“משוגע בייבי”, אלבום הסולו הראשון של זמרת הג’אז הבריטית-יהודיה אמה סמית, החברה גם בהרכב הפופ המצליח “האחיות פופיני” (The Puppini sisters) זכה לחצי מליון השמעות סטרימינג בשבוע הראשון ליציאתו, שיר מתוכו היה לשיר הג’אז של החודש ברדיו בי.בי.בי והמבקרים נלחמים ביניהם מי ישבח אותו יותר. סמית קיבלה גם מספר פרסים ושלל כיבודים עם יציאתו והיא מועמדת עכשיו לפרס הג’אז הפרלמנטרי (הפרס החשוב ביותר בתחום הג’אז בבריטניה המוענק על ידי הפרלמנט הבריטי) בקטגוריית הווקאליסטית של השנה. מדובר בהישג כמעט חסר תקדים לאלבום ג’אז פופי שיצא כולו בהוצאה פרטית ומוקדש, רובו ככולו, למוזיקה יהודית-אמריקאית, מיצירות קלאסיות של אירווינג ברלין והאחים גרשווין ועד ברברה סטרייסנד. חמשים ושמונה הדקות של “משוגע בייבי” הן חגיגה של שורשיה היהודיים של אמה סמית (31) עצמה, הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינה אישית שכן לרוב הדברים הם מקשה אחת ואינם נפרדים. סיפור חייה של סמית עובר כחוט השני בשירים שכתבה או בחרה לבצע ויכול היה לשמש בסיס לסרט פיצ’ר הוליוודי או לפחות סדרה בנטפליקס שכן היא גילתה את יהדותה בגיל מבוגר ומאז החלה במסע שנמשך עד היום והגיע לשיאו ב”משוגע בייבי”. הספקנו לתפוס את אמה סמית לשיחה בקפה של רוני’ס במזוול היל, רגע לפני ערב ההופעה שלה במועדון הג’אז המיתולוגי רוני סקטו ביום רביעי ה- 21 לספטמבר שם תשיר את כל האלבום מתחילתו ועד סופו.
קודם כל רציתי להגיד לך שערב ההשקה של “משוגע בייבי”, אלבום הסולו החדש שלך, היה מקסים. מאיפה בא לך הרעיון ליצור אלבום שכולו מחווה למלחינים היהודים-אמריקאיים הגדולים?
״הו, תודה רבה. שמחה שנהנית ושאתה אוהב את האלבום. מאז שגיליתי שאני יהודיה, בשנות הנעורים שלי, התחלתי מסע גם אישי וגם מוזיקלי של לחשוף את היהדות שלי לעצמי ולעולם. הרבה פעמים אני מרגישה שיהדות אמריקה ובריטניה עוד יותר, מאד נחבאות אל הכלים. אנשים שינו את שמם כדי להשתלב בחברה ולהדחיק את היהדות שלהם. הרבה מהמלחינים האמריקאיים הגדולים, אלו שכתבו את רוב השירים שנחשבים למה שנקרא ״ספר השירים האמריקאי הגדול״, רובם ככולם, חוץ מקול פורטר, היו יהודים. קח את אירה וג׳ורג׳ גרשווין שנולדו ישראל ויעקב גרשוביץ, או רוג׳רס ולונץ ורוג׳רס והמרשטיין ועוד ועוד שהיו כולם בנים למהגרים יהודים ממזרח אירופה שנמלטו לארה״ב ושם גם המציאו את עצמם מחדש וגם בעצם המציאו את המוזיקה הפופולארית האמריקאית. כזמרת ג׳אז, לא עניין אותי לעשות ג׳אז מתוחכם ואינטלקטואלי אלא לחזור לשורשים הפופיים של הג׳אז היהודי-אמריקאי ולחשוף את הקשר הרציף בין המוזיקה שהאחים גרשווין יצרו ואיך זה משפיע על כל מה שקורה מאז במוזיקה הפופולארית כי מבחנתי גם אריינה גרנדה מושפעת מזה ומי לא?״
אז בואי נחזור רגע לעניין הזה שבעצם גילית את יהדותך רק בגיל מבוגר. איך זה קרה?
