לפי סקר שערך השנה מכון הג’וינט, נמצא שקיים נתק בין ישראלים שהיגרו לאירופה והקהילות היהודיות המקומיות. אולי זו הסיבה מדוע כ־7,000 מהגרים ישראלים שבים לארץ מדי שנה, כשמבריטניה כ־500 משפחות. בתווך הזה, של חזרה ארצה וחיבור לקהילה בחו”ל, פועל “הבית הישראלי״.
“’הבית הישראלי’ הוא הגוף הרשמי מטעם מדינת ישראל ומשרד העלייה והקליטה, שמטפל בסוגיית החזרה לישראל ונמצא בקשר עם הישראלים בעודם בחו”ל”, מספרת שובל מרידך, מנהלת “הבית הישראלי” בלונדון. “בניגוד למה שחושבים, לעיתים החזרה לישראל אחרי מספר שנים עשויה להיות יותר קשה מחוויית העלייה. אנחנו כאן כדי ליידע, לעזור ולרכך את הנחיתה”.
“חשוב לדעת שקיימות הטבות המגיעות לתושבים חוזרים”, מדגישה שובל. “החזרה לארץ היא תהליך מורכב המלווה בלא מעט חששות, לצד ההתרגשות וההתלהבות. משרד העלייה והקליטה רואה בכך משימה חשובה, ולשם כך, מוביל המשרד כבר שנים רבות מהלכי תמיכה וסיוע, במסגרתם מוענקות לתושבים חוזרים זכויות והטבות בתחומים רבים. אך מעבר לייעוץ והליווי בעת החזרה, אנחנו כאן גם כדי לשמור על קשר עם ישראלים שחיים בחו״ל ולתת (למי שמחפש את זה) תחושה של בית. תחושה שמישהו רואה ומבין אותם. אנחנו אחד הגופים היחידים שמכוון אך ורק לישראלים בחו”ל ואנו עורכים פעילויות בשוטף לקהל הישראלי”.
לרבים יש עוד סנטימנטים לישראל
שובל מתגוררת בלונדון כמעט שנה והגיעה לכאן במסגרת תפקידה ב”בית הישראלי”. זו אינה השליחות הראשונה שלה. לפני כמה שנים היא עבדה עם הקהילה הישראלית והיהודית בדרום קליפורניה במסגרת “הסוכנות היהודית”. אך בשנים האחרונות עבדה במגזר הפרטי כמנהלת שיווק ופיתוח עסקי. “זה נשמע קלישאתי, אבל תמיד התחברתי לעבודה קהילתית”, אומרת שובל. “חיפשתי משהו שארגיש שיש לו משמעות וחשיבות. ומיום ליום, אני מתאהבת בתפקיד ובקהילה יותר ויותר”.
מאמרים קשורים
מדוע הקהילה הישראלית זקוקה ל”בית הישראלי”? חשוב בעינייך לשמור על זיקה לישראל?
“לדעתי האישית, חשובה כמובן הזיקה לישראל. זה המקום שגדלנו בו ואני מניחה שגם אם יש ביקורת, לרבים יש עוד סנטימנטים ואהבה גדולה לישראל. יחד עם זאת, בשום שלב בדרך אנחנו לא כאן כדי להטיף לכך. אנחנו כאן כדי לתת את השירות הזה למי שבוחר ולמי שזה חשוב לו. אנחנו כמובן נשמח אם יותר ישראלים יחליטו לחזור. אבל בפעילויות שלנו אין ניסיון ממשי לדחוף אנשים לחזרה, אנחנו מתווכים את הנושא מאוד בעדינות וברגישות מתבקשת”.
רוב המהגרים הישראלים מחפשים עדיין קשר לישראל?
״הניסיון מראה שכן. אני כמובן מדברת בהכללה, אבל הישראלים מחפשים את הקרבה זה של זה וחשוב להם לשמר את הישראליות שלהם ושל ילדיהם. זה לאו דווקא דבר שמאפיין רק ישראלים; אנשים מרגישים בנוח עם מי שדומה להם. ‘הבית הישראלי’ הוא עוד כלי בדרך שיכול לסייע בארגון המפגשים. אבל הישראלים ימצאו את הדרך להיפגש וליזום מפגשים גם באופן עצמאי”.
מה מיוחד בלונדון בהשוואה לבתים האחרים בעולם?
