המערכת הפרלמנטרית בבריטניה: מדריך קצר

ישנה סיבה טובה לכך שאחת האטרקציות התיירותיות הכי אייקוניות נקראת בתי הפרלמנט מכיוון שמדבור בביתם של שני הבתים של המערכת הפרלמנטרית שלנו – בית הנבחרים ובית הלורדים. יחד מרכיבים השניים את ארמון וסטמינסטר על נהר התמזה.

בית הנבחרים מורכב מ-650 חברי פרלמנט שהם נבחרי ציבור. כל אחד מצירי פרלמנט אלו מייצג אזור גיאוגרפי המכונה מחוז בחירה, והוא נבחר על ידי התושבים באזורים אלה לייצג אותם לתקופת כהונה פרלמנטרית של חמש שנים. חברי פרלמנט נבחרים על ידי שיטה אזורית רובית (first past the post) והמפלגה הפוליטית עם מספר חברי הפרלמנט המרובים ביותר מקימה ממשלה. נציגי מפלגות אחרות יושבים על ספסלי 'האופוזיציה' כדי לאתגר ולדון במדיניות הממשלה.

בית הלורדים הוא המקום שבו הגרשיים נכנסים למערכת "הדמוקרטית" של בריטניה.  בית הלורדים הוא הבית העליון -או השני- בבתי המחוקקים שלנו ויחד הם מהווים את הרשות המחוקקת בבריטניה. בית הלורדים מורכב ממספר בלתי מוגבל של לורדים (כיום חברים בו 780 לורדים) מה שהופך אותו לבית המחוקקים השני בגודלו בעולם. רוב החברים בבית הלורדים הם 'לורדים לימי חייהם', כלומר אנשים שזכו בתואר לורד כהוקרה על תרומתם למגוון רחב של תחומים והם מייצגים צדדים שונים של הקשת הפוליטית. יחד עם זאת, ישנם כ -90 לורדים יורשים (חברי בית הלורדים שזכו בכך הודות לתארים שעברו בירושה) ו -26 לורדים רוחניים (בישופים של הכנסייה האנגליקנית).

אמנם מבחינה היסטורית הבית העליון היה חזק יותר אך עבר רפורמה משמעותית ביותר של בשנת 2007.  הרפורמה הגבילה באופן מאד את הכללתם של לורדים יורשים בבית המחוקקים ואת יכולתו של הבית העליון להטיל וטו או לחסום הצעות חוק. כיום משמש בית הלורדים מעין גוף מאזן שבוחן ודן בקפדנות בהצעות חקיקה שהוכנו עבורו על ידי בית הנבחרים.  למרות שהוא רשאי להחזיר הצעות חוק לבית הנבחרים לדיון נוסף ולבדיקה, הוא אינו מסוגל לחסום או לבטל את החלטות הבית התחתון. בעוד שחלקים רבים בעם זועקים לבית שני שיבחר באופן דמוקרטי, אחרים מעריכים את המומחיות והניסיון המשמעותיים שמביאים הלורדים לימי חייהם למערכת הממשל.

שני הבתים פועלים בדרכים דומות באמצעות מערכת דיון, שאלות פרלמנטריות, ועדות וקבוצות אינטרס כלל-מפלגתיות. אזרחים יכולים להעלות את האינטרסים והחששות שלהם בפרלמנט על ידי כתיבה לחבר הפרלמנט שלהם, וחברי פרלמנט מסורים יתמכו בזכויות הבוחרים, ולעתים קרובות יעלו חששות אישיים באולם עצמו. שני הבתים מפוקחים על ידי 'יו"ר' – שנבחר על ידי חבריו לנהל את הדיונים.

בית הלורדים כיהן בעבר גם כ"בית המשפט העליון"

בית הלורדים כיהן בעבר גם כ"בית המשפט העליון" עד שבריטניה הבינה שבאמת צריך להיות לה בית משפט עליון והקימה אחד כזה ב-2009.  לבית המשפט העליון בבריטניה יש תפקיד מעט שונה מישראל, והוא מוגבל הרבה יותר בסמכויות הביקורת השיפוטית שלו. הוא אינו יכול לבטל כל חקיקה ראשית, אך כן יכול לבטל חקיקת משנה אם יימצא שהיא, איך לומר בפשטות, בלתי חוקית.

לבסוף, יש הסכמה מלכותית – הסכמתו של המלך, להפוך את הצעת החוק לחוק. חלק גדול מהפוזה של וסטמינסטר קשור לתפקידו של המלך – בעיקר בפתיחת הפרלמנט של המדינה, כאשר שני הבתים מתכנסים לנאום של המלך המפרט את סדרי העדיפויות של הממשלה לשנה הקרובה.  למרות  היותו צבעוני ומעניין, מדובר בעיקר בהליך פורמלי – הפעם האחרונה שהמלך דחה הצעת חוק הייתה בשנת 1696, אם כי היו מי שהעלו את הרעיון במהלך המשא ומתן על הברקזיט.

ההבדל הגדול בין בריטניה לישראל הוא בעצם קיומו של בית נחברים שני. המערכת הבריטית מורכבת מיותר בלמים והממשלה לא יכולה להעביר כל חוק שעולה על רוחה או לנסות להעביר חוקים שהם מנוגדים לסט הערכים הדמוקרטי של בריטניה. הרשות המחוקקת כאן נסמכת על שלושה גופים שונים שעה שבישראל היא נסמכת על שניים, הכנסת ובית המשפט העליון. הנסיון של הממשלה הנבחרת בישראל להחליש את כוחה של מערכת המשפט נראה כמו נסיון להחליש את מערכת הבלמים של הדמוקרטיה.

ג'וליה הנדלמן-סמית היא דיפלומטית בריטית לשעבר המתמחה בתחומי התרבות, החינוך והממשל. כיום היא עובדת כיועצת לאסטרטגיה ושותפויות בינלאומיות בעבור גופים תרבותיים ומסחריים שונים. היא גם מלחינה ומוזיקאית.

אולי תאהבו לקרוא כתבה על ההפגנה בלונדון שנערכה לאחרונה בבריטניה:

הוי ארצי, מולדתי