נקודת אור אחת נזקפת לטובת סאגת הקורונה: מדי פעם נוחתת עלי כזו מוזה לאסוף את כל המיילז׳ האדיר שצברתי לכדי מילים. אז עם פתיחת בריטניה מחדש המחשבות שלי נדדו צפונה. קבלו את המסלול הצפון מזרחי במיטבו, לפי סדר המרחק מלונדון.
פלטפורד מיל
כשעה וחצי נסיעה מליבה של לונדון לכיוון השעה 14:00 ותגיעו אל ליבה של סאפוק (Suffolk). לא תמצאו בסאפוק נופים אלגנטים בדמות אחוזות, גם לא טירות מרשימות כי אם נוף מחוספס, מישורי יחסית, הידוע בכינויו AONB ( Area of Outstanding Natural Beauty). ובתוכו מסתתרת הפנינה, שמורת הטבע, ששמה פלטפורד מיל (Flatford Mill).
אני לא יודעת אם אלו המרחבים האינסופיים של עמק דבהאם Debham ונופי הכפר איסט ברגהולט (East Bergholt) הסמוך, האחו, נחל סטור (Stour) או ההיסטוריה המתחברת כאן בחיבור עדין לאומנות. משהו מכל אלה מביא אותנו שוב ושוב, פעם אחר פעם, לפלטפורד מיל.
https://www.nationaltrust.org.uk/flatford/features/flatford-mill
תוכלו להצטלם בשלל פוזות על רקע אחד הציורים המפורסמים ביותר של צייר הנופים הידוע ג’ון קונסטבל (ביתו המשפחתי, נשוא הציור כאן בתמונה) ומשם לזרום לצד הנחל ולבחור מבין שפע המסלולים השונים. הנשיונל טראסט (הש.ג בכניסה) ידאג להסברים אדיבים על דרגות הקושי של המסע ולקפה חם כ -30 מטרים אחרי הכניסה .
בימים נטולי קורונה, לכו על הישיבה בגינת הקפה, על גדות הנהר, רק חסר מכחול וקאנבאס ותרגישו קונסטבל בעצמכם. לאקטיביסטים, אפשר גם לשכור סירת משוטים רומנטית או קאנו ולחתור עם או כנגד הזרם. נקודת מוצא עירונית נוחה להגיע אל המסלול היא קולצ’סטר ( Colchester) או איפסוויץ’ (Ipswich). אני התחברתי יותר אל הראשונה ואם אתם כבר שם , שווה להשקיע בה טיול של שעתיים לקראת ערב. ארוחה דשנה באחד הפאבים הפזורים בין הכפרים היא הפתרון הקולינרי העדיף, כיוון שהערים האלה יותר בעניין של רשתות גנריות ופחות בעניין של הצעות קולינריות מפתות.
ומי שירצה לשדרג את הארוחה שלו מקז’ואל לסמארט מוזמן אפילו להתפנק במלון לה טלבוט’.
https://www.milsomhotels.com/le-talbooth/
שימו לב ! במיוחד בימים של חוסר וודאות וגם בימים כתיקונם חובה לבדוק את הנגישות למסלול לפני שתגיעו, באתר של הטראסט:
https://www.nationaltrust.org.uk/flatford/features/flatford-mill
נורפוק ברודס
במרחק שעתיים וחצי נסיעה מלונדון, סמוך לעיר נוריץ’ נמצאות הנורפוק ברודס (Norfolk Broads), התעלות של מחוז נורפוק. עכשיו, כשחושבים על שייט תעלות , אינני סבורה שצפון מזרח האי הוא המקום הראשון שעולה בראש ולכן ההשוואה לאמסטרדם או לוונציה הפתיעה אותי אבל מה-מסתבר, התעלות של נורפוק (כן גם כאן הל׳ לא נשמעת) עוקפת כל אחת מהן בסיבוב.
לטייל את נורפוק מומלץ באמצעות כלי שייט. מדוע ולמה ? החבר׳ה של המילניום הראשון התניידו כאן בעיקר באמצעות שייט וכדי להרגיש ויקינגים לרגע, זו הדרך. נתיבי השייט הם אלה שיחשפו בפניכם את כל האוצרות ההיסטוריים שהצטברו כאן במהלך מאות ואף אלפי השנים. לצד וילות הפאר הויקטוריאניות נצוד אולי אי אלו כנסיות סקסוניות או בית מרזח, כלומר ale houses ימי ביינימים.