“יש כיום 13 ‘בתים ישראליים’ ברחבי העולם. בעיקרון, כל ‘בית ישראלי’ מתנהל בהתאם לאוכלוסייה הישראלית המקומית. האוכלוסייה פה מורכבת מישראלים שחיים פה כמה עשורים, ועם זאת, יש כל הזמן תנועה של צעירים שמגיעים לרילוקיישן או ללימודים ונשארים פה לתקופה קצובה. מה שמייחד את לונדון זה שיש בה שפע, בדומה לניו יורק. היא מרכז תרבותי ויש בה המון ארגונים – יהודיים ואחרים. יש המון דברים אטרקטיביים לעשות, והפעילות שלנו צריכה להיות מספיק מעניינת כדי למשוך אנשים. עניין נוסף הוא שלונדון, מעצם קירבתה הפיזית לישראל, מאפשרת להרבה אנשים להחזיק בזהות הישראלית והבריטית במקביל, והמעבר או הדיאלוג בין ישראל לאנגליה הוא יחסית קל”.
איזה אירועים ארגן הבית הישראלי בשנים האחרונות?
“בד”כ אנחנו עובדים בשותפויות עם ארגונים נוספים בקהילה. אבל אני חושבת שאחד האירועים הכי בולטים שלנו הוא מסיבת יום העצמאות שאנחנו מקיימים בשותפות עם ה־JW3 ו’הסוכנות היהודית’. אנחנו גם שותפים לאירועי יום הזיכרון של השגרירות, אירועים והרצאות בעברית לקהל הבוגר יותר, סדנאות ‘מבשלים בעברית’, חנוכה בבית השגריר, קורס יזמות עסקית, מסיבות חגים קהילתיות בדרום לונדון ועוד. אנחנו דואגים כמעט בכל חג להפיק חוברות עבודה בעברית לילדים ושולחים באהבה לכל מי שנרשם לקבל את החוברות עד הבית. זה הזדמנות נהדרת לילדים בעיקר להתחבר לישראל ולעבוד על העברית שלהם”.
תדמית הישראלים בחו״ל במגמת שיפור
איך “הבית הישראלי” מתקשר עם הקהילה בלונדון?
“הפעילות שלנו היא הרבה פעמים עם שותפים והרבה מהאירועים הם איחוד כוחות. כמו כן, חשוב לי להזכיר שהפעילות שלנו מתקיימת בסיוע אנשים מהקהילה שמתנדבים לסייע. אם זה לפתוח את ביתם למפגשים, להציע רעיונות ובכללי להיות מעורבים ולדחוף אותנו לקיים פעילות. אפשר לעקוב אחרי ‘הבית הישראלי’ ברשתות החברתיות ואפשר גם לכתוב לי אימייל אישי עם הצעות לפעילויות, שיתופי פעולה ובכל שאלה שקשורה לחזרה לארץ”.
מדוע המדינה משקיעה משאבים בישראלים בחו״ל?
“אני חושבת שנעשתה כברת דרך באופן שבו המדינה רואה ישראלים בחו”ל, ולטובה. מאחורי הקלעים התנהלו ויכוחים במשרדי הממשלה אם שווה להשקיע מאמץ ומשאבים בקהילה הישראלית הגדולה, אולם במשך הזמן גברה ההכרה שהמאמץ שווה. התחילו לראות בהם כמי שעשויים להביא, למשל, עסקים לישראל, כמי שיכולים לסייע לחיזוק מעמדה של ישראל בחו”ל ובעולם, וגם כפוטנציאל לחזרה הביתה. זה כבר לא מגיע מהמקום המביש הזה של ‘יורד’, אלא הבנה שהעולם גלובלי. החיים מובילים אותנו לכל מיני מקומות וזה לא בהכרח אומר שישראלים בחו”ל לא מרגישים ישראלים. צריך להבין את זה ו’לחבק’ אותם”.
כמה מהאירועים הקרובים של “הבית הישראלי”: “מבשלים בעברית” לעונת החגים בשותפות ״ההסתדרות הציונית״; הרצאה של צופית גרנט “דלתות מסתובבות” בשותפות עם צמח הפקות ו־JW3; והרמת כוסית לשנה האזרחית החדשה בבית השגריר.
* מעוניינים להשתתף בפעילויות אלה ואחרות? התעדכנו בניוזלטר החודשי וצרו קשר:
israelihouse@london.mfa.gov.il
www.facebook.com/israelihouselondon
