יריד היין של לונדון הוא אחד האירועים הבינלאומיים המובילים והחשובים בעולם הקונוסרים המציג מבחר של יינות בוטיק מרחבי העולם. לראשונה יששתף ביריד דוכן של יקבים ישראלים המיובאים לבריטניה על יד חברת Drumstick Wines and Spirits, יבואנית מזון ויין ותיקה המתמחה ביינות משובחים מישראל.
משה קליין, בן 34, נשוי פלוס שתיים, מתגורר בלונדון מזה חמש שנים ועובד בתחום היין.
קליין, במקור מירושלים, נולד וגדל בבית חרדי מהזרם החסידי, ובישראל עבד כשמונה שנים בחברת יזמות ונדל”ן. הוא מעיד על עצמו שהוא אוהב מוזיקה, מתופף, חובב ספרים מושבע ומעריץ את מאיר שלו ז”ל. חלם להיות טייס – חלום שכנראה לא יקרה, ובינתיים שותה יין בכדי להסיח את דעתו מהחלום.
אז קודם כל אני מבין שזו הפעם הראשונה שיקבים ישראליים ישתתפו ביריד היין של לונדון נכון? איך זה קרה?
“אכן. עד היום לא הייתה השתתפות של יקבים ישראלים בתערוכת היין הבינלאומית בלונדון. עד עכשיו. זה התחיל בזה שלפני כשנתיים הבנו שבעוד ששוק היין בבריטניה הוא מוקד משיכה לכל אזורי היין בעולם, אין מדינה בעולם שיש בה תעשיית יין ושאינה מייצאת את תוצרתה בהצלחה לאי הבריטי, ככל שזה נוגע ליין ישראלי הסיפור שונה. אמנם, ישנו יבוא נרחב ומכובד מאוד של יינות ישראליים לבריטניה (בעיקר ללונדון ומקצתם למנצ’סטר), אבל רובו המוחלט של היבוא מיועד ומשווק בשוק הכשר בלבד. לפני שנה ביקרנו בתערוכת היין הבינלאומית בלונדון, ה London Wine Fair, וקיבלנו החלטה אסטרטגית לנסות להטמיע את היין הישראלי בשווקים הכלליים בבריטניה. בין אם מדובר בחנויות יין, ברי יין, מסעדות, מלונות ומועדני יין ייעודיים. כחלק מאותה החלטה, הבנו שההזדמנות לחשיפה צריכה לעבור ביריד מקצועי וכך יצא שלפני מספר חודשים יצרנו קשר עם מארגני היריד והם מצידם שמחו מאוד שבפעם הראשונה תתקיים תצוגת יין ישראלי בתערוכה”.
האם לדעתך יש שוק ליינות ישראלים כשרים שאינו יהודי-מסורתי?
“זו שאלת מיליון הדולר. המחשבה הייתה שאם יינות מגיאורגיה, יוון וצ’ילה יכולים להצליח בשוק האנגלי, אין סיבה שיינות ישראליים לא יצליחו באותה מידה. תעשיית היין הישראלית בעשורים האחרונים מתקדמת בצעדי ענק ובתוך עשור היין הישראלי הצליח להשתפר ולהגיע למצוינות ברמה כזו שבמדינות אחרות היו נדרשים עשורים בכדי להשיג את אותה תוצאה. לפני שלושים שנה רוב היינות התעשייתיים בישראל היו יינות קידוש או יינות שולחן גרועים למדי, והיום אפילו היקבים הגדולים בישראל מצליחים להביא תוצאות טובות – אפילו טובות מאוד, גם כשמדובר ביינות הזולים שלהם.
שני המהפכות שקרו בעולם היין הישראלי – מהפכת האיכות ומהפכת יקבי הבוטיק, הביאה לכך שהיין הישראלי עומד בשורה אחת עם יינות נחשבים מאוד מהעולם, וכל מי שטועם אותם מתפעל מהרמה הגבוהה של עשיית היין. אז כן, אני סבור שעם שיווק נכון ועם מתן דגש על איכות היין, יש מקום ליינות הישראליים בשווקים הגלובליים, בפרט בבריטניה. מניסיוני המועט האנגלים מאוד פתוחים לטעימת יינות חדשים, ולכן יינות מאזורי יין נידחים עושים כאן חיל. פשוט יש מי שנותן להם הזדמנות. היינות מלבנון מצליחים כאן מאוד, כמו גם יינות מרומניה ומלטביה שניתן למצוא אותם במסעדות נחשבות, ברים ומועדני יין. אם יין מלבנון – אזור יין שחולק את אותו אקלים ואדמה עם היין הגלילי יכול להצליח כאן, אני בטוח שיין איכותי מהגליל יכול גם הוא להצליח”.
