איגי פופ

איגי דיין הוא איש אשכולות: מצד אחד מתופף להקת משינה, מצד שני סופר ועכשיו כבר מוציא אלבום סולו רביעי במספר. ב"חמדת אבות" חוזר דיין אל קלאסיקות של הזמר העברי ובראיון מיוחד הוא מסביר לכתב המוזיקה שלנו יאיר כץ איך כל זה קרה

באלבומו החדש, 'חמדת אבות', איגי דיין מבצע עיבודים אישיים, אינטימיים ומרטיטים לשבעה שירים וקטע אינסטרומנטלי אחד, כולם מפנתיאון הזמר העברי הקלאסי. אז איך הגיע מתופף משינה האגדי אל הרגע המעניין והלא-צפוי הזה בקריירה שלו ואיך הוא מתחבר לעברית האלתרמנית של פעם ב-2023  ?תפסנו אותו לשיחה קרובה על שפה, הגשה, אותנטיות וכוונה.

מה הביא אותך לפרוייקט הזה של ביצועים מחודשים לשירים ארצישראליים מוכרים ואהובים?

"סיפור די מצחיק, וכאילו מקרי. טל טרייביש, השותף שלי ליצירה שעבד איתי על 'תבואות הרוח', חיפש מקרופון חדש לאולפן, ורצה שאני אבדוק את המקרופון. שרתי עם הגיטרה שני שירים באנגלית, של קט סטיבנס ונדמה לי שגם ג'וני קאש…טל ביקש לשמוע איך יהיה הסאונד של המקרופון אם אשיר בעברית. 'תשיר משהו ישן, רוסי כזה', הוא זרק לי. בספונטניות התחלתי לנגן את 'אמא אדמה'. נתקעתי שם על איזה אקורד אבל הוא כבר הקליט. כשהוא חזר אליי, אחרי כמה ימים ואחרי שהמקרופון המדובר כבר נרכש הוא אמר שהקשיב לשיר בלופ ושהיה בביצוע שלי משהו אחר, שכאילו בא ממסורת הפולק והבליט בשיר משהו שלא היה שם במקור. כך שהרעיון, המניע, בעצם היה של טל, ומשם התחלנו לגלגל את זה".

מוזיקה בלונדון - איגי דיין - עטיפת האלבום החדש חמדת אבות

עטיפת האלבום

שירים עבריים זה משהו שהיה משמעותי עבורך כילד?

"ממש לא. אני ואחיי היינו מחוברים הרבה יותר לרוק הלועזי של הסבנטיז. דיפ פרפל, שוקינג בלו, לד זפלין, אלה הדברים שאהבנו כנערים. השירים העבריים מן הסתם התנגנו ברקע בבית, ברדיו. הם כן נגעו בי באיזשהו מקום בעבר, אבל אז לא נתתי לזה הרבה תשומת לב. את המלים לא הכרתי, ואת המנגינה רק בכללי. לא ממש התעמקתי בזה".

מה אתה יכול לספר על תהליך העבודה הספציפי על האלבום?

"מאז העבודה על 'תבואות הרוח' מצאתי את עצמי בצורה יותר מדוייקת. הרעיון של להקליט אותי מנגן לייב בגיטרה עם המקרופון ביחד ובלי אוזניות בכלל בא בניגוד גמור לגישה הקודמת שלי להקלטות, לעבודה עם משינה באולפן או עם נגנים אחרים שאיתם עבדתי. זה דורש הרבה דיוק. העבודה על 'חמדת אבות' ארכה כשנה וחצי עד שהגענו לביצועים שאתה שומע בגרסה הסופית".

הגרסאות שלך לשירים האלה הן לא בדיוק גרסאות כיסוי קלאסיות. ההרגשה היא שאתה בא אליהם בגישה מאוד אישית. לחלקם אתה גם קצת משנה את הלחן, את האופן בו המלים מוגשות, בהשוואה לביצועים המקוריים. כלומר, אין כאן ממש חרדת קודש כלפי המקור.

"תראה, פשוט לבצע את השירים בצורה שהם כבר מוכרים בה נראה לי חסר טעם. מי אני שאתחרה, במרכאות, עם מבצעים גדולים כמו אריק אינשטיין וחוה אלברשטיין. מצד שני, לבוא עם גרוב אחר, נניח לבצע משהו בסגנון רגאיי, הרי זו רק המעטפת החיצונית אז מה בעצם עשינו…אתה מבין? כדי לבצע את החומרים האלו נדרשתי למצוא את הדרך האישית שלי אל השיר. למצוא איזו דלת משלי. כלומר, חרדת קודש לא כלפי השיר או הביצוע המקורי, אלא כלפי הכוונה. אני אסביר: בסגנון שפעם שירים בוצעו בו היתה איזו סמכות. היה משורר, או פזמונאי, מלחין, ומבצע. המנגינה היתה מעין מסוע עליו המלים מתחלפות מבלי ממש להשפיע. היה איזה פער. אני רציתי לנהל איזה פינג-פונג בין הרשויות. להאיר, לפרום ולפצח את המשמעות של המלים".

