על אף שיצא למטבח הבריטי שם רע, שלא בצדק, לונדון עברה בעשורים האחרונים טרנפורמציה בלתי רגילה בכל האמור באוכל. היום מדובר באחת הערים המובילות בעולם בתחום הקולינריה הגבוהה עם לא מעט מסעדות של כוכבי מישלן או סתם מסעדות מעולות שאנשים מגיעים מכל העולם לבקר בהן. לצד העובדה שאפשר למצוא כאן אוכל מעולה של כל מטבח אפשרי מאסייתי, אפריקאי, תורקי וישראלי, הרי שמסעדות המתמחות באוכל בריטי מקורי (לרוב עם טוויסט עכשווי) הן טרנד ענק בעיר. בין אם אתם סתם מגיעים לכאן לביקור מישראל ובין אם אתם חיים בלונדון, הנה לכם רשימה של עשר מסעדות בריטיות שכל אוהב אוכל צריך להכיר.
ג’יי שיקי- J Sheeky
לאחר יותר ממאה שנות שירות, מעמדו של ג’יי שיקי כמוסד של מטבח-עילי בווסט אנד של לונדון מובטח לעוד מאה שנה לפחות. מהשוער בכניסה בגילמה ומגבעת צילינדר, גדודי הצוות המשרתים את הסועדים כשהם לבושים חליפות טקוסידו וסינרים לבנים ועד לאווירת הגלאם של עולם התיאטרון של הווסט אנד ודרך התפריט השופע פירות ים בריטים טריים מהסוגה העילית, הכל בדיוק כמו שהוא צריך להיות בחדרי אוכל ספוני העץ של מפנה המאה. המחירים אמנם גבוהים, אבל בשביל הכסף שלכם אתם מקבלים מופע קולינרי שכמעט ואין לו מתחרים (ולבטח תמצאו את עצמכם יושבים לצד מלא סלבס מקומיים וסתם טיפוסים לונדונים אקסצנטריים). טיפ: אל תחמיצו את פשטידת הדגים האגדית של שיקי.
ליילס- Lyle’s
נתחיל בזה שליילס נמצאת באופן קבוע ברשימת 50 המסעדות הטובות בעולם (באתר בעל שם זהה). ואכן, ארוחת ערב ב-Lyle’s היא גם עסק נעים ונינוח וגם חוויה קולינרית מסעירה. אז תתרווחו לאחור בכיסא שלכם, העיפו מבט בעיצוב הפנים המאופק של המקום ושוחחו קצת עם הצוות האדיב לפני שאתם מתחילים לטעום אוכל שיסנוור לכם את החיך, מעשה ידיו של אחד הטבחים המוכשרים בעיר. ג’יימס לואו, לשעבר חלק מ”קולקטיב הטורקים הצעירים”, כבר הטביע את חותמו בכל הנוגע למטבח בריטי מהזן החדש. ארוחת הצהריים של ליילס מציעה שלל צלחות קטנות בעוד שארוחת הערב היא תפריט קבוע בן ארבע מנות. כך או כך מדובר בחוויה עוצמתית.
קוולטי צ’ופ האוס- Quality Chop House
במקור הסטקייה הזו הייתה “קנטינה של פועלים”; מעין בית מרזח שפעל במקום מתחילת המאה ה- 19, ונמצא בבניין לשימור בדרגה שתיים, שהיום מאכיל בעיקר את החבר’ה היצירתיים של שכונת קלרקנוול וסתם תיירים ואנשי אוכל מסורים, והכל באווירה נוטפת נוסטלגיה צ’רלס-דיקנסית – ספסלי כנסיות מעץ כהה וכבד, אורות נוצצים ורצפות אריחים מהמאה ה-19. אז מה כדאי לאכול בקוולטי צ’ופ האוס? סטייקים, צלעות ובשר ציד מהשורה הראשונה, בתוספת מנות “מסורתיות עם טוויסט אופנתי” כמו קרוקטי טלה פריכים של סוואלדייל או דג פולוק מקורנוול עם ניוקי ויין פורט לבן. טיפ: אם אין מקום בפנים, נסו את המעדנייה/בר היין המדהים לא פחות של אותם הבעלים במרחק שתי דלתות למטה.
רולס- Rules
רולס הוא המקום הוותיק ביותר מבין המסודות העתיקים בעיר, ואחרי כל השנים עדיין מחזיק מעמד כמוסד האריסטוקרטיה הקולינרית האולטימטיבית של קובנט גארדן. מדובר במקום מיושן להפליא עם היסטוריה עשירה החל משנת 1798. בתור ספק גאה של אוכל בריטי, רולס משמח גם את הלקוחות הותיקים וגם את ההיפסטרים המודעים לטרנדים. בשר ציד מיורקשייר ובקר מרחבי אנגליה הם ללא ספק המנות של התפריט אבל המטבח של רולס שולט גם בקלאסיקות פשוטות, אך מבושלות בקפידה, של המטבח הבריטי החל בקוקטייל חסילונים וכלה בספוג’ פודינג עם רפרפת מי צריך יותר מזה בחיים?.
סנט ג’ון St John
סנט ג’ון היא מסעדת כוכבי מישלן המיועדת לאנשים שלא אוהבים מסעדות עם כוכבי מישלן. העיצוב כמעט סתמי, סגפני וחשוף אבל הבישול שם, וואי וואי וואי, הוא מעל ומעבר לרוב המקומות בעיר ובכלל. סנט ג’ון אמנם ידועה לשמצה במנה קשה לצפייה (לפחות ליהודים טובים כמונו), הלא היא הסאקלינג פיג, ‘חזיר יונק’ בתרגום חופשי, כשבעצם מדובר בחזירון הניזון מחלב אמו שנצלע בשלמותו. אבל, אם אתם בכל זאת בעניין של איזושהי מראית עין של כשרות, הרי שהמטבח של סנט ג’ון מציע מגוון מנות בריטיות מסורתיות שזוכות לספין מתוחכם ביותר שעל פי רוב ממש סותר את מוצאן הצנוע. סנט ג’ון גם ידועה באהבתה לאיברים פנימיים ומציעה כליות מקושקשות לצד סלט מח עצם ופטרוזיליה אבל גם עוגות אקלס שזו מעין פשטידה המוגשת כאן עם גבינת לנקשייר. בקיצור, דברים חזקים ביותר.
