ספרי על עצמך: אני נשואה ואמא טרייה. עברתי ללונדון לפני שלוש שנים וחצי לאחר שהתקבלתי ללימודי תואר שני באוצרות וביקורת אמנות באוניברסיטת סנטרל סיינט מרטינס. היום אני מנהלת תוכן ואירועים בעמותת הידידים הבריטית של מוזיאוני האמנות בישראל (BFAMI), ומתגוררת בבלסייז פארק.

איך עלה הרעיון לכתיבת השירים? לאחר שסיימתי את הלימודים, התחלתי לעבוד כמנהלת דיגיטל במשרד יחסי ציבור המתמחה בעיצוב. כבר מהשבוע השני הבנתי שמעניין לא יהיה לי שם. זה היה משרד הזוי. לא הייתה לי עבודה ועדיין הייתי מחויבת להגיע למשרד ב?9:00, לעזוב ב?18:00 ולהיות צמודה לשולחן העבודה שלי כל היום. זה היה משרד נטול עבודה עם מניירות של מינימום גולדמן?סאקס. היה לי מאוד משעמם ועם זאת הייתה בי כמיהה וגעגוע לתרבות העבודה של מקומות שעבדתי בהם בעבר. כן, אפילו בישראל. אז בעודי יושבת מול המסך ועושה את עצמי עובדת, התחלתי לקבץ את סיפורי היומיום המשמימים של שגרת העבודה לשירים קצרים שביטאו את התסכול שלי, במחווה ישירה לשירים המפורסמים של יהודה אטלס. כתבתי אותם באייפון ושלחתי לכמה חברים. עם הזמן התחלתי לפרסם אותם בפייסבוק והם צברו קהל מעריצים אדוק. עזבתי את המשרד ההוא ויצאתי לדרך עצמאית והכתיבה נותרה חלק ממני. אחרי שהתחלתי לעבוד ב?BFAMI, גיליתי שאני בהיריון והשירים קיבלו עוד זווית של אישה שבוחנת את האיזון בין חיי משפחה לקריירה.

למה דווקא יהודה אטלס? משום שהשירים שלו מוכרים, אהובים ונצחיים, מה שהביא לכך שהמון אנשים התחברו לא רק לתוכן של השירים שלי, אלא גם לקשר אל השירים המקוריים. כמו רבים אחרים, גם אני גדלתי על “והילד הזה הוא אני” ובתור ילדה כל כך אהבתי את האמת שבהם: אמת שמסופרת מעיניים של ילד שלא רוצה שיבלבלו לו את המוח עם מסרים חינוכיים, אלא מדבר על מחשבות ורגשות תכלס. אני אדם שמאוד אוהב לעבוד, וכשהגעתי למצב שבו אני סובלת במקום העבודה, רציתי לדבר על הדברים הקטנים שמרכיבים את השגרה: מנהלים גרועים שמתלוננים על חוסר פרודוקטיביות אבל מכתבים את כל המחלקה, לקוחות שמתחמקים מתשלום, יחסי עובד-מעביד וגם דברים קטנים כמו הדרך אל מקום העבודה, הסמארטפון שתמיד פתוח שם לרגעי בריחה, הפסקות הצהריים והשאלה התמידית: “יש למישהו שוקולד?”.

איך הגיב יהודה אטלס? בפרגון מרגש. הוא אהב את השירים, אבל ביקש לערוך אותם ולעבוד עליהם. בחרנו עשרה שירים ועבדנו עליהם יחד בטלפון. הוא עבר איתי מילה מילה, תיקן חריזות, הציע הצעות, התעכב על דברים שהיו לא ברורים בעיניו. באחד השירים אני משתמשת בסלנג ואומרת: “הרמתי לעצמי”. הוא לא הבין מה זה ואמר לי שזו לא עברית. הסברתי לו שזה סלנג וכל תיקון של זה יוציא את הרוח מהשיר. הוא הבין והסכים איתי. אגב, אטלס ממש התנגד לכותרת “והעבד הזה הוא אני”, כי לטענתו עבודה במשרד אינה עבדות. נכנסתי איתו לדיון מעניין על מושג העבדות המודרנית. בסופו של דבר הוא השתכנע. היה לי הכבוד הגדול שסופר, משורר ועורך כמו אטלס עבד על חומרים שלי.

את חוששת שמישהו מהמשרד יקרא את השירים? לא באמת. את השירים קראו גם קולגות וגם מעסיקים שלי לשעבר…. כל מי שיש לו חוש הומור בריא יודע ליהנות מהם. המטרה לא הייתה להתבכיין, אלא להאיר על תופעות אוניברסליות שמתרחשות בכל מיני צורות בשגרת העבודה המודרנית.