עלונדון אצלכם במייל ובדואר
הרשמו עכשיו

ובאמת, מעניין ומעורר התפעלות האופן בו אתה משחק ומשנה את המלים והמנגינות המאוד מוכרות והופך אותן לקרובות יותר, מספר אותן בדרכך. יש שינויי סולם, פה ושם אתה מחסיר מילה או הברה, מסדר אותן טיפה אחרת.

"יצאתי ממש למסע עם עצמי ועם השירים האלה. לגלות אותם. חיפשתי את הנתיב שלי אל השירים, ואז הגיע שלב בו אתה מוצא את נקודת המוצא – מוצא איך זה מתחיל ואז עובר שורה שורה עד שאתה מבין איך אתה מתחבר אליה, איך נכון לך לשיר אותה. כל שורה קצת אחרת. למצוא את המנגינה כרעיון – גם אם היא קבועה וחוזרת, איך אני יכול להגיש את זה בדרך יותר מזוקקת, לרדת הכי עמוק. למצוא את תפקידי הגיטרה, אופן השירה, הנקודות הרתמיות בהן האירועים פוגשים אחד את השני. זו הצטברות פרטים בלתי נסבלת…אחרי גיבוש כל הפרטים בהטמעה איטית מגיע שלב בו אתה פשוט רוצה לזרוק את עצמך אל הביצוע".

ישנם מקומות ספציפיים בשירים מסויימים שמתרחקים יותר מהמקור. כך למשל המלודיה של 'פרח הלילך',  שמקבל אצלך ביצוע כמעט אפי, לשיר שבמקור היה יותר קטן. ב'רוח סתיו' השמטת בית שלם, ובשיר הפותח, 'פגישה לאין קץ' אתה משנה סולם ונמנע משינוי הקצב בפזמון.

"זה בא מאותו המקום של למצוא ראייה משל עצמי איך המנגינה מתיישבת על הטקסט. לא רציתי לקבל אישור מהמבצעים המקוריים. ברור שיישמח אותי אם מתי כספי יאהב את הביצוע שלי ל'ברית עולם', אבל לא לשם כיוונתי. ב'פגישה לאין קץ' נעמי שמר עוברת למקצב ואלס עליז כזה שהטקסט של אלתרמן, בעיניי, לא באמת דורש או מצדיק. כל פעם כשהגעתי לקטע הזה בשיר זה פשוט לא התיישב לי. היתה בי איזו הסתייגות. ברגע שויתרתי על הואלס זה השתרר וזרם לי נכון. אותו דבר קרה עם הבית המושמט ב'רוח סתיו', שזו הפעם היחידה שבאמת הרשיתי לעצמי לשנות את המלים".

האזנה לאלבומי קאברים לשירים מוכרים, אפשר לתת כדוגמה אלבומים די אינטימיים באופיים, כמו 'שירים מהבית' של יהודית ויעקב רביץ או אפילו במידה מסויימת את סדרת האלבומים שהפיק ריק רובין לג'וני קאש,  כרוכה לרוב בסוג של נוסטלגיה מתוקה, לחזור אל משהו מוכר ונעים. במקרה שלך המפגש עם השיר הישן, המוכר, מרגיש הרבה יותר פתוח, לפעמים אפילו טיפה מבלבל כי אתה לא נאמן למקור אלא מתייחס אליו אחרת. איך אתה חושב שהאלבום יתקבל בהקשר הזה? 

"אלו אלבומים שכבודם במקומם וממש אין לי בעיה איתם. יש בהחלט עימות בין מה שמוטמע בראשם של אחרים לבין השינויים שביצעתי. יש אנשים שיחוו את זה אולי קשה. אני לא חזרתי אל הקלטות המקור ברגע שיצאתי לדרך. וזה הגיע למצב שטל אומר שהוא כבר לא יכול לשמוע את המקור…אני יודע שיש כבר תגובות מאוד חזקות לאלבום, גם ל'תבואות הרוח' היו, אבל אז לא כל כך ידעתי לאן זה יילך מבחינת להנגיש את זה לאנשים, איך להופיע עם האלבום. בכלל, הרגשתי די לא שייך – אם זה בספרות או במוסיקה, חיפשתי – ועדיין אני מחפש את הקהל שלי וגם את מי שאני. וחשבתי, אולי אחפש לא בהווה אלא בדברים שהשפיעו עליי כילד, כשלא הבנתי. זו מין תלישות – חייב להבין למה זה שייך, נצר של מה אני, למה הכתיבה שלי שייכת. האלבום הזה עבורי הוא חיפוש כזה שנכנס לעברית, שכל הזמן הופכת ליותר ויותר חשובה בחיים שלי ובלתי ניתנת להחלפה".

