יצחק זוננשיין הגיע ללונדון לפני מעט יותר משלוש שנים עם ניסיון רב בתחומים מגוונים. תפקידיו הקודמים כללו את ניהול מרכז ההסברה, ניהול מחלקת התרבות והבידור וחטיבת התוכניות בטלוויזיה הישראלית, מנהל משלחת האירוויזיון, בימוי והפקה ועוד. הניסיון הניהולי שלו בתחומי התרבות והבידור, עם כמה נגיעות בפוליטיקה, הפך אותו למועמד המתאים ביותר להקמת נציגות של ההסתדרות הציונית העולמית בבריטניה ובשלוש השנים האחרונות הוא משלב פעילות ציונית עם התשוקה והמומחיות שלו בתחומי התרבות והבידור הישראלים כדי להגביר את הזיקה לארץ בקרב יהודי בריטניה ולעודד עלייה.
העיתונאי יגאל רביד הוא ידיד ותיק וקולגה לשעבר עוד מימי הערוץ הראשון של רשות השידור.
זמן לסיכומים. שמח לחזור?
“אני שמח לחזור אבל לא מרגיש מיצוי כי בסך הכל רק התחלנו בעשייה שלנו פה, הקמנו דבר מדהים”.
אני מבין שעד הגעתך לבריטניה לא הייתה שם נוכחות של ההסתדרות הציונית באופן רשמי.
״פעילות והתארגנות ציונית הייתה פה עוד מימיו של הרצל, הלורד בלפור וגופים יהודים וציונים שונים היו כאן לאורך השנים אבל ריכוז כל הפעילויות התרבותיות, החינוכיות והחברתיות של הגופים השונים לנציגות אחת קרם עור וגידים לראשונה כשהקמנו את הנציגות של ההסתדרות הציונית פה באופן רשמי לפני כשלוש שנים. והתוצאות מדהימות. בשלוש השנים האחרונות הצלחנו לארגן מאות פעילויות עבור יהודי בריטניה והישראלים הרבים שחיים כאן. הקמנו עשרות אולפנים ברחבי הממלכה, הבאנו לכאן מורים-שליחים, הפקנו הופעות נהדרות, הרצאות, סדנאות, אירועי ציון לזכרם של אישים ואירועים ציוניים חשובים וכמובן ימים משמעותיים כמו יום הזיכרון, יום השואה ויום העצמאות.״
ומה השתנה כשהתחיל עידן הקורונה?
״כשהמגיפה פרצה מהר מאד הפכנו את הפעילות לאונליין. למעשה הייתי מחלוצי חולי הקורונה בבריטניה. חליתי בשלב מאד מוקדם שבו עוד החזירו את השליחים מרחבי העולם לארץ אבל כיוון שכבר הייתי חולה לא יכולתי לעזוב והתוצאה הייתה שבעצם, בגלל או בזכות הסיטואציה הזו התחלנו, שותפי לעשייה דימה מבזוס ואני, לארגן אירועים מקוונים בשלב מוקדם מאד. אז בזכות העובדה שנציג ההסתדרות הציונית חלה בקורונה הפכנו מהר מאד למרכז התרבותי הקהילתי הראשי של הפעילות היהודית בבריטניה״, הוא מחייך.
האני מאמין שלנו
רשימת האמנים שזוננשיין היה אחראי להבאתם לבריטניה מרשימה ומגוונת והיא כוללת בין השאר את דנה אינטרנשיונל, רמי קליינשטיין, אחינועם ניני, שי אברמסון, עינת שרוף, עידן רייכל, אהוד בנאי, הדג נחש, יהורם גאון ועוד רבים אחרים. בין המרצים הרבים היו מרים פרץ, גיל חובב, הדר גלרון, גיל טרוי ומאות מדענים, אנשי רפואה, מדע, היסטוריה ועוד.
כאיש תרבות וחובב אמנות מושבע, שידר זוננשיין פינה שבועית בגלי צה”ל בה תיאר למאזיניו את עולם התרבות הבריטי. שלוש וחצי שנים של התוכנית “מה יהיה עם יואב גינאי” בה הובאו סיפורים מאחורי הקלעים, ראיונות עם יוצרים כאלטון ג’ון, סטיבן שוורץ ושחקני הווסט אנד ועד אמנות פלסטית, מוזיקה וטבע ברחבי הממלכה.
הופעות ישראליות מלוות לעתים בהפגנות נגד ישראל שגורמות לאווירה לא נעימה. איך התמודדתם עם הגל האנטי ישראלי במפלגת הלייבור בראשותו של ג׳רמי קורבין ובמוסדות האקדמיים ועם פעילויות ה-BDS למשל, שנועדו להפריע לאירועי התרבות הישראלים?
״במקרים של ההפגנות האנטי ישראליות יכולת ממש לראות איך הארגונים השונים שאנחנו עובדים איתם מתפקדים ביעילות ביחד. תקשורת יעילה שיצרנו בין הארגונים גרמה לכך שאנשים הגיעו במהירות לתמוך באירועים שלוו בהפגנות אנטי-ישראליות ובקהל שהגיע אליהן וכתוצאה מהפגנות הנגד שלנו נצפתה אפילו ירידה במספר ההפגנות הללו. בד בבד אנחנו מארגנים גם פעילויות הסברתיות כך שגם בנושא הזה יש מסגרת הוליסטית, שזה ה׳אני מאמין׳ שלנו.”
