פרידה היא תמיד קשה, אבל עכשיו היא עלולה להיות עוד יותר. המלחמה משפיעה עלינו בכל הצורות האפשריות ועלולה להכניס גורמים נוספים למכלול הנושאים שקשורים בפרידה, לכן חשוב לזהות ולדעת להתמודד עם ההשלכות של המלחמה על התהליך.
אי הסכמות בנוגע לתקשורת עם הילדים על המלחמה
אם יש לכם ילדים, אתם יודעים שנושא העברת המידע על המלחמה הוא רגיש. מה להגיד, כמה להגיד, האם להגיד. זו עלולה להיות נקודה רגישה אם אתם לא יכולים להסכים עם בני זוגכם על הדרך. כדאי לנסות התייעצות עם פסיכולוג או מגשר, ללא נוכחות הילדים, כדי להגיע להסכמה. אין חוק שמסדיר ישירות את הנקודה אבל ישנם כלים שבן זוג יכול לנסות להגדיר\להסדיר את הנושא בבית המשפט דרכם (לדוגמא בקשה לצו הסדרי ראיה), לכן כדאי לנסות בתחילה מגשר. אם העניין יגיע לבית המשפט הוא ינסה לצמצם את הפגיעה בילד אם הטענה של בן הזוג היא כמה שפחות לספר. השופט יכול לתת החלטה בסגנון של "אזהרה", ואם יוכח שהדבר עלול לגרום לנזק לילד, הדבר עלול לגרום לשינוי בהסדרי הראיה. נסו להגדיר תכנית מדויקת ל"תסריטים" אם חס וחלילה יקרו. לדוגמא אם מישהו מוכר נפצע או לא עלינו נהרג לאחר התייעצות עם בעל מקצוע שיתאים דרך ההתמודדות לגיל הילדים. באופן כזה תוכלו למנוע מצב שבו יגרם נזק או יועלו טענות נגדכם.
הסדרי ראיה – לחזור לישראל
השפעה נוספת של המלחמה היא שוב במסגרת הסדרי ראיה עם הילדים. היות והמצב בישראל קשה עלול להיות חיזוק בדעה של בית המשפט שישראל היא מדינה מסוכנת ולכן אם תרצו לטעון בניגוד לעמדת בן הזוג שלכם שאתם רוצים לחזור לישראל עם הילדים אתם עלולים להיתקל בקשיים.
טיפ להתמודד עם זה הוא להסביר לבית המשפט\לבן זוגכם איך אתם מתכוונים להכין את הילדים למצב בארץ – כולל הסברים לאיך ילמדו הילדים – באיזה מסגרות, איפה יגורו?(האם בדירה יש ממד) ונסו להדגיש את הסיבות שלכם לעבור בזמן זה. בית המשפט לוקח בחשבון את מכלול הסיבות ולא את גורם המלחמה בלבד. זכרו שהשופט לא מכיר בדרך כלל את הגיאוגרפיה של ישראל ולא מכיר את המצב כמו שאנחנו מכירים ולכן תצטרכו להסביר בדקדקנות שהאזור שאתם מתכוונים לגור בו אינו אזור של לחימה בלתי פוסקת (בין השאר לדוגמא).
לחזור מהחופשה או להישאר בחוף מבטחים – המקרה של ד
המלחמה משפיעה על כל אחד בצורה שונה ויכול להיות מקרה של חטיפה של ילד לאנגליה, כמו המקרה של ד' שטיפלתי בו לפני זמן קצר. ד' ובעלה הגיעו לאנגליה עם שני ילדיהם לביקור לפני שפרצה המלחמה. במהלך הביקור החליטו לפתוח הליכי גירושין כאשר יחזרו לארץ. כאשר פרצה המלחמה בעלה של ד' נקרא לחזית והם סיכמו שד תישאר מספר ימים נוספים עם הילדים ואז יעריכו אם כדאי לחזור או להישאר. כאשר הימים עברו בעלה של ד' החליט שד והילדים צריכים לחזור וד' לא הסכימה. בעלה פתח הליכים בארץ להחזרת הילדים בטענת חטיפה. הליכים כאלו נפתחים באמצעות המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים להחזרת ילדים חטופים. התביעה מגיעה לרשות כאן ולבית המשפט לקביעה האם הילדים צריכים להישאר כאן או לחזור למקום מושבם הקבוע. העניין למזלנו נסגר מחוץ לדלתות בית המשפט כאשר בני הזוג הסכימו שד והילדים יישארו באנגליה עד לפורים וד' הייתה צריכה לתת ערבות לחזרה לארץ.
אם ד ובעלה לא היו מגיעים להסכמה הדיון היה ממשיך, אולם ניתן היה לטעון שהמצב הוא לא חטיפה בכלל כיוון שמדובר בחופש ובנוסף העניין נופל תחת יוצאי הדופן שמצויים באמנת האג (על זה אדבר במאמר אחר).
במקרים כאלו מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין שרלוונטי למקרה שלכם לפני המעשה של הבאת הילדים לאנגליה ו\או החלטה לשנות את מקום הימצאותם של הילדים.
הכותבת, שלומית גלזר ג׳ונס, עורכת דין לענייני משפחה