ועוד בעניין העברית- ב-2019 פרסמת רומן שזכה לשבחים, 'חוה'. יש עוד ספר בקנה?

"בדיוק סיימתי לכתוב את הרומן השני שלי. הוא יהיה שונה מ'חוה', קצת פחות מפוזר או פרוע עלילתית ויותר קאמרי אולי, אבל עדיין אחר, אני מקווה. יש בהחלט התעניינות אבל זה ייקח עוד קצת זמן עד שהוא יראה אור".

אתה מתכוון להופיע בעקבות 'חמדת אבות'?

"כן, יהיה ערב השקה באולם צוקר בהיכל התרבות בתל אביב, ב- 11 למאי, ושבו אבצע ארבעה שירים, ויוקרן גם סרט קצר של יואב קליינמן על העבודה על האלבום. אני מקווה בהמשך להעלות ערב יותר מלא, לבצע את האלבום וגם כמה שירים מ'תבואות הרוח'. אני גם מבין שיש צורך לעבוד על הגשה בין השירים כך שבעצם יהיה חיבור על הבמה בין שני העולמות בהם אני חי, הספרותי והמוזיקלי. עלה גם הרעיון להופיע עם האלבום ברחבי העולם, לנגן לקהילות יהודיות בארצות הברית, אנגליה ואירופה. לספר לאלו שלא חיים כאן. עוד בעבודה על האלבום חשבנו שאולי הקהל שיגיב על זה יותר חזק הוא דווקא כזה שלא מכאן, מישראל – כזה עם געגוע לישראל מסויימת. אנחנו בקשר עם הסוכנות היהודית לגבי ערב כזה".

ומילה אחרונה לגבי פורמט ההקלטה הנדיר שבו השתמשתם – הדי.אס.די

"הדי.אס.די הוא פורמט הקלטה שטל חיפש כדי להעלות רמה כמקליט ולי כמבצע. זה פורמט חדש – צורת הקלטה דיגיטלית ברזולוציה מאוד גבוהה שמשפרת מאוד את איכות הצליל. אי אפשר לערוך קובץ כזה אלא מקליטים בתוכנה מסויימת. יש פלטפורמות ספציפיות וחנויות אינטרנטיות שמוכרות אלבומים שהוקלטו במיוחד בתוכנה כזו, ויש ביקוש. חברה הולנדית בשם 'נייטיב די.אס.די' התעניינה, אב ובן יהודים שמוכרים מוסיקה שהקו המקשר שלה הוא איכות ההקלטה ומה שהם מגדירים מוסיקה יפה. הם אהבו מה שהשמענו להם וכך יצא ש'חמדת אבות' קיבל אווירה של תו איכות חו"לי גבוה ואפילו היינו בין עשרת רבי המכר של הלייבל".


  • אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על מוזיקה בבריטניה של יאיר כץ, על אלבומי מוזיקה שווים:

עוד להיט

 

יאיר כץ - כתב המוזיקה של עלונדון

יאיר כץ הוא תרפיסט במוזיקה, מוזיקאי ומבקר. נולד וגדל בישראל, חי בניו-זילנד בין השנים 2004 – 2018, והשתתף בלמעלה מ-20 אלבומים כנגן תופים, כלי הקשה וזמר. כיום מתגורר בהייסטינגס שבאנגליה.
<span style="text-decoration: underline;"><strong><a href="https://hastingsmusictherapy.co.uk/">hastingsmusictherapy.co.uk</a></strong></span>

למאמרים נוספים מאת יאיר כץ
תגיות:
איגי דיין
איגי דיין לונדון
אלבום חדש של איגי דיין
אלבום מוזיקה 2023
אלבומי מוזיקה שווים
אנגליה
ביקורת מוזיקה
בריטניה
המלצה על מוזיקה חדשה באנגליה
המלצות מוזיקה באנגליה
המלצות מוזיקה בבריטניה
הממלכה המאוחדת
הקהילה הישראלית בלונדון
חמדת אבות
ישראלים באנגליה
ישראלים בבריטניה
ישראלים בלונדון
לונדון
מה לעשות בלונדון
מוזיקה אנגליה
מוזיקה באנגליה
מוזיקה בלונדון
מוזיקה בריטניה
מוזיקה חדשה באנגליה
מוזיקה חדשה בבריטניה
מוזיקה חדשה בלונדון
מוזיקה לונדון
ראיון עם איגי דיין

כתבות נוספות של יאיר כץ

קרא עוד