אבישי כהן היה סוג של ילד פלא תל־אביבי, ומגיל 10 הוא כבר נגן מקצועי. כילד, כבר ניגן עם הפילהרמונית; השתתף בסצנה בסרט בתפקיד עצמו, כילד מחצצר; למד ג’אז בתלמה ילין; ניגן בתזמורות ביג בנד; וככלל בילה את רוב הזמן בשיפור הנגינה או בחזרות.
לא היה לך קצת חסך בילדות? קנאה בחברים שיכולים לצאת לשחק בעוד שאתה מתאמן?
״זה היה לי טבעי. אחי ואחותי עברו את אותה הדרך. אבל כן, לפעמים הייתה המחשבה של מה אני מפספס, כשאני הולך שלוש פעמים בשבוע לקונסרבטוריון במקום למחנה של הצופים, נגיד. אבל זה השתלם…״.
אני זוכר שראיתי אותך כנער עולה על במת הג’ם סשן של פסטיבל הג’אז בים האדום ופחות או יותר נשאר עליה כל הלילה, כדי לנגן לצד כל הענקים מחו”ל. חווייה מכוננת?
״לא ממש. תראה, זה לא כזה נדיר בגיל 16-17 לנגן מקצועית לצד גדולים. טוני וויליאמס היה בן 16 כשהוא הפך למתופף של מיילס דייויס. אבל גם צריך לזכור שעסקתי בזה באופן מקצועי מגיל מאוד צעיר. ניגנתי בתוכנית ‘לילה גוב’, הקלטתי לאלבום של ׳ביקיני׳ (חיים לרוז וקרני פוסטל), ואחר כך הגיעה פנייה משלום חנוך. אז אתה לומד להתנהל מקצועית״.
ועכשיו כשאתה אבא לילדים בגיל בו כבר נדרשת להתנהל מקצועית – זה מעלה שאלות? על תפקיד ההורה?
״בטח, לגמרי. חושב על זה כל הזמן. כמה ואם צריכים לדחוף אותם, ואיך הכי נכון לעודד ולתמוך בלי יותר מדי לחץ״.
מאמרים קשורים
אבישי השתתף באלבום המופת של אסף אמדורסקי, ״מנועים שקטים״, שלאחרונה חגג 20 במופע מיוחד בו הוא התארח. באותה תקופה, גם ניגן באלבום ״אולארצ’יק ג’אז״, שתרגם סטנדרטים לעברית והציג רף אלתור גבוה במיוחד עם נגנים צעירים, כמו אלי דג’יברי ויונתן אבישי. בהמשך, באו שיתופי פעולה מצליחים עם זמרים־יוצרים כמו קרן אן ושלומי שבן, וההתארחות ההיסטורית בהופעה של הרד הוט צ’ילי פפרס בפארק הירקון.
כשאתה בא כאורח לנגן עם אמנים שעולם הג’אז פחות קרוב אליהם, אתה מרגיש שהגישה שלך למוזיקה שונה?
״אני לא מרגיש צורך לעשות הפרדה סגנונית. זה נכון שיש לי ידע והיסטוריה שבאים מעולם הג’אז, שזה הכי חזק אצלי. אבל זה לא שאני בא על תקן החצוצרן שייתן את הנגיעה הג’אזית. אני מנגן את מה שמרגיש נכון ומתאים, לפעמים זה יכול להיות פשוט צליל אחד ארוך. אני פשוט מביא את עצמי. זה כיף, ואלו גם אמנים שאני מעריך וחוזר לנגן איתם בשמחה לאורך השנים. זו גם חברות״.
ניו־יורק, גואה וחזרה לישראל
במשך יותר מעשור אבישי כהן התגורר בניו־יורק ועשה לעצמו שם של כוכב עולה שם. הרביעייה שהקים יחד עם עומר אביטל, יונתן אבישי ודניאל פרידמן, Third World Love, הייתה אחד הדברים היותר מרעננים ואנרגטיים במוזיקת הג’אז־עולם של העשור הראשון במילניום. כשאני מעלה בחטף את ההרכב בשיחה, אבישי מבהיר: ״אלו אנשים שאני תמיד אשמח לנגן איתם. לגבי איחוד של ההרכב? הכל פתוח…״.
