה אם זה מלצר, ברמן, מארחת, שוטף כוסות, מנקה… רק קחו טיפ ואל תירקו לי בשתייה.

טיפה שמש והלבנים האלה ישר מורידים חולצה. גרין פארק בלונדון

טיפה שמש והלבנים האלה ישר מורידים חולצה. גרין פארק בלונדון. צילום: Neil Howard

״איפה יש לכם מקום בגוף בשביל לאחסן את כל הפיינטים האלה?״

50. לא להזמין שולחן במסעדה. “אבל הנה, פה יש לכם מקום. זה שמור רק לעוד שעתיים ואתה לא נותן לי לשבת עכשיו? בכוח אתה רוצה להפסיד כסף?”.

51. בפאב. ללכת הביתה אחרי סיבוב השתייה הראשון. איפה יש לכם מקום בגוף בשביל לאחסן את כל הפיינטים האלה?

52. בתור. להיחרד מהתור הארוך שמתפתל כמו נחש מסביב לחנות. ותמיד לחפש אם יש תור קצר יותר שאף אחד לא יודע עליו. אבל אף פעם אין כזה.

53. כרטיס חבר. להגיד לחבר: “יש פה אחלה קפה! בוא נשתה פה. שנייה, תן לי רק לנקב על מה שקנית, והופה יש לי משקה חינם”.

54. בוא תעלה לקפה. לפגוש סתם ישראלי ברחוב, להתחיל לדבר איתו ואז להזמין אותו לקפה שחור א-לה פינג’אן.

55. אין סבלנות לכלום. נו, מתי זה כבר ייגמר? יאללה עוד 15 למנייאק.

56. שירים בבית הספר. להיחרד כשהילדים חוזרים מבית ספר ושרים שירים כמו “ליטל בייבי, ליטל ג’יזס”, “בית’לאהם”. אדוני שישמור, למה לא רשמתי אותם לבית ספר יהודי?

57. דרופ-אין / דרופ-אאוט. “מה זאת אומרת, את הולכת עכשיו? אני לא יודע מה זה דרופ-אין. קבענו פליידייט עם הילדים, אז את נשארת עם הילדה שלך ואיתי באש ובמים. שמה עין שנייה? אני קופץ רגע לסופר”.

58. מסיבות יומולדת. מה זה, רק אימהות פה? “בעלך נשאר בבית לנוח, את אומרת?”. יא אללה.

59. חברים מארצות ערב א’. לספר לכולם שיש לנו חברים מכל העולם הערבי. למרות שבמקום השם שלהם, עדיין קוראים להם “זה שברח מסוריה”, “ההיא שיש לה אבא לבנוני” ו”ההוא שערק מעיראק”.

איפה יש לכם מקום בגוף בשביל לאחסן את כל הפיינטים האלה? פאב בלונדון

איפה יש לכם מקום בגוף בשביל לאחסן את כל הפיינטים האלה? פאב בלונדון

״אתה בכלל לא נראה ישראלי. זו אמורה להיות מחמאה?!”

60. חברים מארצות ערב ב’. לרחם על הפליטים האלה שהיגרו מהמזרח התיכון. בעצם אני גם הגעתי מהמזרח התיכון.

61. מבטא א’ – שיעור בעברית. ללמד את החברים הבריטים את המילים החשובות בעברית: “וואלה” ו”יאללה”. ולצחוק על המבטא שלהם. רגע, המילים האלה בכלל בעברית? וואלה.

62. מבטא ב’ – שיעור באנגלית. לדבר עם החברים בארץ ולהשתחצן עם מילים מסובכות באנגלית עם מבטא בריטי.

63. מבטא ג’ – שיעור בצניעות. כשהחברים צוחקים שיש לכם מבטא בריטי. “אתה נשמע כמו הנסיכה הזאת, כבר שתית תה עם המלכה?”. “כן, קרעת אותי”.

64. מבטא ד’ – עוד שיעור בצניעות. לצחוק על היהודים הבריטים עם המבטא המוזר שלהם בעברית. אבל להתעלם מזה שהילדים שלכם מדברים בדיוק ככה.

65. מראה ישראלי א’. לשמוע מהבריטים שאתה נראה מאוד ישראלי. “יענו, אתם מתכוונים שאני מתנהג כמו בהמה?”.

66. מראה ישראלי ב’. לשמוע מהבריטים שאתה בכלל לא נראה ישראלי. “זו אמורה להיות מחמאה?!”.

67. טלוויזיה א’. לצפות רק בתוכניות ישראליות. כי חייבת להיות איזו שקשוקה ב”מאסטר שף”, אחרת זה לא נחשב.

68. טלוויזיה ב’. לצפות בתוכניות בריטיות עם תרגום של חירשים ולבדוק בוויקיפדיה מה הפאנץ’ ליין. “אה, הם צוחקים על קרוידון. אוקיי, הבנתי”.

69. פרגון חו”ל. לפרגן לישראלים שמצליחים כאן, כי בארץ לא יודעים לפרגן לישראלים שמצליחים בחו”ל.

70. לקרוא עלונדון. בכל זאת, זה האתר והמגזין היחידי בבריטניה. יש בו גם אחלה כתבות, במיוחד שלי, למרות שיש כל מיני חצופים שמעתיקים ומחקים אותן בלי בושה.

* רוצים לכתוב לנו עוד רעיונות לרשימה הזו או לכתבות אחרות? הגיבו למטה.

מצאתם טעות?
מיסטר בין (מר פח) בלונדון

מיסטר בין

מיסטר בין (מר פח בעברית) אוהב לכתוב על נושאים שלא כולם אוהבים להתעסק בהם. זקוקים למדריכים "מועילים" נוספים? כתבו אליו

* הטורים של מיסטר בין נכתבים בהומור וכסאטירה, ואין לייחס לנאמר בהם שום משמעות אחרת או ניסיון לפגוע.

לכתבות נוספות של מיסטר בין
תגיות : אנגליה, בריטניה, הממלכה המאוחדת, ישראלים בבריטניה, ישראלים בלונדון, לונדון, עלונדון
יכול לעניין אותך