לאחרונה יזם זוננשיין הפגנת תמיכה בישראל שהתקיימה במרכז לונדון בעיצומו של מבצע “שומר החומות”. בימים בהם נערכו הפגנות ענק נגד ישראל, שיירות שנאה ותופעות אנטישמיות ברחובות, נענו רבים ליוזמת הצ”ע וזרמו באלפיהם לרחובות קנסינגטון להביע סולידריות לישראל ומחאה נגד האנטישמיות בממלכה הבריטית.
אנשים רבים אינם בקיאים בהבדלים שבין הארגונים שזוננשיין מזכיר במהלך השיחה כמו ההסתדרות הציונית, הפדרציה הציונית והסוכנות היהודית. על אף שהארגונים הללו עובדים יחד, התפקידים שלהם מוגדרים ונפרדים זה מזה. עוד מימי הקונגרס הציוני הראשון הפדרציה הציונית הייתה למעשה הזרוע הפוליטית והביצועית של ההסתדרות הציונית וכיום מארגנת, בין השאר, את פעילויות הסטודנטים בקמפוסים. ההסתדרות הציונית הוא הגוף שמעודד עלייה בעוד שהעזרה הפרקטית לאלה המתכוננים לעלות לארץ ניתנת על ידי הסוכנות היהודית. התפרצות הקורונה, מסתבר, הקפיצה את אחוזי ההרשמה לעלייה במאות אחוזים.
ספר קצת על המעורבות או התמיכה של ההסתדרות הציונית עם הישראלים בבריטניה.
״בקונגרס הציוני האחרון הוקמה לראשונה מחלקה לישראלים בחו״ל. כמובן שברוב המקרים הפעילויות שלנו מתאימות לשתי הקהילות, הבריטית והישראלית, אבל מצאנו שלפעמים עדיף להריץ שני אירועים נפרדים ומקבילים. יום הזיכרון, למשל, חשוב ומשמעותי לשתי הקהילות אבל מצאנו שהמסרים של יום הזיכרון בעברית עבור הישראלים ובאנגלית עבור הקהל היהודי-בריטי עובדים במקרה הזה טוב יותר”.
מה אתה מחשיב כהישג הגדול ביותר שלך בתפקיד?
״היה לנו חשוב לצאת עם הפעילויות שלנו מלונדון ולהגיע לקהילות בכל רחבי הממלכה וכך הצלחנו לארגן פעילויות והקמת מסגרות עבור קהילות בלידס, מנצ׳סטר, ברמינגהם, ברייטון, אוקספורד, לסקוטלנד ואפילו עד דבלין הגענו. הפרופיל הגבוה של האירועים משך את ראשי הקהילה והמדינה: לתערוכת 120 לציונות הגיעה ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, לפסטיבלי לימוד בברמינגהם והסרטים בלונדון הגיעו ראשי הקהילות ועוד רבים .אחד האירועים הראשונים וגם המכוננים ביותר שלנו היה כשציינו מאה שנה להולדת חיים הרצוג, לימים נשיא מדינת ישראל, שהיה במקור מאירלנד.״
אלה היו אירועים שהתפרשו על שבוע שלם במקומות שונים, ובין היתר התארחנו על ידי נשיא אירלנד. כל נשיאי הקהילות היהודיות בבריטניה הגיעו לאירוע וכמובן יצחק הרצוג, נשיא המדינה. בתוך שנה הבאנו לדבלין זוג מורים שליחים, הקמנו שם אולפני עברית, הפקנו אירועים ויצרנו שם סוג של גאוות יחידה בקרב הקהילה היהודית המקומית. אופי האירוע הזה נתן מבחינתי את הטון והכיוון לפעילויות עתידיות בהמשך הדרך ליצור מסגרות רחבות היקף בכל מקום.״
יפה. יש תובנות ותכניות להמשך?
“העיקרון המנחה שלנו הוא שיתוף פעולה בין ארגונים ומינוף הפעילויות השונות לעידוד עלייה. עידוד העלייה שלנו, אגב, הוא לא להגיד לאנשים ‘קומו ולכו מכאן’ אלא לגרום להם להבין שישראל היא חלק מהווייתם גם אם הם לא גרים שם או מתכוונים לעבור לשם בעתיד הקרוב. מבחינתי, מופע של עידן רייכל הוא עידוד עלייה; הרצאה על חומוס גם היא עידוד עלייה; שיעורי האולפן ושיחה שבה דנה אינטרנשיונל מספרת על הפטריוטיזם הציוני שלה- כל אלה הם עידוד עלייה והרעיון הוא להראות ליהדות בריטניה, שנטועה פה חזק, שכולנו חלק מאותה משפחה ומאותה חבורה.”
זוננשיין מסכם את שהותו בבריטניה אבל היו סמוכים ובטוחים שהוא ימשיך בעשייה. הוא מבטיח לידידו הוותיק שהם ימשיכו להתראות באירועים שונים בארץ ובעולם. הקפה קצת קר אבל יצחק ויגאל מרימים שני ספלים ומשיקים ׳לחיים׳ וירטואלי.
