ויזת משפחה לבריטניה: להגיש מתוך הממלכה או מחוצה לה?

האם אפשר להגיש בקשה להישאר בממלכה כשהמבקש נמצא פה כתייר או כשוהה בלתי חוקי? יש כללים ויש גם חריגים. כל התשובות המלאות בפנים

את הטור הזה החלטתי לכתוב בעקבות ויכוח שהתנהל באחת מקבוצות הפייסבוק שבהן אני חברה. הכותבת הכריזה שכולם אמרו לה שלא ניתן להגיש בקשה לוויזת משפחה (בן/בת זוג של אזרח בריטי) מתוך הממלכה כשהיא על ויזת תייר, והיא אכן קיבלה. בסוף הפוסט, הכותבת ציינה שיש לה ארבעה ילדים קטינים בממלכה. וזה משנה את כל המשוואה.

אז האם אפשר להגיש בקשה להישאר בממלכה כשהמבקש נמצא פה כתייר או כשוהה בלתי חוקי? התשובה הכללית היא: לא! לא ניתן לשנות סטטוס מתוך הממלכה כשהמבקר שוהה בממלכה ללא אשרת שהייה ארוכת טווח. אבל לכל כלל יש חריגים.

אז מתי אפשר לבקש בקשה להאריך שהות בעודך על ויזת תייר או שוהה בלתי חוקי?

1. בקשת הגנה, פליטות (asylum). בקשת פליטות צריכה להיות מוגשת בהזדמנות הראשונה כשהסכנה למבקש מתבררת. הבקשה יכולה להתבצע עם ההגעה לממלכה והפגישה הראשונה עם משטרת הגבולות בשדה למשל או במעבר הימי. יש מקרים שהסכנה מתבררת מאוחר יותר. למשל, המבקשת נמצאת בממלכה בביקור ובזמן הזה היא מקבלת מידע שבני המשפחה מבקשים לפגוע בה בשל פגיעה, לכאורה, בכבוד המשפחה. אז בקשת ההגנה תתבצע כשהיא בממלכה על ויזת תייר.

2. בקשה שהיא מחוץ לחוקי ההגירה וקשורה בזכויות אדם (Application outside the immigration Rules). זוהי בקשה שהיא בשל סיבה שלא מפורטת בחוק אבל נדרשת התייחסות. למשל, בעת ביקור, אדם נפצע ונדרש לטיפול רפואי דחוף ובן משפחה צריך להישאר איתו, ילד שההורה שלו נכנס לכלא בזמן הביקור והילד צריך להישאר פה עם בן משפחה, או הורה מבוגר שהגיע לביקור בממלכה ובן המשפחה שם לב להידרדרות במצבו ומבקש להשאיר אותו בממלכה כי אין טיפול רפואי ראוי במדינת המוצא.

3. ויזת בן משפחה שממלאת אחרי דרישות ה-EX.1 (ונקרא Appendix FM). וזה קשור לויכוח שציינתי לעיל: בן זוג מבקר (או שוהה בלתי חוקי) את בן זוגו הבריטי בממלכה ומחליט להגיש בקשה לוויזת משפחה בלי הצורך לחזור למדינה המוצא ולהגיש משם, או ילד שנולד לשוהים בלתי חוקיים והגיע לגיל 7. התשובה היא; הבקשה כנראה לא תתקבל, אלא אם כן המבקש יעמוד בדרישות ה EX.1 שהן: האם ניתן לקיים חיי משפחה במדינה המוצא? או במילים יותר פשוטות: האם סביר לבקש מהזוג וילדיהם לעזוב למדינת המוצא והאם זה יפגע בזכותם לחיי משפחה?

ילד קטין:

a)
(i) the applicant has a genuine and subsisting parental relationship with a child who-
(aa) is under the age of 18 years, or was under the age of 18 years when the applicant was first granted leave on the basis that this paragraph applied;
(bb) is in the UK;
(cc) is a British Citizen or has lived in the UK continuously for at least the 7 years immediately preceding the date of application ;and
(ii) taking into account their best interests as a primary consideration, it would not be reasonable to expect the child to leave the UK;

עלונדון אצלכם במייל ובדואר
הרשמו עכשיו

נקודת המוצא היא שילד בריטי צריך לחיות בממלכה (כך נקבע בתקדימים בבית משפט גבוה) ולכן, לא יבקשו מילד בריטי לעזוב למדינה אחרת. התוצאה: אם הילד הבריטי פה, סביר להניח שגם ההורה יורשה להישאר והבקשה תאושר. בנוסף, ילד שגדל עד גיל 7 בממלכה, לא סביר לגרש אותו ולכן הוריו יכולים לבקש אשרת שהייה. אבל זה לא מספיק. צריך להראות גם את המעורבות היומיומית של ההורה בחיי הילד, מגורים משותפים, או ביקורים קבועים במקרה שהילד גר עם ההורה האחר, צריך להראות קשר כן עם הילד.