אחרי שהתגורר ארבע שנים בגואה שבהודו, כהן שב לאחרונה לארץ, שם חי עם משפחתו.
זהו, משתקע בארץ? לא קשה אחרי שנים ארוכות בחו”ל?
״כן, זה הזמן להשתקע. לפחות לעכשיו, לא מתחייב על העתיד. הרגיש נכון לחזור״.
בכל זאת, כאמן בינלאומי רוב העבודה שלך היא בעצם לא בארץ. אתה רוצה להיות יותר פעיל מוזיקלית בישראל?
״לא לחוץ על זה יותר מדי. זה שהקריירה שלי בחו”ל מצליחה זה מאוד מפרגן ומשמח. מצד שני, עם כל הבלגן של הקורונה עכשיו, אולי לא כדאי לבנות על נסיעות תכופות יותר מדי!״.
מזה שש שנים שאתם משמש כמנהל האמנותי של פסטיבל הג’אז הבינלאומי ירושלים…
״זה פסטיבל מקסים שאני מאוד אוהב. הוא מתרחש במוזיאון ישראל. ההופעות אינטימיות וזו חווייה מיוחדת גם כי המוזיקה והאמנות הוויזואלית נחוות זו לצד זו. לשמחתי, יש לי יד די חופשית בבחירת המופעים וזהו לא פסטיבל שמכוון להמונים, כך שהמוזיקה האיכותית היא העיקר בו, ואין צורך או עניין להפוך את זה למשהו יותר שיווקי או מסחרי״.
לאבישי יש עשרה אלבומים החתומים על שמו. הוא גם הוציא שלושה אלבומים בהרכב המשפחתי, Cohens 3, עם אחיו יובל (סקסופון) ואחותו ענת (קלרניט) – שניהם נגנים מצליחים אף הם. שלושת האלבומים האחרונים שלו יצאו בלייבל היוקרתי והנחשב ECM וזכו להצלחה ולשבחים רבים בעולם, בייחוד באירופה.
טיפה מפתיע ש־ECM הוא הלייבל שלך עכשיו. זה לא קצת הגביל אותך להיצמד למחוזות הג’אז האירופיים־אווירתיים ופחות לסווינג?
״אני חושב שזה לייבל מאוד מגוון מוזיקלית, אחרי הכל. מאנפרד אייכר, המפיק, מאוד תומך במה שאני עושה, בא להופעות ומפרגן. גם בהקלטות. זה לא שאני נצמד למה שמצפים מאלבום של ECM״.
האלבומים האחרונים יותר מופנמים וליריים.
״הקשבת לסינגל החדש? אנחנו מקבלים פידבקים מדהימים… יצא משהו אחר״.
אבישי מדבר על ״ביג וישס״ (Big Vicious) – הרכב שהוא מנהיג שנים רבות ורק עכשיו משיק אלבום.
״זה הרכב שהתחלתי בניו יורק לפני למעלה מעשור. זה בעצם ניסיון לעשות משהו שהוא לא סווינג־אוריינטלי, אלא יותר בועט. זה התחיל מטסטוסטרון, רוק ואנרגיה. עברו בהרכב נגנים גדולים, מישל אנדגיוצ’לו ניגנה בס, גיטריסט שהצטרף אחר כך ל’רוטס’ ניגן איתנו. בסוף זה התגלגל להרכב של שני מתופפים, שני גיטריסטים וחצוצרה. בשנתיים האחרונות זה יותר התגבש. עברנו תהליך שהוביל להקלטות – חיפוש אחר יופי״.
נראה שמאנפרד סומך עליך…
״כנראה…״.
* אבישי כהן צפוי להופיע ב־4 ביולי 2020 עם ההרכב ״ביג וישס״ בפסטיבל ״לאב סופּרים״.
הכתבה הזו פורסמה במגזין המודפס של עלונדון. הורידו כאן את הגיליון הדיגיטלי >>> https://alondon.net/new-site/מגזין-עלונדון-המהדורה-הדיגיטלית/