נתיבי השייט הרבים זה דבר אחד אך מעבר לכך, תחכה לנו כאן גם הפריוולגיה בין לבחור בשייט חצי יומי (שעתיים שלוש), או חצי שבועי (נניח יומיים שלוש) או אפילו דו שבועי שזה כבר קרוז לכל דבר, מאורגן או עצמאי, יו ניים איט.
לחובבי התקופה המדיוויאלית – לא רק שהאזור ספוג אוירה, יש לו גם די אן איי ברור. מלבד שפיכות הדמים , הכיבוש (והסדרות הממכרות בנטפליקס) הסקסונים והויקינגים השאירו לנו גם את הסיומות שלהם. הסיומת by כמו למשל Hemsby, Filby, Thrigby, Rollesby פירושה ישוב בסקנדיניבית עתיקה והסיומת הסקסונית המאד נפוצה ומוכרת – ham כמו martham, Ludham פירושה בית.
יורק
יורק, כארבע שעות נסיעה ברכב (יש דרך לקצר את המסע אבל על כך בהמשך) היא היהלום שבכתר הצפון אנגלי. ההיסטוריה עשתה לה טוב. מה זה טוב? טוב ברמה כזו שיהיו רחובות שבהם תרגישו שאתם חלק מסצנה במשחקי הכס. תוכלו לטפס על החומה הרומאית ולצלול אל תוך הסמטאות הצרות עם התקרות הנמוכות.
כשחושבים על זה, יורק היא הגרסה הבריטית המצומצמת לירושלים; באופי, בשימור ולפרקים גם באוירה. יומיים לא יספיקו כדי להנות ממנה ולטעמי שלושה ימים הם מתכון מנצח. כשהיוצרים של דיסני דמיינו עיר של פנטסיה תיירותית אני בטוחה שיורק חלפה במוחם. כל האטרקציות ארוזות במנות קצובות זו לצד זו.
מרכז הוויקינגים הנקרא יורביק, Jorvik ולצידו הסמטאות הצרות (shambles). מצפון החומות הרומאיות ומדרום המצודה של יורק שאורזת לתוכה אלפי שנות היסטוריה ואף סיפור יהודי מצמרר שהתרחש במאה ה 12 ודומה באופיו לסיפור מצדה ובו למעלה ממאה מתושבי יורק היהודים הציתו את עצמם כדי לא ליפול בידי המון משולהב שביקש לעשות בהם פוגרום.
בימי קורונה מסע רכבות איננו להיט ושווה לחכות לסופה של המגיפה. אך בימים כתיקונם, כשעתיים ורבע מקינגס קרוס ואתם בתחנת הרכבת המרכזית ביורק וממנה שפע רב של אטרקציות ובתי מלון במרחק הליכה של דקות.
את חופשת אמצע השליש של פברואר האחרון בילינו סגורים בבית אבל בוא נקווה שבפברואר הבא נוכל לבלות ביורק. בחופשה השבועית של אמצע השליש, המתקיימת תמיד באמצע פברואר, העיירה כולה לובשת פסטיבל ומוכנה להעיף אותנו ככה בגדול 1100 שנה אחורה בזמן. אל תצפו לפסטיבל אלגנטי עם נפנוף מלכותי, סוסים וכובעי נוצה. אני שנוטה להתייחס בזלזול לאטרקציות תיירותיות לעולם לא אשכח את קצב פעימות הלב שלי, כשבאמצע הרחוב הראשי, צהרי היום, חלפו על פני אלפים רבים של ויקינגים, מרגל ועד ראש. אפודים, קסדות, שרשראות מתכת ולא, לא כאלה מכפר השעשועים אלא כל הגעשעפט ממש, עם שירים ושאגות והלמות קרב.
לפינאלה של הסיטי ברייק ביורק, תקציבו שעתיים שלוש למוזיאון הרכבות הויקטוריאני השוכן צמוד לתחנת הרכבת, בחלקה החדש של העיר, מעבר לנהר האוז. ובבקשה תגיעו מוכנים עם שעורי בית, כדאי מאד להתחבר לאחת מהסדרות ההיסטוריות לפני ההגעה.
*הכתבה מוקדשת לזכרה של אחותי, טל גונן ז”ל, שצעדה איתי בחלק מהשבילים האלה ותמשיך לצעוד בליבי. יהי זכרה ברוך
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על מסלולי טיול בלונדון –
https://alondon.net/new-site/מסלולי-טיול-בלונדון-בזמן-סגר-בבריטניה/