בפייסבוק אנשים נוהגים להוציא קיטור באיומים ובקללות עסיסיות. היית מציעה להם לפנות לשירה? לא. הייתי ממליצה להם לעבור להומור, אבל כל עוד הוא לא בא על חשבון מישהו אחר. אני סולדת מניבולי פה, מאיומים ומהתבכיינויות. יש לכם משהו להגיד? תמצאו את המסר העיקרי, כי כל היתר מתיש.

השירים האלה יכולים לעבוד גם באנגלית? כן ולא. יהודה אטלס יש רק אחד והוא אומן מילים בעברית. אומנם יש גרסה אמריקאית ל”והילד הזה הוא אני”, אבל אי אפשר להשוות כי יש עניין של מטען תרבותי ושפת אם, וחלק מההנאה של הקורא בשירים שלי נשענת על היכרות עם שיריו של אטלס. הדבר הכי כיפי שאומרים לי הוא: “אנחנו מקריאים בערב את השירים של יהודה אטלס לילדים שלנו ובבוקר קוראים את השירים שלך כשאנחנו במשרד”. כשכתבתי את השירים הראשונים, היו לי בראש גם רפרנסים באנגלית, כמו הקומיקס “דילברט” או הסדרה The Office, אבל הרעיון היה להיצמד לרוח האטלסית, עם רפרנסים ברורים למשקלים וחריזות שלו ולשורות מחץ שיהדהדו לשירי “הילד הזה הוא אני”.

ארבעה שירים מהעמוד “והעבד הזה הוא אני // גילי יובל

א?מ??א ל?מ??ד?ה א?יך? ל?ל?ח?ץ א?ת ה?י??ד

ו?לו?מ?ר ?ב??ק?ר טו?ב? ב??כ??נ?יס?ה ל?מ??ש??ר?ד

ל?ד?ב??ר ב??ת?ק??יפו?ת א?ך? ל?ש??מ?ר ע?ל נ?ימו?ס

ל?ה?ק?פ??יד ש??ב?ע?ת?י?ם ע?ל כ??ל ט?עו?ת ד??פו?ס

א?ב??א ל?מ??ד ש??ל??א ח?ש?ו?ב מ?ה,

ל?פ?נ?י ש??חו?ת?מ?ים – מ?ב?ק??ש??ים מ?ק?ד??מ?ה

א?ם מ?יש??הו? ה?י?ה רו?א?ה

א?יך? א?נ?י מ?ת?ל?ב??ש??ת כ??ש??א?נ?י עו?ב?ד?ת מ?ה?ב??י?ת ל?ב?ד,

הו?א ב??ח?י??ים ל?א ה?י?ה מ?ס?כ??ים

ל?ח?ל?ק א?ת??י מ?ש??ר?ד

ל?פ?ע?מ?ים א?נ?י או?ה?ב?ת ל?ח?ש??ב

מ?ה י?ג??ידו? ע?ל?י כ??ש??א?ע?ז?ב

ב??ט?ח י?אמ?רו? ?ז?את ה?י?ת?ה נ?ש??מ?ה?

ו?א?פ?ל?ו?: ?ב??א?מ?ת ב??חו?ר?ה ח?כ?מ?ה?,

ו?יס?פ??רו? כ??מ??ה מ?צ?ח?יק?ה ו?מ?ק?צו?ע?ית ה?י?ית?י

ו?י?ש??כ??חו? ל?י א?ת כ??ל ה?פ??ע?מ?ים ש??ט??ע?ית?י.

ו?י?ג??ידו? ?א?ח?ת כ??מו?ה? ל?א מו?צ?א?ים ב??כ?ל מ?קו?ם?

ו?א?יך? נ?ס?ת??ד??ר ב??ל?ע?ד?יה? פ??ת?או?ם?.

ו?א?נ?י א?ס?ת??כ??ל ב??מ?ב??ט מ?ח?נ?יף,

ו?או?מ?ר ?נו ב??א?מ?ת, ל?כ?ל א?ח?ד י?ש? ת??ח?ל?יף?.

ו?ב?ש??ק?ט ב??ש??ק?ט, כ??ש??א?יש? ל?א י?ש??מ?ע,

א?ק?ו??ה ש??ת??בו?א ב??מ?קו?מ?י מ?יש??ה?י ס?תו?מ?ה.

א?נ?ש??ים ז?ר?ים

ש??א?נ?י ב??כ?ל?ל ל?א מ?כ??יר

ש??מ??ב?ק??ש??ים ש??א?בו?א ל?ק?ר?את?ם ב??מ??ח?יר

ה?י?ית?י רו?צ?ה ש??י??ד??עו? כ??ל??ם

ז?ה

א?פ?ל?ו?

ל?א

כ?ו?ל?ל

מ?ע?”מ

* כתובת העמוד בפייסבוק: www.facebook.com/VeHaEved

מצאתם טעות?