״גדלתי בעיר קטנה ליד לונדון והילדים תמיד הציקו לי שיש לי ׳אף יהודי׳ או שיש לי ״ג׳ופרו״ (תספורת אפרו יהודית. אב״כ) וכאלה מין. יום אחד כל כך סבלתי מבריונות אנטישמית שחזרתי הביתה ושאלתי את אבא שלי למה הילדים קוראים לי יהודיה מלוכלכת ובכלל, מזה זה יהודי? לא ידעתי בכלל. אבא שלי אדם מאד רוחני והוא תמיד בחיפוש. הוא היה ביוגה, בודהיזם ולבסוף נעשה נוצרי אוונגליסטי. אז הופעתי מאד שבאותו יום כששאלתי אותו את זה הוא אמר ׳אל תזכירי אף פעם את המילה הזו בבית׳״.
את המילה ׳יהודי׳? למה?
״כן, יהודי. כי אז הוא סיפר לי שאמא שלי, שנולדה להורים יהודיים- שם הנעורים של סבתא שלי היה כהן ולסבא שלי קראו טיש- שעזבו את האיסט אנד, איפה שכל היהודים חיו פעם בלונדון, ועברו לעיירה קטנה באסקס. אמא שלי הייתה היהודיה היחידה שם וסבלה מאנטישמיות נוראית. לא רק מילולית. גם זרקו עליה אבנים והרביצו לה וכאלה מין. אז היא פשוט הדחיקה לגמרי את היהדות שלה ובאיזשהו אופן עד היום היא לא ממש מוכנה להודות ביהדות שלה. אני החלטתי לעשות את ההיפך הגמור ולהיות יהודיה גאה בכל תחום בחיי, במוזיקה ובחיים האישיים. אני מאד גאה ביהדות שלי, אני עונדת תמיד תליון של מגן דוד או חנוכיה, יש לי קעקוע של מגן דוד, אני לומדת עברית, אני הולכת לבית כנסת ואני חולמת לעשות עלייה עם בן הזוג שלי- שגם הוא יהודי כמובן – ומקווה להביא ילדים ולגדל אותם באופן הכי יהודי שאפשר. אני גם מאד אוהבת את ישראל והכי ציונית ומאמינה בזכותה להתקיים ולהלחם על קיומה כי אין לנו מקום אחר״.
וואו. מדהים. אז ספרי לי קצת על דרכך המוזיקלית.
״כאמור, סבלתי מאד בבית הספר מבריונות ואנטישמיות והחלטתי ללכת ללמוד מוזיקה. התקבלתי לקולג׳ למוזיקה בבושי, שאמנם מתמחה במוזיקה קלאסית ואין לו ממש מגמת ג׳אז אבל הם נתנו לי מלגה ושם יכולתי להיות מי שאני באמת. אחר כך השלמתי את לימודי במיוזיק רויאל אקדמי איפה שיש מגמת ג׳אז שהיא אמנם קטנה אבל איכותית מאד. להבדיל מאמנים אחרים שקודם כל מוציאים אלבום ואז עושים דברים שונים אני עשיתי מסע הפוך. ב 2012 הצטרפתי לפופיני סיסטרס (עוד מעט אנחנו יוצאות למסע הופעות חדש) ואני מופיעה קבוע עם הרוני סקוטס אול סטארס. על אף שאני חתומה בחברת תקליטים גדולה את האלבום החלטתי להוציא לגמרי לבד ואני בעצם עושה בה הכל והוא באמת המשוגע בייבי שלי. בשביל אלבום ג׳אז בהוצאה עצמית הגעתי איתו להישגים מדהימים. חצי מליון השמעות סטרימניג רק בשבוע הראשון, שיר הג׳אז של החודש ברדיו בי.בי.סי ועוד שלל פרסים וכיבודים שלא האמנתי בכלל שיקרו ואת כל זה נחגוג בהופעה במועדון הג׳אז המיתולוגי רוני סקוט ב 21 לספטמבר, בהופעה שבה אשיר את כל שירי האלבום מההתחלה ועד הסוף. כולכם מוזמנים״.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
אז חוץ מלעשות ילדים ולעלות לישראל, מה התוכניות לעתיד?
״אני גם מאד רוצה להופיע עם שירי האלבום הזה בישראל. זה מתבקש. אולי בפסטיבל הג׳אז בים האדום. חוצמזה הפרויקט הבא יהיה ביג בנד. תמיד חלמתי על ביג בנד משלי״.
אמה סמית תחגוג את אלבומה, ‘משוגע בייבי’, בהופעה מיוחדת במועדון הג’אז רוני סקוט בסוהו
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על מוזיקה בלונדון:
https://alondon.net/new-site/הופעה-של-אבישי-כהן-בפסטיבל-גאז-באנגליה/
