הסוכנות היהודית פועלת בבריטניה במגוון מישורים, ובראש ובראשונה לקירוב של יהודי העולם עם ישראל וישראליות. שליחי הסוכנות הם הפנים של ישראל בקהילה היהודית, הם שמים דגש מאוד גדול על בניית קשרים אישיים עם הקהילה היהודית – דרך פעילויות שונות בקמפוסים, תנועות הנוער ובתי הספר כדי לוודא שהקשר עם ישראל הוא חי ואנושי, שיש לו צבע ופנים והוא לא סתם עוד סיסמה ריקה מרגש.
את לאה גולן כמעט ואין צורך להציג. היא מכהנת בתפקיד החשוב הזה כבר שנים, ואפילו התראיינה מספר פעמים אצלנו בעלונדון. זאת הייתה השליחות השנייה שלה באנגליה, לאחר שהותירה רושם טוב במיוחד בשליחות הראשונה שלה כשליחת עלייה ושליחה של התנועה הקיבוצית עוד בתחילת שנות התשעים.
לונדון: פלטפורמה לשותפות עולמית
אירית ברש מגיעה לשליחות בהתרגשות רבה אחרי שנים בשירות המדינה, משירות צבאי של עשרים ושתיים שנים באגף המודיעין של צה”ל ולאחר מכן בקרן היסוד, שהוא ארגון־אח של הסוכנות היהודית, שהוקם כבר לפני כמאה שנה בלונדון על מנת לממש את רעיון הקמת הבית הלאומי בישראל.
“הסוכנות היהודית היא פלטפורמה לשותפות עולמית של ישראל עם יהודים וישראלים בתפוצות, ולכן לונדון היא מקום טבעי לפתח את פעילותה. בלונדון גם מתרכזת קהילה ישראלית גדולה וחשובה. למרות הקרבה הפיזית לישראל, קיים חשש קבוע אצל משפחות ישראליות בנוגע להתרופפות הזיקה הרגשית לישראל. לתפיסתי, חשוב מאוד להשקיע בטיפוח וביסוס הקשר הזה בין הדור הצעיר של ישראלים־בריטים ובין ישראל”. היא מספרת.
בראיון הקודם שלי עם הסוכנות היהודית בבריטניה, דיברנו בעיקר על הפעילות עם סטודנטים בתוך הקמפוסים בבריטניה. אני מניחה שכרגע אין פעילות כזאת בגלל הקורונה, ומשערת גם שלא רק בתחום הזה דברים השתנו.
ספרו לי קצת על הפעילות בזמן משבר עולמי שכזה?
לאה: “גם בתקופת הקורונה, המשכנו לעבוד בקרב ציבור הסטודנטים בשיתוף פעולה עם ארגון הגג של הסטודנטים היהודים באנגליה. הפעילות התקבלה בהערכה גדולה ע”י הסטודנטים שנעזרו בפלטפורמה הדיגיטלית כדי להמשיך ולקיים פעילות חברתית ותרבותית תוססת וענפה. ראוי לציין שאף אחד מהשליחים לא ביקש לחזור ארצה, גם בשיא התפרצות המגפה. כולם בחרו להישאר ולתת מענה לחברי הקהילות, לחניכי התנועות, לתלמידי בתי הספר, לסטודנטים ואף לקשישים במרכזי ה־Jewish Care.
בתקופת הקורונה, הסוכנות הפעילה עשרה שליחים בוגרים ושניים עשר ש”ש (שנת שירות) אשר הוחזרו ארצה במחצית מרץ אך המשיכו לעבוד, מרחוק, עם כלל המסגרות השונות באופן שוטף קבוע ומובנה – החל מעבודה עם תנועת הצופים ותנועות אחרות וכלה בפעילות מגוונת (אונליין) עם תלמידי בתי הספר והארגונים השונים. נפלא היה לראות כיצד הצעירים המדהימים הללו להמשיך ולטפח קשרים אישיים למרות אתגרי המרחק”.
עברית בכיף: פעילויות בבריטניה
השליחים יזמו והפעילו בשיתוף פעולה עם הארגונים המקומיים מגוון פעילויות בנושא החגים בדגש על אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות (בשת”פ עם UJIA וארגון אתגר) קבלות שבת, סדנאות בישול של אוכל ישראלי, “עברית בכיף” – שיעורי עברית חווייתית, סמינרי הדרכה למדריכי התנועות, הרצאות בנושאי אקטואליה בישראל ולא פחות חשוב – בריאות הנפש בזמן קורונה.
בתקופת חופשת הקיץ בוצעו על ידי השליחים התנועתיים בלונדון ובמנצ’סטר תהליכי הכשרה למדריכים ומחנות קיץ לחניכים. ההשתתפות של החניכים במחנות בוצעה לפי כל כללי ההיגיינה ושמירת המרחק הנדרשים בעת הזו.