סנט ג’ון ברד אנד ויין- St John Bread And Wine
אם כבר בסנט ג’ון עסקינן, הרי שלמסעדה המקורית יש היום שלוחה נהדרת שהיא גם להיט היסטרי לארוחת בוקר וגם לתה אחר הצהריים. עם סגנון עבודה דומה לאחות הגדולה בסמית’פילד על אף שכאן מדובר בדלפק מאפייה שמוכר לחמים ומאפים לצד מנות מלוחות אחרות מחומרי גלם בריטיים אסליים. יש לא מעט השפעות של מתכוני וינטג’ לא מוערכים מספיק אז אם אתם שם אל תפספסו את ה”סקוטש וודקוק” (טוסט עם ביצים מקושקשות וממרח אנשובי המוכר בשם המסחרי ג’נטלמנז רליש) עם כוסית יין אורגני משובח.
פ קוק פיי אנד מש- F Cooke
כמו הרבה דברים אחרים בלונדון, המעדן הקוקני הקלאסי של פיי אנד מאש נוצר בקרב קהילות עניות ממעמד הפועלים ומהגרים – רבים מהם איטלקים. מהמאה התשע עשרה ועד שנות ה-90 של המאה ה- 20, בלונדון הייתה חנות פאי אנד מאש כמעט בכל קרן רחוב. היום המקומות היפים האלה הן זן בסכנת הכחדה ולכן חובה לבקר באחד שעדיין קיים. סבא רבא של הבעלים ג’ו קוק רוברט פתח את המתחם הראשון שלו ליד בריק ליין בשנת 1862 (לכאורה חנות ה”פאי והמחית” הייעודית הראשונה של לונדון), והפשטידות של המשפחה עדיין מיוצרות לפי המתכון המקורי מהמאה התשע-עשרה תוך שימוש בבשר הבקר הסקוטי האיכותי ביותר. למשקאות החריפים שלהם יש טעם כמו בשום מקום אחר.
טופס- Toff’s of Muswell Hill
מסעדת הפיש אנד צ’יפס הזו בשכונת מוזוול היל המקסימה היא מקום חד פעמי אמיתי. הצ’יפי הזה (כפי שמכונות במקור מסעדות המתמחות בפיש אנד צ’יפס) שמר על עיצובו המקורי משנות הששים עם קירות מצופים עץ והוא נושא את כל הסממנים של עסק משפחתי ותיק שיודע מה הוא עושה. לא הרבה השתנה כאן מאז פתיחת המקום ב-1968, אם כי שימוש בדגים טריים שניתן לדעת מאיפה בדיוק הם נתפסו ומי הספק שלהם הוא סימן לכך שלטופס יש את גם אצבע על הדופק. הכל חבוט, מטוגן או בגריל לפי הזמנה – בין אם זה דג סקייט, הליבוט, מוסר ים או צלופח אם אתם בקטע. וחוץ מזה שיש מרק דגים למנה ראשונה וסטיקי טופי פודינג לקינוח טופס גם משמרים משהו מהעבר היהודי של מנת הפיש אנד צ’יפס (שהאגדה גורסת שהומצאה באנגליה על ידי מהגרים יהודים ספרדים שאהבו לטגן דגים בשמן עמוק) ומציעים פיש אנד צ’יפס בפרורי קמח מצה.
דישום- Dishoom
אף רשימה של אוכל בריטי לא תהיה שלמה ללא בית קארי אחד לרפואה (אנחנו נציע שניים), שכן האוכל ההודי בבריטניה שווה ערך לאוכל הערבי בישראל ובעצם חלק אינטגרלי מהמטבח המקומי. דישום היא בראסרי בסגנון בתי הקפה האיראניים הפוסט-קולוניאליים הישנים של בומביי. האטרקציה העיקרית היא התפריט עם ביריאני, בהל (אורז תפוח פריך עם צ’אטני תמרהינדי חריף) ופאו בהאג’י (לחמניות לחם לבן קלויות עם תבשיל ירקות פיקנטי כמילוי). הדאל השחור והנאן גבינה הם יצירות אמנות ממש ואולי הגורם המרכזי לתורים הארוכים המשתרכים מחוץ למסעדה. הסניף המקורי של קובנט גארדן התחיל את כל הסיפור של דישום אבל גם הסניפים האחרים – שורדיץ’, קינגס קרוס, קנסינגטון ורחוב קרנבי – מקבלים מאיתנו חמישה כוכבים. טיפ: תגיעו מוקדם ותהיו מוכנים לעמוד בתור כחצי שעה.
וירסוואמי- Veeraswamy
ולסיום, ואם כבר במטבח הודי ואוכל יוקרתי עסיקנן, הרי שוירסוואמי, בית הקארי הוותיק ביותר בלונדון, המתפאר בעיצוב יוקרתי בהשראת תקופת הראג’ (השלטון הקולוניאליסטי הבריטי בתת היבשת ההודית) הוא גם המסעדה ההודית הוותיקה ביותר בבירה הבריטית וגם מוסד קולינריה-עילית שסתם חובה לבקר בו. נמסטה.
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על מה לאכול בלונדון:
https://alondon.net/new-site/%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F/