בן זוג:

כאן כבר צריך להגיש הוכחות שמראות על קושי רציני לקיים חיי משפחה, אם בכלל, במדינת המוצא. ההגדרה מופיעה גם היא בחוק:

(b) the applicant has a genuine and subsisting relationship with a partner who is in the UK and is a British Citizen, settled in the UK… and there are insurmountable obstacles to family life with that partner continuing outside

“insurmountable obstacles” means the very significant difficulties which would be faced by the applicant or their partner in continuing their family life together outside the UK

למשל, זוג חד מיני שלא יוכל לחיות חיים פתוחים במדינת המוצא של המבקש, מדינת המוצא של המבקש לא מקבלת זרים או לא מאפשרת להם זכויות בסיסיות כמו הזכות לעבוד, להתחתן עם בן המקום או גישה לשירותי המדינה.

במקרים כאלו, צריך להגיש הוכחות סובייקטיביות של מערכת יחסים אמיתית ואובייקטיביות לגבי ארץ המוצא.

חשוב לציין, שבכל אחת מהקטגוריות הללו, אם תינתן אשרה היא תינתן במסלול ה-10 שנים לתושבות קבע. כשלמבקש יש אשרת שהייה, הוא יכול להגיש בקשה נוספת ולהיכנס למסלול ה-5 שנים, אבל ייאלץ לשלם את כל האגרות מחדש. בנוסף, במקרים רבים אין יכולת לשלם ל״פריוריטי סרוויס״ וזמן ההמתנה להחלטה הוא ארוך (שישה חודשים ומעלה) שבמהלכו אסור לצאת מהממלכה.

אז אחזור להתחלה. אני תמיד ממליצה ללקוחות שלי ששוהים פה על ויזת תייר או שוהים בלתי חוקיים, שמבקשים ויזת משפחה מתוך הממלכה, אם אפשר לצאת ולהגיש מחוץ למדינה – זה מומלץ! (כדאי גם לציין ששהייה בלתי חוקית אינה כשלעצמה עילה לסירוב במקרה של ויזת משפחה). לגבי שאר הקטגוריות, בדרך כלל זה לא רלוונטי וחייבים להגיש מתוך הממלכה.

אולי תרצו לקרוא עוד כתבה על ויזה לבריטניה:

מה השתנה?

אפרת שמש אידלסון – סוליסיטור, מתמחה בהגירה לממלכה, Branch Austin McCormick LLP.
es@branchaustinmccormick.com

למאמרים נוספים מאת אפרת‭ ‬שמש‭ ‬אידלסון
תגיות:
ֿ
אפרת שמש
אפרת שמש אידלסון
אשרת שהייה באנגליה
אשרת שהייה בבריטניה
אשרת שהייה בלונדון
אשרת שהייה לאנגליה
אשרת שהייה לבריטניה
אשרת שהייה ללונדון
הגירה לאנגליה
הגירה לאנשי עסקים
הגירה לבריטניה
הגירה ללונדון
ויזה אנגליה
ויזה בריטניה
ויזה לאנגליה
ויזה לבריטניה
ויזה לונדון
ויזה ללונדון
ויזה לממלכה המאוחדת
ויזות לבריטניה
ויזת משפחה לאנגליה
ויזת משפחה לבריטניה
ויזת משפחה ללונדון
חוקי ההגירה לבריטניה
יועצת רילוקיישן
ישראלים ברילוקיישן
עו"ד אפרת שמש אידלסון
עורך דין להגירה בבריטניה
עורכת דין להגירה בבריטניה
רילוקיישן
רילוקיישן אנגליה
רילוקיישן בלונדון
רילוקיישן לאנגליה
רילוקיישן לבריטניה
רילוקיישן לונדון
רילוקיישן ללונדון
שינויים בחוקי ההגירה לבריטניה

קרא עוד