בתחום העלייה – אנו עדים לגידול משמעותי במספר המתעניינים בעלייה, בעיקר בשל הרצון של העולים להצטרף לבני משפחתם שחיים בארץ. אנו מתמודדים עם מיעוט טיסות לארץ (אל על הפסיקה טיסותיה בחודש וחצי האחרונים) ולחצים של משפחות להגיע ארצה לפני פתיחת שנת הלימודים. צוות יועצי העלייה המצומצם עושה ככל שביכולתו, מעל ומעבר, על מנת לתת מענה יעיל בזמן קצר. ראוי לציין את התגייסותו של הקונסול וצוותו בשגרירות ישראל לסייע בהאצת הנפקת הוויזות.
אירית אומרת ש”משבר הקורונה מעמיד את העולם בכלל ואת קהילות ישראל בפרט, אל מול משברים חסרי תקדים. שנים התרגלו הקהילות היהודיות להושיט יד לישראל בעתות משבר. כעת, מעבודתי מול קהילות יהודיות וישראליות בעולם, נראה שהמצב במידה מסוימת התהפך. מול המשבר הבריאותי והכלכלי אשר פגע ושיתק קהילות שלמות (כדוגמת הקהילות במילאנו וברומא), הסוכנות היהודית מפעילה את כל תשתיותיה בארץ ובעולם. היא מסייעת, ככל שביכולתה לקהילות לצלוח את התקופה המאתגרת הזו תוך ביסוס החוסן הקהילתי. הסוכנות היהודית העבירה לקהילות שהזדקקו לכך, סיוע כספי בשווי עשרות אלפי דולרים, לקחה חלק בהקמת קו חם, חילקה חומרי חיטוי ומצרכים חיוניים, ועזרה בהקמת תשתית ללמידה מרחוק”.
“בלונדון מתרכזת קהילה ישראלית גדולה וחשובה. למרות הקרבה הפיזית לישראל, קיים חשש קבוע אצל משפחות ישראליות בנוגע להתרופפות הזיקה הרגשית לישראל”
לאה, במה שונה העבודה בבריטניה? האם יש לך איזה טיפ או עצה מעניינים למחליפה שלך בתפקיד החשוב הזה?
“העצה הטובה ביותר שאני נותנת לשליחים שמגיעים לאנגליה מתמקדת בצורך לכבד את הקהילה המדהימה ואורחותיה. אנו באים לפרק זמן קצר ואל לנו להתיימר שאנו ‘נלמד’ אותם כיצד לפעול. הייעוד שלנו זה להביא את מגוון פניה של ישראל לתוך החיים של הקהילה ומוסדותיה. היכולת לשקף גם מורכבות ותפיסות עולם שונות, הופך את פעילותנו לרלוונטית ולא לפלקט תיירותי ויחצ”ני. הקשר האישי שנוצר בין השליחים לחברי הקהילה הוא כלי העבודה המשמעותי ביותר עבורנו. כאשר אנו חוזרים לישראל, אנו הופכים להיות שגריריה של הקהילה הבריטית בקרב הציבור הישראלי”.
אירית, מה עוד מרגש אותך במיוחד בכניסתך לתפקיד החדש?
“אחד הדברים הנוספים שמרגשים אותי הוא שהסוכנות היהודית מעסיקה נשים בכל רמות הניהול ובצמתים המרכזיים ביותר של העם היהודי ושל החברה הישראלית. החיבור האסטרטגי בין ישראל לבין יהדות התפוצות מתבסס, בין השאר, על העוצמה הנשית ועל תרומתן הייחודית והמסורתית של נשים בחברה הישראלית על כל גווניה. זכות גדולה נפלה בחלקי להגיע לתפקיד בגיזרה זו בעת הזו, גיזרת בריטניה הגדולה, המורכבת, ממלכה שיש לה היסטוריה כה ארוכה ומשולבת עם ההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל”.
ולסיום, לאה, מה התוכניות שלך לאחר סיום תפקידך בסוכנות?
“במישור האישי, אני מרגישה שהיתה לי זכות גדולה לסיים את פרק העבודה שלי בסגירת מעגל ולהגיע לקהילה האהובה הזו. אני שמחה וגאה בכך שכיום הסוכנות היהודית מבינה ומכירה בצורך לשמור על קשר עם הקהילה הישראלית שמתגוררת בחו”ל. התרגשתי לראות את רמת המיסוד וההתארגנות של הקהילה הישראלית ואת רמת מחויבותה לשמור על זיקתם וזיקת ילדיהם לישראל.
כשאחזור ארצה, קצת לפני ראש השנה, אנסה לתרגל שריר מנוון שנקרא ‘תרבות הפנאי’, להמשיך להתנדב ולשרת במספר ארגונים יקרים ללבי מזה שנים ארוכות כמו עמותת ‘עתידים’ העוסק במצוינות ובפתיחת הזדמנויות לבני הפריפריה, בארגון אור שלום לילדים ונוער בסיכון וארגונים נוספים העוסקים בשיפור איכות החיים בחברה הישראלית”.