אני אגב חושב שיינות ישראלים הם מעולים אבל למה אתה חושב שהם לא מצליחים עדיין בעולם?
“יש לכך שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא המחיר. לייצר יין בישראל זה עניין יקר. גם לכך יש כל מיני סיבות, את חלקן אני לא מכיר, אבל לא כאן המקום להעמיק בזה. כתוצאה מכך, היין הישראלי – גם אם הפשוט ביותר שמיוצר ביקב מסחרי גדול – יהיה יקר מאוד בהשוואה ליין מאותה רמה שמגיע ממדינה אחרת.
אם יין שולחן ממוצע וטעים מדרום אפריקה יעלה בחנות בין 6-8 פאונד לבקבוק, היין הישראלי ברמה המקבילה יעלה כמעט כפול ולעתים אף יותר. וכשזה המצב, קשה מאוד להתחרות עם היין שמגיע משאר העולם.
הסיבה השנייה היא שיווק. הגיאורגים, הגרמנים והארגנטינאים לדוגמה משקיעים רבות בשיווק היין מתוצרתם בעולם. ויש לכך תוצאות. אין אנגלי ששותה יין ולא יצא לו לטעום מלבק ארגנטינאי או ריזלינג גרמני.
אפילו מדינות שאין להן תעשיית יין מוכחת ומסורתית כמו הודו ויפן משקיעות מאמצים בשיווק התוצרת במדינות יעד רלוונטיות כמו בריטניה. כך קורה שבתערוכה בינלאומית אתה תמצא תצוגה מרשימה ומפוארת של יין מהודו, גם אם אף אחד לא מכיר ולו יין אחד שנחשב ליין איכותי (לא שאין כזה). היין הישראלי לעומת זאת, זוכה להתעלמות מוחלטת מהגופים הממשלתיים הרלוונטיים כמו מכון היצוא או משרד החוץ, ולא מתבצע כמעט שום מאמץ לשווק את היין הישראלי בחו”ל לקהלים שאינם שומרי כשרות. זאת בהשוואה לקידום אגרסיבי של תעשיית הנשק, הסייבר והטכנולוגיה הישראלית, שחלקה אגב מייצר לנו בעיקר בושות בעולם. תערוכות יין ברחבי העולם לא זוכות לשום התייחסות מצד המדינה ומוסדותיה שאמורים להיות אמונים על כך, וכשזה כבר קורה מדובר ביזמויות מקומיות של יקבים ספציפיים או של יבואנים ספציפיים, כמו במקרה שלנו”.
חוץ מיינות ישראלים אתם (דרמסטיק) גם מייבאים יינות אחרים?
“חברת Drumstick זו חברה משפחתית שהוקמה לפני חמישה עשורים למטרת יבוא מזון כשר לבריטניה. מאז החברה התרחבה מאוד, ולפני כשני עשורים החברה החלה לשים דגש על יבוא יינות. בהתחלה היו אלו יינות קידוש ומיץ ענבים של יקבי אפרת (טפרברג כיום), ובעשור האחרון החברה מפתחת בעקביות את תחום היין ומתרחבת ליבוא של יינות איכות כשרים מכל העולם, בדגש על ישראל כמובן. יש לנו בקטלוג יינות מצרפת ואיטליה, ספרד ופורטוגל, ואפילו יקב בוטיק מעולה מניו זילנד. מישראל אנו היבואנים של היקבים טפרברג, טורא, כישור, גוש עציון, טברנקל, פינטו ויינות יעקב אוריה. בנוסף אנו מייבאים גם ליקרים ואלכוהול מסוגים שונים, כמו הליקרים של לביא, את משקה המסיבות הישראלי – טובי 60, ואפילו תזקיקים כמו סליבוביץ’ ממזרח אירופה, עראק מארה”ב וקוקטיילים מוכנים מהולנד”.
האם אתם עובדים גם עם מסעדות או ברים שאינם כשרים?
בוודאי. בשנתיים האחרונות אנו עושים מאמצים גדולים למכור יינות ישראליים למסעדות וברים בשוק הכללי. מטבע הדברים מדובר במשימה לא פשוטה כי אנו מתמודדים עם מחירים גבוהים להחריד בהשוואה למתחרים שלנו ועם יין שאין לו שום יחסי ציבור, כך שמעטים האנשים שמכירים אותו. בחצי השנה האחרונה התחלנו למכור יינות מישראל לרשת ברים לונדונית שמתמחה ביינות מהעולם, כמו גם למספר קטן של חנויות יין יוקרתיות בעיר ואפילו למסעדה אחת שתתחיל להגיש יינות מישראל בתפריט החדש שלה.
זו עבודת נמלים איטית ומייגעת להצליח לשכנע את בעלי החנויות והמסעדות לקנות את היין הישראלי, אבל אנו בטוחים שככל שהיין ישראלי יהפוך לנפוץ יותר, השכנוע יהיה קל יותר. זה כבר לא יהיה יין שאף אחד לא שמע עליו. והאיכות כמובן תדבר בעד עצמה.
נכנס יין יצא סוד
שאלה אישית: אתה גדלת כילד חסידי בירושלים. איך הגעת להיות יבואן יין בלונדון?
“שאלה מעניינת. בפעם הראשונה ששתיתי יין הייתי נער בן 15 בסעודת פורים משפחתית אצל אחותי שהייתה נשואה טרייה והתגוררה בירושלים. בעלה – שאותו אני מחבב מאוד – שכנע אותי לטעום יין אדום יבש כלשהו, נדמה לי של יקב כרמל. והתלהבתי. כנראה יותר מהקטע של לשתות יין שמישהו אמר לי שהוא איכותי מאשר מהטעם עצמו שהיה זר לי לחלוטין. עד אותו זמן שתיתי מידי פעם יינות קינוח מבעבעים ומזעזעים במסגרת סעודות השבת המשפחתיות. שלוש שנים מאוחר יותר, חבר של אבי הביא לו כמשלוח מנות בקבוק קברנה סוביניון של יקבי רמת הגולן מבציר 98′. שתיתי והתאהבתי. מאז, בכל פעם שהייתה לי הזדמנות – ולא היו הרבה כאלה- השתדלתי לשתות יין איכותי ומהפכת יקבי הבוטיק תפסה אותי בדיוק בזמן והתחלתי לחקור בעצמי את העולם המופלא הזה. לא שהבנתי משהו. גם אם הקפדתי לשתות יינות שנחשבו לטובים, אף פעם לא באמת הבנתי מה אני שותה ומה יש ביין הזה שאין ביין אחר.
לפני כשבע שנים התחתנתי, ויחד החלטנו אשתי ואני שהגיע הזמן לעבור ללונדון. העובדה שיש לה אזרחות בריטית הועילה כמובן לעניין ולפני קצת יותר מחמש שנים הגענו ללונדון. יום אחד פגשתי במקרה ישראלי אחר שמתגורר כאן שסיפר לי שהוא עובד בחברת יבוא כאיש מכירות יין. התחלנו לדבר על יין ואחרי זמן קצר הוא פנה אליי עם הצעה שאעזור לו בקידום מכירות בחנויות. ככה התחלתי לפני ארבע שנים, ולאט לאט התקדמתי בחברה עד שהפכתי לאיש מכירות בעצמי ובסופו של דבר למתאם תחום היין בחברה – תפקיד שאני מבצע במקביל למכירות. אם לומר בכנות, רק אז התחלתי באמת להבין מה זה יין. ואני עדיין לא מבין כלום”.
מה התוכניות לעתיד?
“אם יתברר שהמאמצים השתלמו והצלחנו להטמיע את היין הישראלי במידה מספקת, התכנית לעתיד תהיה להפריד לחלוטין את שיווק היין הישראלי ממחלקת היין הכשר ולהתמקד בכך באופן בלעדי. הרעיון הוא להביא לכך שאנשי מקצוע מהתחום יכירו ויבינו את היין הישראלי וידעו לשווק את זה כמו כל יין מכובד אחר מהעולם. ועד שזה יקרה, אנו רוצים להמשיך ולהתמקצע, להיות בכל מקום שבו אנו עשויים למצוא התעניינות מקהלים חדשים ליינות מישראל ולגרום לכך שזוג שמגיע למסעדה בקנזינגטון או בפדינגטון לא יהסס לבחור יין ישראלי מהתפריט כי הוא ידע שהוא מקבל מוצר טוב ואיכותי”.
יריד היין של לונדון יתקיים באולימפיה – המרסמית’, בימים שני עד רביעי 15-17 במאי 2023.
- אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על יין בלונדון:
https://alondon.net/new-site/חנויות-היין-הכשר-הטובות-בלונדון/
